|
תמצית : המאמר דן בהבדל שבין תפיסת הנס אצל היהודים, לבין תפיסת הנס של הנוצרים. אצל הנוצרים הדת מבוססת על האמונה בנס תחיית המתים של ישו, ואילו אצל היהודים הנס הוא משני לאמונה, ולעקרונות הדת. |
|
בבואנו לדון בנושא זה של: משמעות הנס בישראל ואצל אומות העולם, לא נכניס את עצמנו לדיון בצד הפילוסופי והתיאולוגי-רעיוני של הנס, לא נעורר את השאלה מהו היחס בין הנס לבין התהליכים הטבעיים ואף לא ננסה לענות על השאלה אם האיש שזכה לנס מרגיש בניסו . במאמר זה נעסוק בנס במובנו הפשוט, העממי יותר, באותו המובן שאנו נוהגים להשתמש במלה כשאיננו מהרהרים אחרי מידותיו של העולם, ושל הקדוש ברוך הוא גם יחד. לנו חשוב כאן לקבוע שחג החנוכה איננו מבוסס בעיקרו על עניינים על טבעיים, אלא הנסים והגבורות העיקריים שאנו זוכרים בקשר לחנוכה הם תהליכים מופלאים בהיסטוריה שלנו ואשר קורים בתולדותינו פעמים הרבה. אותם התהליכים המופלאים שבתולדות ישראל שאף אנו זכינו לראות בעינינו, ממלאים את לבנו בבטחון, שמי שבחר בעמו, הוא אף יקיים את הבטחותיו כלפינו. הניסים בחיים הפרטיים תופסים מקום רחב בסיפורי העמים וכן גם בסיפורי עמנו והם מקור שעשוע ותקוה גם יחד. שעשוע מן הסיפור הנאה ותקוה לכך שגם לנו יקרה אולי הנס ויציל אותנו מן המיצר, העוני והלחץ. אצל כל העמים מספרים על בעלי ניסים מובהקים, על מפעליהם ועל תולדות חייהם; אצל הניסים אשר אינם מסתיימים אף פעם, לפי הסיפורים הללו, הם מופיעים בחלומות ונותנים עצות לחיים. כמה מבעלי הנסים הללו שינו אף את פני ההיסטוריה, כמו, למשל, אותה הנערה הצרפתיה, יוהנה, אשר היתה בטוחה ששומעת קולות המייעצים לה איך להלחם באנגלים שפלשו לארצה. האמונה בכוחותיה העל טבעיים של אותה נערה הלהיבה את הצרפתים עד שניצחו את האנגלים. היום נראה שאותם הניסים שביצעה, כביכול, הנערה הזאת, לא היו אלא יכולתה לתפוס את המציאות, לא רק בשכלה אלא גם בכוחות נסתרים שבנפש האדם, שידעה לקרוא מחשבות וכדומה, היו אפוא לאותה נערה כוחות בלתי רגילים והיא פירשה בנפשה יכולת זו לפי רוח זמנה, עד שכוחות מיוחדים אלו לבשו אצלה צורת קולות של קדושי עליון, כביכול. אולם, לא ניכנס כאן אם מותר או לא מותר לקרוא לכוחות אלו, שנתגלו אצל אותה בחורה, בשם נס . חשוב יהיה לנו לקבוע שכוחות אלו מתגלים אצל כל העמים ובחבורות בעלות השקפות עולם שונות, ועל כן נראה לנו שבגילוי כוחות מופלאים אלה אצל "בעלי ניסים" אין עוד הוכחה מספקת שהאמונות והדעות שבהן מחזיקים "בעלי ניסים" אלו נכונות הן, כי הרי אילו היה זה כך, היינו נאלצים להניח שאמונות ודעות משונות ביותר נכונות הן, ואפילו אמונות ודעות, מכל העמים הנוגדות זו את זו . שתורת ישראל אינה בנויה על ההוכחה שבנס מתוך דברינו ברי לנו, שאף שאין לניסים חשיבות מכרעת באמונה הדתית נודעת להם חשיבות מסוימת אחרת: הם אינם ערך אוטונומי ומרכזי, אלא ערכם תלוי בהערכת המסגרת הדתית של הדת - ומאחר שאנו בטוחים שהדת הנכונה היא תורת ישראל, על כן נודעת חשיבות לאותם הניסים אשר באו במשך תולדות עמנו להוכיח את אמיתות התורה. יוצא אפוא שעלינו לדחות את ההשקפה השכלתנית המנסה להסביר כל נס ונס או כתופעה "טבעית" שלא הובנה או כמעשה תרמית שתפקידו היה, כביכול, להשפיע על רוחות פרימיטיביים. גישה שכלתנית כזאת היתה קיימת אצל אנשים מסוימים בכל הדורות וכן היה גם ביוון הקלאסית: בחוגים השכלתניים דחו אז יחד עם האמונה בעבודת האלילים של היוונים גם כל אפשרות של ניסים בכלל ובזה צדקו בדבר אחד, וחטאו בדבר שני . חכמי הסטואה מאמינים בניסים ברור שהשקפה פשטנית זו שהיא יחד עם זאת גם מסובכת, השפיעה השפעה חזקה מאד על האמונות והדעות בענין מהות הנס. התועלת שבה היא יחד עם זאת, גם המגרעת שבה: חסידי הסטואה