מתוך בשדה חמד תשנ"ו, גיליון ז-ח

הכלי לאיתור תלמידים לקויי למידה פותח במטרה ליצור שוויון ואחידות באיתורה של הלקות, ללא קשר לרקעם של גורמי הסוציאליזציה, מורים והורים, אליהם נחשף התלמיד.

הכלי מתרגם את הגישה האיכותית, הקיימת כיום באבחונה של לקות, לנורמות כמותיות.

הכלי פותח על בסיס מחקר המגדיר את קצב הקריאה של תלמידים הלוקים בקריאה על פי מספר מילים לדקה, סוג ומספר שיבושים מינימלי לאיתור ליקוי בכתיבה, וכן את מספר התשובות שהתלמיד עונה לגבי קטע שהותאם לרמת גילו, ומספר השורות מתוך הקטע שהתלמיד מדווח עליהן, כאשר השאלות מתבססות על יכולת השחזור של תוכן בלבד.

המחקר ארך כארבע שנים והקיף כ-100 50 תלמידים מכל קבוצת גיל, מכיתות ד' עד י', בקבוצת המחקר ו-50700 תלמידים. בקבוצת הביקורת, סך הכל כ-

המחקר עליו מבוסס הכלי הינו הראשון שנערך במטרה לכמת את הלקות, ועל בסיס זאת לבנות כלי המאפשר איתור תלמידים לקויי למידה במסגרת של שעה ובהיקף של כיתת לימוד.

אחת המסקנות העקיפות שהופקו במחקר היא, שאינדיקציות מסוימות ללקות נותרות אצל תלמיד לקוי למידה בלי קשר לטווח הזמן בו נערך האבחון או לסיוע המתקן שקיבל.

למחקר השלכות בתחומים שונים, כגון שילוב הרכיב הכמותי באבחון, כדי להגיע להבחנה בין דרגות שונות של הלקות המזוהה, וכן יכולת לקבוע שיטה מסודרת בדבר ההקלות במבחנים לתלמידים לקויי למידה.
כ-10% מאוכלוסיית התלמידים הם לקויי למידה, ללא קשר לרקע הסוציו אקונומי שלהם. טיפול מוקדם בבעיית הלקות מבטיח הצלחה גבוהה יותר בתיקונה (Vellutino, 1979).

הגורמים האחראים כיום על איתורם של תלמידים לצורך עריכת אבחון של לקות למידה, כתנאי לסיוע ולטיפול בהמשך, הם ההורים, המורים והיועצות, ואלה בדרך כלל לא הוכשרו לאיתורם של החשודים בלקות.

על רקע זאת נוצרים מספר עיוותים:
א. איתורם של ליקוי הלמידה מותנה ב"מזלו הטוב" של התלמיד להיות חשוף לגורמים המכירים את הנושא.
ב. אחוז התלמידים המאותר, ובעקבות כך מאובחן, בקרב השכבות הסוציו אקונומיות החזקות, גבוה בהשוואה לאחוז של הבאים מהשכבות החלשות. ההסבר לכך הוא, ככל הנראה, במודעות גבוהה יותר בקרב ההורים והמורים של ילדי השכבות החזקות לנושא הלקות ותופעותיה (אנגל, 1993).
ג. אחוז התלמידים לקויי הלמידה המופנה למסגרות החינוך המיוחד ולבתי ספר מקצועיים, בגלל קשיים הנובעים מהלקות, גבוה במיוחד בקרב השכבות החלשות (אנגל, 1993).

"הכלי לאיתור תלמידים חשודים בלקות למידה" פותח במטרה ליצור שוויון ושיטתיות, במקום האקראיות הקיימת כיום באיתורה של הלקות, ולצמצם את הנזקים הנגרמים בגלל חוסר איתור וחוסר טיפול מוקדם.

הכלי המוצג במחקר מיועד להקדים את שלב האבחון הנעשה לתלמידים שיזוהו כחשודים בלקות למידה.

חדשנותו של הכלי המוצע באה לידי ביטוי במספר מישורים:
א. כלי דיאגנוסטי ראשון המיועד לאיתורם של תלמידים לקויי למידה.
ב. כלי לאבחון לקות למידה על בסיס של תפיסה כמותית, בשונה מהקיים היום (אבחון על בסיס תפיסה איכותית). הכלי מתבסס על מודל חדשני המתרגם את הקשיים מבחינת איכויות התפקוד למונחים כמותיים.
לראשונה מתורגמים, במסגרת של אבחון, השיבושים באיכות הקריאה, הכתיבה, וההטמעה החזותית לשיבושים כמותיים.
אחד הכלים שפותחו על בסיס מהירות קריאה הוא "One Minute Pace" של שתיל, אולם במחקר זה, בשני ערוצי הבדיקה של מלים תפלות ואמיתיות, המטרה הייתה לבחון תהליכים פונולוגיים בקריאה, ולא לאתר ליקוי קריאה (כלי שלא פורסם).
הגישה המוצעת במחקר הנוכחי תאפשר יצירת נורמות חדשות בהגדרת לקות במיומנויות השונות, ואלה תהווינה בסיס ליצירת אחידות באבחון.
לגישה הכמותית יהיו השלכות בשיקול הדעת בהתערבות בטיפול, או במתן הקלות ללקויי למידה.
ניתן יהיה לקבוע, לדוגמא, את תוספת הזמן הדרושה לבחינה, או את מספר השיעורים של ה"הוראה המתקנת" בבית הספר, באופן יחסי לעומק הלקות שנושא התלמיד.
ג. מאחר והמחקר מגדיר נורמות באיתורה של לקות למידה, הופך הכלי לאמצעי באיתור קבוצתי של תלמידים.

"הכלי לאיתור" מאפשר איתור חשודים בלקות למידה תוך כדי שיעור אחד של 50 דקות. בעיקרון, למעט הגורמים הפיזיים של גודל החדר ומספר הבודקים, אפשר לבדוק מספר לא מוגבל של תלמידים.
הכלי מיועד להפעלה בקרב תלמידים בכיתות ד'-י' בבתי ספר בארץ, לאיתור חשד ללקויי קריאה, כתיבה והטמעה חזותית.
המחקר התפרס על פני שלוש וחצי שנים, והקיף תלמידים שאובחנו כלקויים בקריאה, כתיבה והטמעה חזותית.

בבחירת התלמידים לא הגבלנו את טווח הזמן מהמועד בו נערך האבחון, כך שנכללו תלמידים שאובחנו כלקויים בהפרשי זמן שונים. כמו כן נבחרו תלמידים בצורה אקראית ובלי קשר לקבלת סיוע של הוראה מתקנת, או למשך הזמן שהם מקבלים את הסיוע.

ההנחה הייתה, שללקוי למידה נותרים סמני פגיעה ללא קשר למשך הזמן בו אובחן כלקוי או לקבלת סיוע מתקן.

כלקויי קריאה נבחרו כ-100 תלמידים מכיתות ד'-י' מתוך סך הכל 712 תלמידים.
כקבוצת ביקורת של תלמידים הקוראים בצורה תקינה נבחרו כ-50 תלמידים מכיתות ד'-י', סה"כ 1068 תלמידים.
כלקויי כתיבה נבחרו בכיתה ד' 80 תלמידים, ו-20 תלמידים בקבוצת הביקורת. בכיתות ה'-י' 50 תלמידים מכל קבוצה, ובסה"כ 806 תלמידים.
בחירת התלמידים בקבוצת הביקורת נעשתה לפי דיווחי המורים לגבי יכולת תקינה בקריאה ובכתיבה.

כתלמידים בעלי תפקוד תקין בהטמעה חזותית נבחרו אלו שבאו מקרב אוכלוסייה של תלמידים שציוניהם במקצועות ההיסטוריה והתנ"ך היו 8 ומעלה. ההנחה הייתה, שתלמיד לקוי בהטמעה חזותית לא יגיע לרמת הישגים כזו, בשל הקשר שבין ליקויים בהטמעה חזותית ורמת הישגים נמוכה באותם מקצועות (Wechsler .D, 1987).

תלמידי המחקר באו מבתי ספר ממלכתיים וממרכזי למידה באזור חיפה, הקריות והצפון.
בפיתוח הכלי לאיתור חשד ללקות בקריאה, נשענו על הגורמים המנחים באבחונה של לקות המתבטאים בקצב קריאה איטי ובשיבושים בקריאה.

ההנחה הייתה, שקצב הקריאה יכול לשמש, בפני עצמו, גורם באיתורו של הליקוי בקריאה. המטרה הייתה לכמת, ולקבוע נורמה של קצב קריאה, על בסיס של מספר מלים לדקה כגורם באיתור לקות בקריאה בכיתות ד'-י'.
קטעי הקריאה הותאמו, מבחינת הקושי, לכל קבוצת גיל.

