הרה"ג נתן רבינוביץ זצ"ל

דין "כל שתיעבתי" באתרוג מורכב*

 

    ב"ה, יום א', ל"ו לעומר תרפ"ד.

    שלום רב לכבוד הרב הגאון הגדול פאר הדור והדרו, רבים הולכים לאורו, והוא כהן לא-ל עליון[1] גדולי הדור אליו יום יום ידרושו[2], ותורה מפיו יבקשו[3], עוטה מעיל המעלות והמדות שהתורה נקנית בהן, שלשלת היוחסין, כקש"ת מרן אברהם יצחק קוק נ"י, ראב"ד בעיה"ק ירושלים, שלמא ישגא תובב"א.

 

    כבוד גאונו הראה לי חיבה יתירה בתתו לי את שני ספריו מעט הכמות ורבי האיכות. טירדתי הרבה לא נתנה לי לעיין בשניהם, ועיינתי רק באחד, זהו "עץ הדר" אשר כשמו כן הוא: עץ שתול על פלגי מים[4] הנובעים מים התלמוד, ענפיו מרובים ופירותיו מתוקים, אילן עומד בא"י ונופו נוטה בחו"ל, דכו"ע בתר עיקרו אזלינן[5]. קצרה ידי מלמדוד את עמקו ורחבו של הספר הקטן הזה המלא ענינים עמוקים ושיטות רחבות מני ים, ועתה הנה נודע לי כי פי שנים ברוחו של כבוד גאונו ממתניתא דרב ששת ומפלפולא דרב חסדא[6]. עברתי על דברי קדשו פעם במרוצה ופעם בעיון עד שענ"ד משגת.

 

    באות א', מה שטען כבוד גאונו על הלבוש אם בני נח מצווים על הרכבת האילן - לא אכניס את ראשי תחת זרם ראיותיו שמביא כבוד גאונו בכוחו הגדול בבקיאות ובחריפות לסתור דעת הלבוש[7]. אבל מאות ב' ואילך, במה שתמה כבו"ג (כבוד גאונו) על בעל הלבוש, ודאתא עליה מכלל מה שתעבתי לך לפירש"י בחולין (דף קיד): אפילו שלא נעשה התועבה ע"י עצמו כ"א ע"י עכו"ם או קטן, או אפילו מאליו בלי שום מעשה, - א"כ אפילו לא יהיה בן נח מצווה על הרכבה יהיה מורכב ג"כ אסור מטעם "כל שתיעבתי". ע"כ, אם אמנם שלא מצינו בפירוש רש"י אשר הזכיר כבו"ג "או אפילו מאליו בלי שום מעשה"[8] - אך ע"ז אוכל להצדיק את כבוד גאונו, כי ע"כ כוונת רש"י כך היא: בתחילה צריכים אנו לדקדק מנא ליה לרש"י לפרש, "אפילו ע"י עכו"ם או ע"י קטן". ומי הכריחו לפרש כן? למה לא פירש כפשוטו: אם בישל הוא בעצמו אסור לאוכלו מ"כל מה שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכל"? אבל לכאורה קשה לרב אשי: מה בא זה ללמדנו? וכי לא ידע מתנא דבי ר' ישמעאל[9]? וכי כעורה ששנה הכא תנא דר"י מן ג' פעמים לא תבשל, כקושיית הש"ס על ר"ל מרבי[10]? עי"ש. וכי רב אשי יחלוק על תנאים?

