מאמרי אמונת עתיך - עלון מס' 13

לתוכן הגיליון

מרחשוון - כסלו תשנ"ז

 
 

הרה"ג יעקב אריאל שליט"א

 

עוד על הדקל הקנרי

 

    ברצוני להעיר הערה עובדתית לנאמר ב"אמונת עתיך" (חוב' 12 עמ' 25), שיש לה השלכות על כשרותו של הדקל הקנרי לברכה.

    בניגוד לתיאורים המקובלים, יש לדקל הקנרי (הנקבי) פירות שטעמם כטעם תמר. אלא שהפירות קטנטנים, הציפה שבהם מועטה והגרעין גדול; ולכן אין נוהגים לאוכלם. כיון שההבדל הוא רק בגודל הפרי ולא בטעמו, נראה לענ"ד שדין הדקל הקנרי כדין התמר לכל דבר. (ואכן אם יימצא דקל קנרי שפירותיו אינם ראויים לאכילה כלל ואין להם טעם תמר כלל - הוא יהיה פסול לברכה).

    ההבדלים הקטנים בכפות, בצבעם ובצורתם, כמעט אינם מורגשים ע"י הדיוטות, ורק המומחים יודעים להבחין ביניהם. כיון שהתורה ניתנה לכל אדם ולא רק למומחים - אין בכוחם של הבדלים דקים כאלו כדי לפסול את הדקל הקנרי מלהיקרא תמר.

    וראה אבן עזרא (שמות טו כז ד"ה ויבואו) על הפסוק: "ושבעים תמרים": "אמר הגאון, שבעים מיני תמרים היו". ומסתבר שהדקל הקנרי הוא אחד ממיני התמרים הרבים.