בפיתוח הכלי לאיתור חשד ללקות בכתיבה נשענו על הגורם המנחה שאבחונה של לקות בכתיבה ניכר על ידי קושי ביצירת התאמה פונטית גרפית. התלמיד הלקוי בכתיבה משמיט, מוסיף, משכל ומצרף חלקים ממילה או ממילים.

הבחנו בין שני סוגים של שיבושי כתיבה:
"סוג I" - המאפיין ליקויים של אי התאמה פונטית גרפית,
"סוג II" - המאפיין גם תלמידים שאינם לוקים בהחלפת אותיות הומופוניות.

בכיתות ד'-ט' נבדקו בהשוואה רק שיבושים מ"סוג I" המבחינים בין כתיבה לקויה ולא לקויה, כי שיבושים מ"סוג II" מאפיינים גם את כתיבתם של תלמידים שאינם לקויים.

בכיתות ט'-י' השוונו גם בין השיבושים מ"סוג II", מאחר ובאותו גיל צפוי שאצל תלמידים "תקינים" יעלמו שגיאות הכתיב האופייניות לגיל צעיר יותר.

המטרה הייתה לכמת את מספר השיבושים ולקבוע נורמה של שיבושים מסוג זה כגורם באיתורה של לקות בכתיבה אצל תלמידים.

לצורך כימותם של השיבושים הוכתב קטע ההולם את רמתה של כל קבוצת גיל, בהיקף של לא פחות מ-50 מילים.

כמו כן ניתנה מטלה לכתיבה על נושא מוגדר. ברשותנו עמד גם הקטע לדווח של תוכן הקטע שקראו (להלן).

בפיתוחו של הכלי לאיתורה של לקות בהטמעה חזותית, נשענו על כך שניתן לאבחן לקות זו בקושי לשחזר תוכנו של קטע על יסוד מספר התשובות הניתן ביחס לתוכן, ומספר השורות בקטע שהתלמיד הצליח לדווח עליהן.

מטרות הפיתוח היו:
א. לקבוע את מספר התשובות הניתן על ידי התלמיד הלקוי בהטמעה חזותית לשאלות הנשענות על יכולת השחזור בלבד של תוכן הקטע (בשונה מיכולת ה"ההבנה").
ב. לקבוע את מספר השורות שהלקויים בהטמעה חזותית ידווחו על תוכנן. ההנחה הייתה, שקושי בשחזור משתקף גם במספר השורות המדווח. לכל קטעי הקריאה חוברו שאלות מתאימות להיקף הקטע מבחינת מספר המילים המופיעות בו, כפי שניתן באבחון מקובל.
ג. מטרה עקיפה נוספת הייתה לבחון את מספר השורות ומספר התשובות שיתנו לקויי קריאה, בהנחה שהקורא בצורה משובשת יתקשה לשחזר תוכנו של קטע.

בדיקה זו נעשית כדי לבחון את ההנחה המקובלת, לפיה הקושי שמגלים לקויי קריאה בהבנת הנקרא, נובע מהקושי שיש להם לשחזר ולזכור את התוכן, דבר שהוא תנאי ראשון להבנה.
אצל תלמידים הלקויים בקריאה בהשוואה לקוראים תקינים מבחינת נתוני קצב הקריאה נמצא הבדל מובהק בין לוקים לתקינים, במספר המילים שקראו בדקה. .(F(1,1054)=2004, p=0.000)

נמצא כי בכל רמות הגיל קצב הקריאה איטי יותר בקרב קוראים "לוקים" בהשוואה ל"תקינים".

עיון בסטיות התקן מראה שסטיות התקן בקרב קוראים לוקים על פי רוב גבוהות יותר מסטיות התקן בקבוצות הגיל המקביל של קוראים תקינים.

נמצא, שההבדלים בין ה"לוקים" ל"תקינים" שונים בקבוצות הגיל השונות. .(F(6,1054)=2.75 P=0.01)

מאחר שהיו שמונה קבוצות גיל לא נערכו מבחני Post Hoc לכל קבוצת גיל, אלא נעשתה השוואה של כל קבוצות הגיל, לוקים ותקינים, לקבוצת הגיל של כיתה ד'.

נמצא שיש שיפור קבוע בקצב הקריאה אצל לוקים ותקינים (F(6,1054)=142 P=0.000)

השיפור בקצב איננו ליניארי, אבל הפער שבין הלוקים והתקינים נשאר בכל רמות הגיל.