טיפוח הזהות היהודית בגן הילדים
באמצעות "נושא המשפחה"

דינה פרג'ון קדוש

הגיגי גבעה א', תשנ"ג
(הודפס ללא ההערות)

תוכן המאמר:
לשאלת הזהות היהודית
טיפוח זהות יהודית בחינוך
חינוך לזהות יהודית בגני הילדים של הממ"ד - קווי הנחיה
בחירת תוכן "המשפחה"
שלב התכנון
הצעה לתכנית עבודה
(א) הפרט ומשפחתו
(ב) משפחה כחלק מן העם
(ג) המשפחה והמסורת
סיכום והערכה

תקציר: הצעת תכנית עבודה לטיפוח הזהות היהודית בגן הילדים באמצעות נושא המשפחה, בשיתוף ההורים ורב הקהילה.

מילות מפתח
: משפחה, זהות יהודית, זהות חילונית, מסורת.


גננות מתכננות על פי רוב את הנושאים שבהן תעסוקנה במשך שנה כולה. בפיתוח תכנית הלימודים מתייחסת הגננת בין השאר לפעילויות שמטרתן לימודית. פעילויות אלה מבוצעות סביב תוכן מוגדר והגננת בוחרת לעצמה במה לעסוק, ומה ללמד. כמו כן בוחרת הגננת את דרך ההפעלה בהתחשב באוכלוסיית הילדים, גילאיהם ורמתם הכללית. בהצעות לפעילויות בנושא מתמקדות רוב הגננות בעיקר בהקניית ידע חדש:
"הילד יכיר את מבנה המשפחה",
"הילד ידע מי בכור במשפחה",
"הילד ימנה את מספר הנפשות במשפחה ושמותיהם",
"הילד ידע על אמא העובדת בבית ובחצר ומטפלת בילדים",
ו"ידע מה מאפיין כל אחד במשפחה", ועוד.

אכן עיקר הדגש הוא בהקניית ידע. איני באה לחלוק על גישה זו, אולם ברצוני להציע קריטריון נוסף בפיתוח תוכן המשפחה, והוא: הזיקה לטיפוח הזהות היהודית.


לשאלת הזהות היהודית
הביוגרפיה האישית מתחילה במשפחה, אבל משפחה אינה נושאת את עצמה ואינה מסתיימת בעצמה. בה במידה שהיא ממשיכה את קשרי ההולדה לספירה של חיי אישות משותפים ושל חינוך.,. היא מיוסדת על עם, היא מצטרפת לעם והיא ממשיכה חיי עם ויצירתו. כאשר מזהה אפוא אדם את עצמו, מצד עברו כבן להוריו, הוא מזהה את עצמו כבן לעמו. (א, שבייד היהודי הבודד ויהדותו, תשל"ה, ע' 47)

המושג זהות לא זכה להגדרה מדויקת. ש' הרמן טוען, שמחקרים המתיימרים להיות מחקר על זהות יהודית הם לכל היותר מחקרים בהזדהות יהודית ננסה אפוא תחילה לברר לעצמנו מה היא זהות יהודית.

הרמן מביא לעניין זה את הגדרתו של מילר;
"דפוסי תכונות שאפשר להבחין בהם או להסיקן, המזהות אדם בעיני עצמו ובעיני זולתו"

אלכסנדר ברזל מציין, כי בשלושה ממדים אדם הווה את זהותו:
"מי אני",
"מה אני",
"כיצד".
מי אני - זו הימצאות במקום ובזמן מסוימים.
מה אני - מהותה של הייחודיות של הזהות.
וכיצד - דרכי מימושה של הזהות
(א' ברזל להיות יהודי, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"ח)

קיימת גם הגדרה פילוסופית למונח זהות. לדעת ש' רוזנברג, זהות היא מהות מיוחדת הקיימת באדם וניתנת להסתרה, הדחקה, גילוי מחדש ונתונה לקונפליקט מתמיד בין ניכור לאותנטיות

מ' בר לב מנסה להגדיר את המושג זהות יהודית ומבחין בשלושה מרכיבים במונח זה: אחדות אתנית - בני אברהם יצחק ויעקב;
אחדות דתית - תורה מסיני תורה שבכתב, תורה שבעל פה;
אחדות טריטוריאלית, מדינית, ריבונות התיישבותית בתחומי ארץ ישראל. במרכיב זה נכללת גם אחדות לשונית.

ההכרה ההיסטורית מילאה והשלימה בתקופות מסוימות את חסרון הטריטוריה, במשך שנות ההיסטוריה כולה היו ניסיונות רצופים של אנשי הגות ואנשי מעשה להתמודד עם שילוב שלושת המרכיבים הללו, הרצל, אחד העם, א"ד גורדון, הרב קוק, בובר, ז'בוטינסקי, ובן גוריון.

בר לב מבחין בין המושג זהות שהוא מושג רעיוני מופשט קוגנטיבי לבין המושג הזדהות שהוא בעל משמעות מוחשית אפקטיבית.

גם הזהות וגם ההזדהות בנויים מאחד המרכיבים שציינו לעיל - ממרכיב דתי, אתני, מדיני טריטוריאלי, - או משני מרכיבים או משלושתם.
המושג יהודי מייצג את המרכיב האתני או הדתי,


יאיר צבן המייצג זהות יהודית חילונית, סובר שאין זהות יהודית אלא קיימות אסכולות יהודיות, הזהות היהודית היא עניין של בחירה לדעתו, תכניה של הזהות החילונית הם תרבות עברית לאומית חדשה, שבה משתלבים שלושה היבטים:
רציפות - מסורת,
התחדשות - יצירתיות,
ופתיחות לתרבות אנושית כולה.

הרב קוק, המייצג זהות דתית ציונית, מציע זהות יהודית קבילה גם על החילוניים, הרב מדגיש את נושא הלאומיות ומייחס חשיבות רבה לאהבת הארץ. הרב מעגן תפיסה זו בתורה שבכתב ושבעל פה ובספרי מחשבה ועיון של גדולי עמנו.

מ' גרינברג מציע גישה המחייבת את תופעת האמונה ורואה בה יסוד שבטבע האדם והחברה התקינה, כלומר, זו צורך הטבוע באדם. יש לתפוס את הזהות היהודית כמערכת סמלים המורה על מציאות מעבר לנראה לעין, הסמלים הם כלי בעל משמעות עמוקה, המצביעים על מציאות מעבר למסומל. האמת אינה הסמל אלא המסומל בו.

גישתו של לייבוביץ לזהות יהודית מעניינת במיוחד בבסיס גישתו קיימת האמונה, ברם לדעתו המעבר מהלא אמונה אל האמונה הוא לא רציונלי ואי אפשר לנמקו, זהות יהודית נוצרת על ידי קיום מצוות מנקודת מוצא אלוקית.


טיפוח זהות יהודית בחינוך
כמחנכים המעונינים לטפח זהות יהודית, חשוב לנו לדעת לאיזו תפיסה מתכוונים אנו במונח זה. כמו כן עלינו לברר לעצמנו למה אנו חותרים בתכנית הלימודים הגלויה והסמויה, ומה מקומו של המוסד החינוכי בטיפוח הזהות הייחודית של חניכיו.

בבית הספר הממ"ד ההנחה היא שלא די בכך שהילד נולד לאם יהודיה, אלא עליו לרצות להיות יהודי, לקיים מצוות ולהזדהות עם גדולי ישראל ומעשיהם.

שבייד סובר, שהזדהות יהודית היא הזדהות עם משפחה, היסטוריה, ויחס למקורות היהודיים. המשימה החינוכית לזהותו של הילד היא להגביר את הזדהותו עם כל האלמנטים האלה.

בזרם הממלכתי-דתי מתמקד החינוך בקיום מצוות מעשיות, בטיפוח הרגשה דתית, בעיסוק בלימודי קודש ובטיפוח ההכרה הלאומית. הזהות היהודית באה ליידי ביטוי על ידי קיום מצוות, יישוב הארץ וטיפוח ההרגשה והאווירה דתית.

בזרם הממלכתי-כללי יטפחו זהות יהודית חילונית, "קדושת הציונות", וידגישו את הכבוד למסורת הלאומית דתית. התנ"ך עומד במרכז הלימודים, וללימודי המולדת הוא מייחס חשיבות רבה, ההזדהות היהודית באה לידי ביטוי ביישוב הארץ.

הוזרם המוכר שאינו רשמי מסתייג במפורש מן האידיאולוגיות הציוניות הרשמיות, והדגש מושם בחינוך הפרט על פי המסורת של ישראל סבא.


חינוך לזהות יהודית בגני הילדים של הממ"ד - קווי הנחיה
עתה עלינו לשאול את עצמנו, מהי הדרך המאפשרת לנו לטפח זהות יהודית ראויה לשמה בגיל הרך בהתאם לתפיסת החמ"ד. עלינו לברר לא רק מה ילמדו הילדים אלא גם איזו אווירה ניצור? עלינו לחפש את השיטה שדרכה נוכל להחדיר מחויבויות מקיפות ודפוסי חיים המעוגנים בהלכה כדי להגביר את המודעות לזהותו היהודית של הילד, ושדרכה ניתן לקשור את הילד לעובדות היסטוריות ולהביאו לידי כך שיראה בהם חלק ממהותו היהודית.

יידוע לכל ערכם הגדול של חוויות ילדות ושל לימוד בגיל הרך. השפעתם עצומה על חיי האדם, על תפיסת העולם שלו ועל עמדות היסוד שלו לכל שואלות החיים. שורשיו של האדם נעוצים ברשמים שקיבל בילדותו. תפקיד גן הילדים הדתי הוא:
"לזרוע בנפש הרכה את אותם זרעים שמהם עשויה להתפתח הנטייה לחיים דתיים ולתפיסת עולם דתית".

לרשמי הילדות השפעה עצומה על כל מהלך רוחו של המבוגר ועל השקפת עולמו, על כן ניטיב אם נתכנן את צעדינו בתבונה. עלינו לתכנן תכנית עבודה (לימודים) מבוססת כיאות והגיונית, המציבה יעדים ממשיים ללמידה בהתחשב בגישה הרעיונית של האוכלוסייה שעמה אנו עובדים. "התוכן" הוא מרכז התעניינות המאחד חוויות, אירועים ופעולות. העיסוק בנושא נמשך מספר ימים בדרך כלל, ומטרתו לספק את הצורך של הילד להכיר את סביבתו ולהרחיב את ידיעותיו וניסיונו. התוכן צריך להתחשב בגיל הילדים, בדרגת התפתחותם, באוצר הניסיונות שלהם ובידיעות והחוויות שרכשו. עליו להקיף פעילות עשייה וניסוי, סיורים, משחק, הבעה יצירתית בציור ובכיור, מוסיקה, ריתמיקה, שיחות שוטפות ושיחות מסכמות.


בחירת תוכן "המשפחה"
גישתו של שבייד לטיפוח הזהות היהודית מאופיינת על ידי הזדהות עם המשפחה, עם ההיסטוריה, ועם המקורות. לפי תפיסתו המשימה החינוכית היא להגביר את ההזדהות עם האלמנטים אלו. אני בחרתי להתמקד בנושא:
"המשפחה כאמצעי לטיפוח הזהות היהודית",
שכן הרב שמשון הירש סבור שחיזוק המשפחה היהודית הוא יסוד חשוב ואחד הרעיונות המרכזיים ביהדות". כמו כן מדגיש הרב פירון, כי המשפחה היא מוקד ומרכז של האידיאה המופלאה על אודות השותפות שבין האדם לאלוקים.

ואכן המשפחה היהודית היא כלי וערך ממדרגה ראשונה, היהדות היא דת המשפחה, על כן נראה לי, שנושא זה ראוי לו מקום נכבד בפיתוח תכנים בגן הילדים ובזיקה לטיפוח הזהות יהודית, ולא רק כפי שהדבר נעשה כיום, שהעיקר הוא הקניית ידע ורדיפה אחר "הישגים". דוגמאות לבך נוכל לראות במדריך לתכנית העבודה בגן הילדים".


המשפחה הנה כלי להמשכיות קיום העם היהודי. המשפחה מוגדרת כתא המאחד הורים וילדים", ובמסגרת זו אחראים ההורים להולדתם, גידולם וחינוכם הראשוני. המשפחה הנה גורם מרכזי בבניית זהות הפרט, לפיכך משפחה יהודית היא גורם מרכזי בבניית זהותו היהודית של הפרט היהודי. אכן מרכיבים רבים בזהותו היהודית של הפרט מקורם במשפחתו ובאווירה שררה בבית שבו גדל.

עוד, במסורת היהודית נתפסת המשפחה כמסגרת חשובה ומשמעותית, לכן נושם דגש בשמירת המסגרת המשפחתית ובבניית מערכת יחסים בריאה בתוכה. על כן חשוב להבין את תפקידה של המשפחה בהעברת המסורת ותרבותית היהודית.


שלב התכנון
התכנית היא למעשה הצעת פעולה שנושאה הוא חינוכי חברתי, ומטרתה ישפר ולחזק את הזהות היהודית, זהו פרוייקט שבו אנו מעונינים במעורבות רחבה בעלת אופי דמוקרטי בתהליך השינוי ובאחריות קולקטיבית של המעורבים בדבר. אנו נשתף בנושא את כל האנשים הקרובים לגן: את הגננת, ועוזרת, מדריכה פדגוגית והורים (ואפשר לשתף גם את רב הקהילה) שיסייעו 'יובילו לתכנון עבודה, יציבו מטרות ויציעו דרכי עבודה. יחד נעקוב אחר תפעולה ונעריך אותה. דרך זו של תכנון פעולה, צפייה ובקרה עצמית מוכרת לנו מגישתו של קיוויס במחקר תכניות לימודים. קיוויס מדגיש את התקשורת כפתוחה במערך פעולה מעין זו.

בשלב זה מוצע שישב כל הצוות הנ"ל ויגבש לעצמו עמדה, ויבהיר לעצמו את התפיסה של זהות יהודית שאותה הם רוצים לטפח. הצוות יציב מטרות בהתחשב בגילאי הילדים ובאוכלוסייה שממנה הם באים, ידון כיצד לממש אותה יציע חוויות חינוכיות שאליהם תשאף התכנית ויגדיר את חלקו של כל אחד ביישום התכנית. אולם כדי שהדיון יהיה פורה, רצוי מאוד שהגננת תפרוש הצעת עבודה לפני הצוות.

כדי להצליח במימוש התכנית יש צורך בשיתוף פעולה עם בית ההורים. עלינו לנווט את ההורים במידת מה, להדריכם בנושא, ולהרגילם לדון בינם לבין עצמם בטרם נתחיל את התכנית, אין לנו כל כוונה להעמיד בביקורת את הנוהגים שבבית, אלא לנסות ולחזק נוהגים ולעגנם בערכים יהודיים. אין לנו עניין ללמד על זהות יהודית, אלא לבצע זאת הלכה למעשה, הזהות היהודית היא תוצאה הרצויה בסופו של התהליך. התערבותנו במשפחה היא רק לחזק את הקיים בה ולא לפלוש לחיי המשפחה.


הצעה לתכנית עבודה
אני מציעה שהתכנית תתמקד בשלושה נושאים:
פרט ומשפחתו - המשפחה כגורם מרכזי בבניית זהותו של הפרט היהודי.
המשפחה בחלק מהעם - התהליכים שעברו על העם היהודי בדורות האחרונים משתקפים בתולדותיה של כל משפחה יהודית, התמורות הן תוצאה של השתנות מבנה המשפחה והקהילה.
המשפחה והמסורת - המסורת היהודית וקיום מצוות באים לידי ביטוי יום יום, וקיימות גם "מסורות משפחתיות" בכל אירוע (חגים, שבתות, שמחות משפחתיות).

להלן אנסה להציג רעיונות בלבד לביצוע התכנית, לא בצורה מפורטת אלא כבסיס לתכנית, ברור, כי ניתן להוסיף, או לגרוע בהתאם לנסיבות ולצרכים.


(א) הפרט ומשפחתו
- איסוף תמונות משפחתית והכנת אלבום משפחתי.
- ציור המשפחה.
- הכנת "אילן יוחסין".
- יחס להורים ולאחים בתוך המשפחה.
- חובת הורים כלפי ילדיהם.
- חובת הילדים בלפי הוריהם.
- מקצועות במשפחה, השוואה עם דור קודם.
- סדר יומה של המשפחה.


(ב) משפחה כחלק מן העם
- יחס לארץ ישראל.
- מתי עלו לארץ.
- מהיכן עלו לארץ ישראל.
- היכן התיישבו ולכמה זמן.

להפגיש את הילדים עם הורים של ילדים אחרים לשמוע ספורים אישיים, מנהגים ייחודיים.
שירים מיוחדים שאוהבים בבית (שירי קודש, ארץ ישראל),


(ג) המשפחה והמסורת
- לספר על חוויות דתיות שהילדים עברו.
- מה מאפיין את ביתנו כבית יהודי.
- אלו סמלים יהודיים יש בביתנו,
- כיצד מבלה המשפחה בשבתות ובימים טובים.
- טקסים במשפחה: חתונה, ברית מילה, בר מצווה,
- פעולות התנדבות במשפחה ועזרה לזולת.

תוכן המשפחה ישתקף בגן במשך השנה כולה ויבוא לידי ביטוי בחלקי היום השונים בשיחות אישיות ובקולקטיב, באירועים פרטיים וכלליים, ולפני חגים ושבתות. נשתמש באמצעים ספרותיים, באגדות חז"ל ובסיפורי המקרא, באגדות עם, שירים ונעימות, בפלקטים ואלבומים. נשתמש במכשירים אורקוליים, בטייפ, במקרן שקופיות, במטול ובווידואו, נפעיל את הילדים בפינות היצירה והעבודה, בכיור ובציור, ובפינות המשחק.


סיכום והערכה
הערכת התכנית היא החלק הקשה בתכנית. ברצוננו להעריך אם טיפחנו את הזהות היהודית של קבוצת הילדים שעמה אנו עובדים. ייתכן שניתן יהא לבדוק אחרי מספר שנים קבוצה זו ולהעריך את רמת הזהות היהודית שלה. בדרך כלל נאלץ להסתפק בעניין שמגלים ההורים והילדים תוך כדי ביצוע התכנית. ברור שהערכה זו היא מתוך הצוות המתכנן עצמו, ולכן לוקה בחוסר אובייקטיביות, אולם אין היא בלתי מהימנה לחלוטין.

היהדות מציבה בפני ההורים משימה חיונית להעביר את המורשת היהודית התרבותית:
"והיה כי ישאלך בנך מחר".., (שמות יג, יד);
"שאל אביר ויגדר זקנך ויאמרו לך" (דברים לב ז);
"חייב אדם בבנו, למולו ולפדותו וללמדו תורה" (בבלי, קידושין כט, ע"א),

ברם אין ביכולתו של ההורה לקבוע אם הילד ישתמש בידע זה, על כן חייבים הם לדאוג להטבעת זיכרונות וחוויות בילד שילווהו כל ימי חייו.

השיר "ניגונים" של פניה ברגשטיין מבטא כראוי את תפיסת הנושא כפי שהשתקפה לאורך המאמר, ומן הראוי להביאו באן בשלמותו:
שתלתם ניגונים בי, אמי ואבי,
ניגונים, מיזמורים שכוחים.
גרעינים גרעינים נשאם לבבי
עתה הם עולים וצומחים,
עתה הם שולחים פארות בדמי,
שורשיהם בעורקי שלובים,
ניגוניך אבי, ושיריך אמי,
בדופקי נעורים ושבים.
הנה אאזין שיר ערשי הרחוק
הביע פי אם אלי בת,
הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק
"איכה" וזמירות של שבת.

כל הגה יתם וכל צליל יאלם
בי קולכם הרחוק בי יהום
עיני אעצם והריני אתכם
מעל לחשכת התהום.

במאמר זה ניסיתי לעמוד על מהות הזהות היהודית ועל צעדים ראשונים בגיבוש מחשבה בהצגת קווי הנחיה ראשוניים לטיפוח זהות יהודית בגיל הרך באמצעות תוכן המשפחה. כמעט שלא התייחסתי לקיום המצוות כחלק מהזהות היהודית על פי החמ"ד, מאחר שזוהי תמציתה של היהדות האורתודוקסית, ועובדה זו ברורה מאליה.