    אשר ע"כ נלענ"ד כי רב אשי ידע שפיר מתנא דבי ר"י. ולא לחלוק בא, כ"א להוסיף עליו, שתנא דבי ר"י יליף מג' פעמים "לא תבשל" הכתוב בתורה: אחד לאיסור בישול, דהיינו: שלא תבשל בשר בחלב אפי' שלא לצורך, כי הבישול בעצמו אסרה התורה. ואחד לאיסור אכילה שלא תבשל לאכול, דהיינו: אכילה. והוציא אכילה בלשון בישול, משום שדרך בישול אסרה התורה. ואחד לאיסור הנאה בפרשת ראה דכתיב: "לגר אשר בשעריך תתננה וכו' או מכור לנכרי וגו' "לא תבשל גדי" וגו', כלומר לא תבשל קודם שתתננה לגר או שתמכור לנכרי, דהיינו הנאה. כל זה אנו למדים מן "לא תבשל" ג' פעמים. אבל רק אם בישל בעצמו אסרה התורה הבישול לבד, וגם אכילה ע"י בישול או הנאה ע"י בישול, מנין לאסור אכילה או הנאה אף אם נתבשל ע"י אחר או ע"י איזו סיבה שתהיה? ע"ז קאמר רב אשי, מנין לבשר בחלב שאסור באכילה. כלומר, בב"ח שכבר נעשה בב"ח ע"י איזו סיבה, מנין שאף זה אסור באכילה? דכתיב: "לא תאכל כל תועבה" - מה שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכל. ורש"י נזהר מזה, ע"כ פירש אפילו ע"י עכו"ם או ע"י קטן, וה"ה מאליו בלי שום מעשה. כי ע"ז קאי רב אשי. וק"ל. ודברי כבוד גאונו צדקו בזה.

    אבל לא זכיתי להבין דברי קדשו דאתא עליה מכח "לא תאכל כל תועבה"[11]. מה שייכות האיסור של הרכבת האילן ללאו דלא תאכל כל תועבה? הלא בלאו זה כולל רק דברים שהם בלא תאכל כמו: פסולי המוקדשין, הצורם אזנו של בכור או בב"ח, שכולם בני אכילה. וע"ז נאמר: "כל מה שתיעבתי לך בל תאכל". אבל איך נאמר לאסור אתרוג למצוה אם גדל ע"י איסור הרכבה משום "כל מה שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכל"? הלא אין בזה שום אכילה, ואף הנאה אין כאן, כי מצות לאו ליהנות ניתנו[12]!

    לא על כבוד גאונו לבד תלונתי, גם על הגאון בעל בית אפרים אשר פלפל בזה גם הוא[13]. ויותר תמיהתי על הגאון הנ"ל אשר טען על הלבוש: היכן מצינו דבר שמותר מן התורה ואנן ניקום ונאסר משום דמאיס? הלא מצינו כעין זה בש"ס ב"ק (דף צד ע"א) שמסיק הגמרא דכו"ע סברי שינוי קונה, ולכ"א (ולכל אחד) יש טעם מיוחד. וב"ש דסברי אתנן דאסור, ע"כ לא אמרי ב"ש התם אלא לגבוה משום דאימאיס. ע"כ הרי חזינן דגם התורה אסרה דבר משום דמאיס, ובלאו הכי היה ראוי להיות מותר משום דשינוי קני. אעפ"י שאין הלכה כב"ש, לכה"פ מב"ש נשמע שאין מקום לתמיהתו של הגאון בעל בית אפרים[14].

   

    רצוני הי' להציע לפני כבוד גאונו את אשר חדשתי בע"ה באותו ענין לענ"ד כמנחת העני שיובא לפני הכהן. אבל יען שידעתי שכבוד גאונו טרוד מאד בענינים נשגבים, לא אוכל להעמיס עליו רוב דברים, וע"כ אקצר הפעם. ואסיים בתפילה קצרה בעד כבוד גאונו: "יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא - זו תפלה (תפילה) מה שאין מתפללין לכל אדם" (מדרש תהלים כ).

 

            דברי המשתחוה אל מול הדרת גאונו ומוקירו כערכו הרם בכבוד גדול ודורש בשלומו כתלמיד לרב.

 

נתן בהר"י ז"ל רבינאוויץ

רב בחברה ש"ס בברוקלין

ור"מ בישיבה דברוקלין