אתר דעת חברי המערכת צור קשר
ביקורת ספרים
דבר המערכת
דרכי חינוך
הוראת תורה שבעל פה
הוראת תנ"ך
חינוך בעידן טכנולוגי
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
מחקרים
מחשבת ישראל
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מן המקורות
ספרות
ספרים חדשים
עבודות תלמידים
ענייני לשון
פיוט
פסיכולוגיה
פרשיות במקרא
שירים
תולדות ישראל
תורה שבעל פה
תמונות וצילומים
תפוצות ישראל
לדף ראשי לתוכן הגיליון

עמדות מורים לתנ"ך בחטיבה העליונה בחמ"ד
מחקר אוניברסיטת בר אילן * נובמבר 2006 / כסלו תשס"ז

שירה אילוז ודוד רזניק

גיליון מס' 1 - אדר ב תשע"א * 3/11

סיכום
מטרת הסקר
תיאור וניתוח עמדותיהם של המורים לתנ"ך בחטיבה העליונה בחינוך הממלכתי דתי בנוגע למספר שאלות בסיסיות הקשורות לתוכנית הלימודים, לדרכי ההוראה בכתה ולמבנה בחינת הבגרות. הסקר בוצע על פי הזמנת מנהל החינוך הדתי, ויוצג בפני ועדת המקצוע שתוכל להתבסס על תשתית נתונים מוצקה בבואה לבצע רפורמות בתוכנית הלימודים בתנ"ך.

הוראת תנ"ך בחמ"ד הינה ייחודית בשל המטרות המגוונות המאפיינות אותה. בנוסף למטרות הלימודיות המשותפות לכל מקצועות הלימוד, לתנ"ך מטרות רגשיות, ערכיות והתנהגותיות המשקפות את ערכי החמ"ד ומשנתו (תכ"ל בתנ"ך, תשנ"ג). הקדושה המיוחסת לתנ"ך ומרכזיות ההוראה והלימוד משתקפת בציפיות המרובות שיש למורים מהוראת התנ"ך בתחום הערכי והרגשי (אילוז, 2004), בשעות המרובות המיועדות ללימוד תנ"ך ובהיקף הלימוד, שכן מרבית תלמידי החמ"ד נבחנים בבחינת הבגרות בהיקף של 5 יחידות לימוד.

בשנים האחרונות נשמעים בקרב גורמים שונים בשדה החינוכי קולות המביעים אי שביעות רצון מתוכנית הלימודים הנוכחית ומגודל הפער שבין המטרות המופיעות בתוכנית הלימודים לבין הוראת התנ"ך כפי שהיא מתבצעת בפועל. פער זה הוביל את ראשות מינהל החינוך הדתי להכרה בצורך לעריכת שינויים בהוראת התנ"ך. ההתמקדות במורים לתנ"ך מעוגנת בהנחה שהמורים הם עמוד התווך בבסיסה של כל תוכנית לימודים. כדי שהטמעת תוכניות לימודים חדשות בבית הספר תצלח, יש להכיר ולהבין את עמדות המורים המלמדים את המקצוע, להיות מודעים לאתגרים העומדים בפניהם ולקשיים איתם הם מתמודדים (van Driel, Bulte & Verloop, 2005; Haney, Czerniak & Lumpe 1996).

שיטה:
128 מורים השיבו לשאלון טלפוני שכלל 15 שאלות סגורות ו-3 שאלות פתוחות. 10 מורים התראיינו בשלושה ראיונות קבוצתיים בתיכון מקיף, באולפנה ובישיבה תיכונית. דגימת המשתתפים בראיונות נעשתה באמצעות דגימת אשכולות ישירה של בתי ספר שהפנו אותנו למורי החטיבה העליונה בתנ"ך.

ממצאים עיקריים:
ראשית, נראה שתוכנית הלימודים בתנ"ך לא מאפשרת למורים ללמד כפי שהיו רוצים ללמד תנ"ך. המורים אינם שבעי רצון מתוכנית הלימודים הקיימת ומגלים רמת מעורבות גבוהה בנושא.
שנית, המורים חשים בטחון ברמת הידע שלהם ובמידת ההיכרות שלהם עם היבטים שונים של תוכנית הלימודים אך אינם מרגישים שהם מקבלים הדרכה מספקת בעבודתם. הם מבקשים עזרה נוספת – במיקוד תכני הלמידה, בסיוע למורים מתחילים ובדרכי התמודדות עם השונות בין תלמידים.
כמו כן בולט הפער בין מידת ההסכמה המועטה עם חשיבות הדגשת הניתוח הפרשני לתמיכה המרובה בהדגשת לימודי הבקיאות.

