"דורנו - הוא דור נפלא, דור שכולו תימהון, קשה למצוא לו דוגמא בכל דברי-ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים. חושך ואור משמשים בו בערבוביה. הוא שפל וירוד - גם רם ונשא; הוא כולו חייב - גם כולו זכאי...".

"מוזר הוא הדור הזה: שובב הוא, פראי הוא, - אך גם נעלה ונשא... מעבר מזה - חוצפה ישגא, "אין הבן מתביש מאביו", "נערים פני זקנים ילבינו", ולעומת זה - רגשי החסד, היושר, המשפט והחמלה עולים ומתגברים, הכוח המדעי והאידיאלי פורץ ועולה...".

"חלק גדול מהדור הצעיר אינו חש כל כבוד למה שהורגל - לא מפני שאופלה נפשו, לא מפני שנשפל מאותו הגבול שהחוק והמשפט עומדים עליו... כי אם מפני שעלה עד המקום, שלפי אותו הצביון שהורגל בו עד כה שיביט על-ידו על החוק והמשפט, על המסורת והאמונה בכלל, על כל טהור וקדוש... מפני מעוט העבודה בתלמודם של יסודי הרגש והדעת שבמרחב התורה - הועם זהב ושונא הכתם הטוב. עד שנדמה לו שהכל שפל הוא הרבה מערכו".

"אותו הצביון שהורגל בו עד כה שיביט על ידו על החוק והמשפט, על המסורת והאמונה בכלל, על כל טהור וקדוש".

"הבה נכין לו הדרך, נראה לו את מבוא העיר, למען יוכל למצוא את הפתח! - נודיע לו שימצא מה שהוא מבקש - דווקא בגבול ישראל! - "אחזתיו ולא ארפנו - עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי...".