היווניים היו הראשונים שהמציאו שיטה המתימרת להיות שיטה מדעית, המסבירה כביכול את מהות הנס, אולם לנו נראה שכל הסבר נוטל מן הנס את אופיו המיוחד: כשתסביר את כל הניסים מתוך סיבתיות, הרי ביטלת למעשה את מהות הניסים. מלבד זה מחייבת שיטת חסידי הסטואה את כל הניסים, אצל כל העמים ובכל הדתות, ועל כן נוצר המצב שהגישה המדעית המדומה הזאת נותנת, כביכול, גושפנקה אצל המוני העם להאמין בכל סיפורי הניסים. האוירה שנוצרה בעקבות ההסבר ה"מדעי" של הניסים ע"י חסידי הסטואה היתה נוחה בשביל כל מיני רמאים שזכו אצל הקהל הרחב לאמון במעשי תעתועיהם השפלים. האם השפעה זאת של תורת הניסים של הסטואה אינה מזכירה לנו תהליכים "תרבותיים" בתקופתנו אנו, הנמצאת במצב של ירידה מבהילה? גם היום ישנם אנשים רבים דוקא מן החברה הגבוהה הטוענים שהם אינטלקטואלים, שמקבלים את מסקנותיה של פסיכולוגיה של המעמקים, ושל שיטות פסיכולוגיות שהן עוד פחות מדעיות , ואותם חכמי הדור מוכנים להאמין בנפש חפצה לכל מיני חזיונות חולניים של יצורי אנוש שנפשם פגומה, מתוך ההנחה, המתיימרת להיות מדעית, האומרת שכל דבר מוזר אפשר להסבירו על ידי סיבתיות בנפש האדם שמובנו נעלם מאתנו. אינני בא, כמובן, לומר שאין אמת בהנחה שתופעות על טבעיות רבות ניתנות להסבר, אם נדע יותר על נפש האדם, אולם אין בשום פנים לבטל את הנס מתוך ההנחה שהבינונו אותו אם הסברנו את נסיבותיו. הפסיכולוגיה המודרניות גורמת להיטות לניסים נאו-אפלטונים דת חדשה זו, כולה מבוססת על הוכחה שבנס, ואם כיום קיימים תיאולוגים של דת זו אשר אינם מאמינים בנס המרכזי של דת זו וחושבים שאיש יהודי פלוני אלמוני לא קם באמת מקברו, הם נחשבים לדעתי לחסידי אותה הדת משום שלפחות הד של אמונה זו מהדהד בלבם. מקורה ההיסטורי של אמונה זו בתחיית אותו האיש נראית לי פשוטה. באותם הימים חי יהודי דגול ויוחנן המטביל שמו אשר המוני העם חשבוהו לאליהו הנביא ולאחר שיוחנן זה נהרג, נתעוררה האמונה שלא מת, מאחר שאליהו הנביא עוד עתיד לבוא. מייסדה (בעל כרחו ( של הדת החדשה טבל לפני יוחנן וכמה מחסידיו היו תלמידי יוחנן לשעבר . לאחר שאותו האיש הוצא להורג על ידי הרומאים, דימה לעצמו שמעון, אחד מתלמידי יוחנן שהצטרף למורו החדש, שראה אף את מורו קם, כביכול, מן המתים, ולאחר שהפיץ את השמועה בין שאר התלמידים, אף הם דימו לעצמם שראו את מורם. היות והאיש נהרג על ידי הגויים ונחשב לצדיק חשבו התלמידים שדמו כיפר על חטאים, ובצירוף של שני היסודות האלה נוצרה האמונה הנוצרית המרכזית של מות כפרה של האיש אשר, כביכול, ניצח את המוות וכיפר בדמו על חטאות העולם. ברור אפוא שהדת הדוגלת באמונה זו כבעקרון מרכזי שלה, במרכז אמונתם עומד נס ועל כן היתה לדת זו האמונה בניסים דבר חשוב ביותר. אם כן, קיים הבדל גדול בעניין הניסים בין הדת החדשה הזאת לבין תורת ישראל: בשעה שהניסים וביחוד סיפור על הנס אודות האיש מהווים קוטב של הדת החדשה, תורת ישראל אמנם יודעת לספר אף היא על ניסים, אולם ניסים אלו אינם מרכז אמונתנו: הניסים הבודדים מתאשרים על ידי אמיתות תורת ישראל. הנס הגדול במרכזו של היהדות, היא בחירת ישראל וקיום הבטחותיו של הקדוש ברוך הוא, במשך תולדות העם, ספק אם אפשר לקרוא לו נס במובן המצומצם של המלה, כי הרי פרטי תהליך קיום עמנו ניתן להבנה על פי החוקים הקיימים בהיסטוריה בכלל; אם מותר לומר, ההשגחה משתמשת בדרך כלל בקיום הבטחותיה כלפי ישראל בדרכים רגילות של התפתחות היסטורית (כמובן, קורים גם ניסים והגבורות שקרו אתנו בשעת יציאת מצרים שקולים נגד כל הניסים והגבורות שקרו אתנו במשך כל תולדות ישראל), אולם כל קיומנו הוא בחזקת נס אחד גדול והלוואי ונראה לעינינו את הקיום המלא של כל ההבטחות שניתנו לנו מפי הגבורה! |