המורים התייחסו למספר מגבלות בתוכנית הלימודים הקיימת ובעיקר לנושאים הבאים: עומס החומר ומיעוט הזמן , היחס שבין לימוד הבקיאות ללימוד הפרשנות, חוסר ההתאמה של תוכנית הלימודים למגוון התלמידים הקיים בחינוך הדתי ומבנה ואופייה של בחינת הבגרות.

עומס החומר ומיעוט הזמן גורם לדעת המורים ללימוד שטחי ומהיר שאינו מקנה לתלמידים הבנה מעמיקה בתכנים ושליטה במיומנויות הנחוצות להבנת הטקסט התנכ"י ולניתוח הפרשני. אולם ההחמצה העיקרית שהמורים חשים נוגעת לפער שבין המטרות בתחום הרגשי והערכי לבין אופי הלימוד וההוראה. המורים מתארים כיצד המירוץ אחר הספק כמות נכבדה של חומר לימודי אינו מאפשר להם להתעכב על סוגיות עקרוניות בתחום האמונה והרגש כמו למשל "צדיק ורע לו- רשע וטוב לו". המסרים הערכיים והאמוניים הנובעים מן הטקסט נבלעים בלימוד הטכני שמבוסס על הבנה וניתוח של פסוק אחר פסוק.

לימוד הפרטים ללא התייחסות לתמונה הכוללת קשור גם ליחס שבין מרכיב הבקיאות למרכיב הפרשנות. המורים, רובם ככולם סוברים שמרכיב הפרשנות גדול מדי בהשוואה למרכיב הבקיאות המצומצם יתר על המידה. מיקוד תשומת הלב בפרשנות מונע מהמורים ומהתלמידים לחוות את לימוד התנ"ך כטקסט שלם בעל משמעות ומקנה ללמידה אופי טכני.

אופייה של בחינת הבגרות היה נושא מרכזי שעלה בדברי המורים, עד כדי תחושה שהבחינה היא אבן נגף בהוראת התנ"ך ובלימודו: היא מאופיינת בהתמקדות יתר בפרשנות, ברמת קושי גבוהה מדי ובחוסר התאמה לצרכים של מגוון תלמידי החמ"ד. המורים מציעים להבדיל את תוכנית הלימוד ברמת השלוש יחידות באופן מהותי מרמת הלימוד של תוכנית בהיקף של חמש יחידות תוך העלאת מרכיב הבקיאות בתוכנית המצומצמת.

הצעה נוספת שהועלתה ע"י המורים הינה לימוד רוחבי לפי נושאים של סוגיות רלוונטיות לחיי התלמיד. לימוד זה יתבסס בעיקר על הטקסט התנכ"י אך יכלול גם למידה של מקורות חוץ תנכ"יים מתחומי ההלכה, מחשבת ישראל ועוד. בתוכנית הלימודים הקיימת, ישנו מרכיב של לימוד נושא (סוגיית הקריאה לשלום במלחמה) והמורים מציעים לבנות עוד יחידות לימוד במתכונת דומה ולהגדיל בכך גם את חופש הבחירה של המורה.

הסקר הנוכחי חושף את רמת המוכנות הגבוהה של המורים לביצוע רפורמות בתוכנית הלימודים ואת רצונם להיות שותפים בביצוע שינויים אלה. אהבת התורה וחינוך ללימוד תורה הם בנפשם של מורי החמ"ד, ולכן הפער בין מטרותיה של תוכנית הלימודים בתנ"ך לבין אופייה של הלמידה כואב להם מאד. מן הראוי שקובעי המדיניות במשרד החינוך יגייסו מורים המלמדים תנ"ך בפועל וישתפו אותם בכל שלב של תכנון ויישום תוכנית הלימודים. יתר על כן, יש לייחס חשיבות מיוחדת להיוועצות במורים המייצגים את אוכלוסיית תלמידי החמ"ד לגווניה, תוך התייחסות לשונות הלימודית והדתית המאפיינת אותה.

לקריאת הדו"ח בשלמותו: