מנחם בגין (תנועת החירות):

אדוני היושב-ראש, אם יהודי מרים יד, או מטיל אבן, כדי להגן על מנוחת השבת וקדושתה, הרי הוא מחלל אותה במצבר של פגיעות שאין לו שיעור, והוא פוגע ביום ובאדם, במקדשו ובבוראו.

אם יהודי קורא לרעהו, לבוש בדים או לבוש מדים, "נאצי", הרי לא זו בלבד שהוא מטמא שפתותיו שלו, אלא גם את כל הקדוש והיקר לדור, שמנת-חלקו יתמות ושכול. האמת היא שהנאצה המרושעת הזאת יצאה לראשונה מפי אנשים חשובים יותר, מאלה המתקראים נטורי קרתא. אבל כל אדם אחראי לדבריו ולמעשיו. ומי שמשתמש בגידוף זה, הפוצע את הנפש לא פחות מאשר לבנה עלולה לפגוע בגוף, חייב לבקש לא רק מחילה וסליחה מן הנפגע, אלא גם רחמים על נפשו. אם יהודי קורא לעבר רעהו בשם גנאי אווילי בגלל מוצאו מאלג'יר או ממרוקו או ממצרים או מכל ארץ אחרת, הריהו חוטא בערלת לב וטומאת שפתיים אנטי-לאומית ואנטי-יהודית. ואם יהודי רואה בשוטר, במדינתו שלו, לא משרת ציבור נאמן, לא ידיד לו ולבני ביתו, אלא מעין אויב - הריהו מוכיח שהגלות והשעבוד עודם בלבו, אף-על-פי, שהוא יושב בארץ המולדת.

יש בישראל כת הנוהגת כך בדברים ובמעשים; היא כת של מגדפים ומחרפים: אינה מכבדת לא נבחר ולא מורה, לא רב ולא חכם ולא תלמיד חכם.

אחת השגיאות החמורות ביותר שנעשו לאחרונה על-ידי הממשלה או על-ידי קבוצות ממשלתיות למיניהן היא בכך, שעל-ידי משא-ומתן כמעט-רשמי, וגם על-ידי פעולות שאפשר היה להימנע מהן, היא דוחפת יהודים דתיים כנים, טהורים ותמימים, למעין הזדהות עם אותה כת של שונאי מדינת ישראל, שכל מי שאהבת ישראל וחכמת הלב בו, צריך היה לעמול למען בידודה המוחלט. הכת הזאת בוודאי לא הייתה מרשה לעצמה כלפי משטרה זרה חלק קטון ממה שהיא מרשה לעצמה כלפי המשטרה העברית.

אולם כת זו אינה מייצגת את השכונות החרדיות בירושלים. יש לנו הוכחה פשוטה: כת זו תמיד קוראת להחרמת הבחירות, והרוב המכריע של תושבי השכונות משתתפים בהן ובוחרים בנציגיהם. אל לנו לזהות את תושבי השכונות בירושלים עם כת המגדפים והמחרפים. למדנו מניסיוננו, כי על תושבים אלה אפשר היה לומר בימים עברו: היזהרו בבני עניים - שמהם תצא גבורה, לא רק תורה. משכונות אלו יצאו לוחמים גיבורים וקדושים שסיכנו נפשם ושפכו את דמם, כדי שכולנו נוכל לשבת במדינה משלנו. וכאשר שמעתי מפי חבר-הכנסת כץ את המלה "גיטו" לגבי תושבי שכונות אלו, בושתי; וכאשר שמעתי מפי חבר-הכנסת לורנץ, בעוד הוא סיפר לנו על פעולה מפעולות המחתרת של הימים ההם, של מעטים נגד רבים, את המלה "התפרעויות", נכלמתי.

שכונות אלו יש בהן גבורה וקדושה ואמונה ואהבת ישראל אמיתית וכנה. רגשותיהם כלפי השבת, לא רק כיום מנוחה אלא כאחד הערכים המוסריים ההיסטוריים הכבירים שניתנו לנו ואנו הנחלנו אותם לכל העמים, הם עמוקים מאד, ואינני מסכים לדעה שהתחשבות ברגשות כאלה - לא של סקלנים, לא של מחרפים, אלא של יהודים מאמינים ותמימים - היא כניעה וחולשה. חובה ומצווה היא גם לממשלה וגם לכנסת, ללא הבדל של השקפה, להתחשב ברגשות כאלה. זוהי אותה מידה של אצילות נפש, ולא של נכונות להפעיל בכל מקרה את כוח-הזרוע העומד לרשותה של המדינה - זוהי אותה מידה של אצילות-נפש שהיא מיסודה של מלכות, של ריבונות לאומית.

הצטערתי צער רב כאשר קראתי, שבשבת האחרונה הופעלה יחידה של משמר הגבול בתוך שכונות אלו. חושבני שמשגה חמור הוא מצד הממשלה. משמר הגבול כשמו כך הוא. זוהי יחידה של מתנדבים שכיסתה את עצמה בהילה של גבורה והקרבה למען ביטחוננו הלאומי, תפקידה מוגדר. ומשום תפקיד זה כולנו הסכמנו שאפשר יהיה להעביר חיילים מצבא ישראל למשמר הגבול. אל תפעילו אותו למקרים כאלה!

אשר למשטרה עצמה, כבר העירותי הערתי בראשית דברי. השוטרים הרי הם אחינו ובני עמנו ובתוכם יהודים דתיים שומרי שבת. זה חמור מאד שגם אותם יש ומאלצים לעשות על-פי פקודה שכל שוטר חייב למלא - את אשר הם עושים. אבל אין זה נכון לומר, שאם שוטר מותקף, הכל מותר לו, ראש הממשלה עשה בשבוע שעבר שירות רע לאומה באומרו - אולי בעידנא דריתחת הוויכוח - שהוא לא היה בא בטענות לשוטר שהותקף על-ידי אבן, אילו היה השוטר משליך בחזרה את האבן לעבר מטילה. לא נכון כך לומר. לא נכון כך לעשות. זה ההבדל בין מפגינים, גם אם הם מפירי חוק, והם צריכים לתת את הדין על הפרת החוק, לבין המשטרה הפועלת בשם החוק ובשם המדינה. משום כך יש חוקים, משום כך יש תקנות, וניתנות אזהרות, לא אחת בלבד. לא כל הכוח העומד לרשותו של השוטר, הוא צריך, או אפילו זכאי, להפעילו גם במקרה של התגרות חמורה.

אנו סוברים שצריך לבדוק את התנהגות המשטרה. אין זה בשבילה שום עלבון. שר המשטרה וועדת הפנים צריכים לבדוק את מידת השימוש בכוח. כל איש שלמד ממלכתיות יודע, שכאשר משטרת נכנסת לפעולה, והחוק מסמיך אותה להפעיל כוח כדי להתגבר על כוח, הרי צריך לבדוק את מידת השימוש בו.

שר-המשטרה ב. ש. שיטרית:

גם כאשר אין פונים אליה?

מנחם בגין (תנועת החירות):

אני שמח ששר המשטרה מסכים לדעתי.

שר-המשטרה ב. ש. שיטרית:

אני שואל אותך: גם כאשר אין פונים אליה?

מנחם בגין (תנועת החירות):

אני סובר שבכל מדינת-משפט הממשלה מיזמתה היא בודקת, וחייבת לבדוק, את מידת השימוש בכוח. איש אינו משיג על כך שכאשר משטרה מותקפת, היא זכאית להפעיל כוח. המידה - זוהי השאלה המכרעת. בכל מדינה דמוקרטית וחופשית כך נוהגים. ואני אומר דברים אלה ביודעי שיש גם בבית הזה אנשים שגם בימים עברו היו רגילים להראות יד רכה מאד כלפי חוץ, ויד קשה מאוד כלפי פנים. אני חושב שצריך להיות ההפך מזה.

עתה אני רוצה להשמיע קריאה. אנו קוראים, בשבתות הקרובות, להפסיק כל הפגנה, העם הזה צריך לקבל, אחרי כל מה שקרה, מעין הפוגת נשימה, כדי לשקול ברצון טוב ובחכמת-הלב את הדרך לפתרון. אם כך נשקול. יימצא הפתרון. לא מתוך כפיה, אלא מתוך התחשבות ברגשות עמוקים. מי כמונו, אדוני היושב-ראש, יודע - על-פי תולדות עמנו - שרגשות דתיים כנים ואמיתיים, אין עמוקים מהם. לא צריך להגזים בהטלת אימים עלינו, לא תהיה מלחמת אזרחים, לא תיחרב המדינה. יש דבר אחד שהוא מסוכן מאד לפי הערכתנו: המאורעות האלה משפילים את כבוד ישראל בעולם כולו ואנו למדנו שהכבוד היהודי איננו מושג מופשט. הוא דרוש לעצם קיומנו הלאומי. וכדי שלא יושפל עוד הכבוד הלאומי, וכדי שלא יהיו עוד התנגשויות מכוערות אלו, וכדי שנקבל כולנו את הזמן לשקול - קודם-כל צריך להפסיק את כל ההפגנות הללו, למיניהן: צריך לחפש את הפתרון - ואפשר למצוא אותו.

הממשלה כבר הכריזה על חיפושים אלה. אבל למה היא משהה? אם הממשלה איננה עושה - תעשה זאת ועדת הפנים מטעם הכנסת. לכן נחייב, אדוני היושב-ראש, דיון בשאלה זו בוועדת הפנים. אנו רוצים שהדיון יהיה דחוף, כי העניין איננו סובל דיחוי. תודה רבה.