אתר דעת חברי המערכת צור קשר
ביקורת ספרים
דבר המערכת
דף מספר ישן
דרכי חינוך
הוראת תורה שבעל פה
הלוח העברי
חינוך בעידן טכנולוגי
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
מחקרים
מחשבת ישראל
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מן המקורות
משפט עברי
ספרות
ספרים חדשים
עבודות תלמידים
ענייני לשון
פיוט
פסיכולוגיה
פרשיות במקרא
שירים
תולדות ישראל
תורה שבעל פה
תמונות וצילומים
תנ"ך - לימודו והוראתו
תפוצות ישראל
תפילה
לדף ראשי לתוכן הגיליון

לימוד תנ'ך – משבר ותיקונו
נייר עמדה של צוות חשיבה במקרא תש'ע – מכון מופת

מרכזת: ד"ר מלכה שנוולד

גיליון מס' 1 - אדר ב תשע"א * 3/11

לימוד התנ"ך והוראתו זכו בעבר להערכה רבה. בראשית המאה העשרים מילא התנ"ך תפקיד מרכזי במדינה המתפתחת: מקור לאידיאולוגיה לאומית בצד רעיונות אוניברסאליים, מסד ערכי להֱיות עם ישראל 'סגולה מכל העמים', כמו אפוס וגבורה בצד מקור לשפה עשירה ושורשית. ניתן לומר שבעשורים הראשונים הואר התנ"ך באור יקרות ונחשב כטקסט מכונן. שנות השבעים הביאו עימם שינויים חברתיים-כלכלים ופוליטיים, ההסכמה על מעמדו הנישא של התנ"ך איננה מקובלת עוד. הדיון הערכי אינו חד משמעי כבעבר, וכל מי שהחינוך נוגע לליבו טרוד בשאלה מרכזית זו.1

המורים
בבואנו לעסוק באתגרי החינוכי, עלינו להקדיש תשומת לב נכבדת למורים. מזה שנים רבות מציגים חוקרי חינוך רבים נתונים התומכים במרכזיות המורה ובחשיבות השכלתו והכשרתו.2 בדיקת ההרשמה ללימודי ההשכלה הגבוהה מעידה על ירידה דרסטית בביקוש למדעי הרוח, ולעומתה עלייה במקצועות פרגמאטיים. העולה מתוך נתוני משרד החינוך הוא שהביקוש למדעי הרוח בכלל, וההרשמה למחלקות התנ"ך בפרט - מוערכים כחלשים. הדימוי הנמוך של הוראת התנ"ך חלחל במערכת החינוך: מחקר שנערך בנובמבר 2006 ציין כי 'בשנים האחרונות נשמעים בקרב גורמים שונים בשדה החינוכי קולות המביעים אי שביעות רצון מתוכנית הלימודים הנוכחית ומגודל הפער שבין המטרות המופיעות בתוכנית הלימודים לבין הוראת התנ"ך כפי שהיא מתבצעת בפועל.'3 בהמשך לכך, גב' רווית אפרתי וד"ר ברוריה סמט הוכיחו שתוכנית הלימודים טעונה בדיקה ועדכון לצורכי המערכת4. ד"ר אשר שקדי הצביע על מקומו הפוחת של התנ"ך בחטיבות הביניים, ובכיתות התיכון5. לאחרונה חקרה ד"ר חיה בן איון את יחס תלמידים בבתי הספר היסודי לתנ"ך6, במחקרה זיהתה ד"ר בן איון את הגורמים הראשוניים המבשרים את הפיחות במעמד התנ"ך בחטיבות הביניים, אחת ממסקנותיה היא שהלימוד בכיתות אלה מדבר על הטקסט, אך אינו יוצא מתוך הטקסט.

מיעוט המחקרים מעיד באחת על חומרת המשבר. דומה שהסיבה לדלות המחקר נוגעת למורכבות הנושא: השבר אינו ארגוני, אדרבא - משקף את הדיון העמוק באושיות התרבות היהודית. מתוך אמון מוחלט בהיות התנ"ך אבן שואבת, ובידיעה ודאית ששינוי כרוך בשיח פתוח - הוקם בשנת תש"ע צוות חשיבה למקרא. חברי צוות החשיבה הינם ראשי חוגי מקרא, חוקרים, מרצים, ואנשי חינוך מהשורה הראשונה במכללות השונות להכשרת מורים. הבשורה הנישאת בפי החברים קושרת קשב סובלני עם מקצועיות, וכבוד הדדי.

תפקיד צוות החשיבה הוא לקדם את העיסוק האקדמי והארגוני של מחלקות התנ"ך במכללות השונות. מיעוט הנרשמים, הקשיים בהכשרת פרחי הוראה לתנ"ך, פתרונות אפשריים והצעות לסדר היום - היו מנושאיהן העיקריים של חמש פגישותינו. הסכמתנו הכוללת היא שהמקרא מהווה תשתית משותפת לעם ישראל וקשור בקשר הדוק עם מורשתו. מורי המקרא מבקשים להנחיל את אהבת התנ"ך ולשמר נוכחותו בתרבותנו. על מורי מורים, להיענות לאתגר החינוכי ולרענן את מערך ההכשרה בשלושה היבטים: העצמת הידע של פרח ההוראה, חיזוק היישומיות המקצועית וטיפוח אישיות המתכשר.

ידע תחום הדעת
המרכיב הראשון והמוכר בהליך ההכשרה הוא ידע תחום הדעת. חברי הצוות מצרים על ההתדרדרות הכללית ברמת הבקיאות בספרי תנ"ך וממליצים לעשות למען קידומה - בהוראה, במבחני בקיאות תקופתיים, ובכל דרך מגוונת אחרת. מעבר ללימודי בקיאות יש לבסס מדרג עיוני שתחילתו בפשטות לשון המקראות ובסגנונם, כוונתנו לפגישה בלתי אמצעית המפעילה את פרח ההוראה לקראת התעמקות רלוונטית. שלב זה מחייב נוכחות אישית, בלא תיווך פרשני. העיון המשמעותי מטרים את הלימוד ההכרחי בפרשנות מסורתית ו/או ביקורתית שייעשה בעיצומו של התהליך. מורי המורים, כמי שעוסקים בחידוש האקדמי מחד, ובהנחלת הידע מאידך7, נקראים להרחיב את תחומי הרלוונטיות של ידע הכתובים בהשוואה ההיסטורית, בחקר הארכיאולוגיה, בפנייה אל הספרות והאומנות. תהליך ההכשרה לידע תחום הדעת אינו יכול להיות מושלם בלי להנחות את המתכשר אל קריאה אקדמית וכתיבה מחקרית. שלב זה האחרון מביא למעורבות אישית גבוהה ולזהות מקצועית ברורה.

יישומיות
המרכיב השני החשוב בתוכנית ההכשרה היא יישומיות. חברי הצוות הביאו עדויות רבות8 לבעייתיות של הוראת תנ"ך כפי שמתרחשת בבתי הספר, בבחינות הבגרות ובמיצ"בים, ביישום תוכנית הלימודים, ואפילו בהשתלמויות. היות שלמידה מוצלחת כרוכה בשימוש באסטרטגיות, שהן עצמן נלמדות, יש למורי המורים להוות מודל ללמידה. מורי המתודיקה נדרשים לעדכן את דרכי ההוראה ולנסחם באופן שיטתי, דוגמת: קריאה קולית רהוטה, אסטרטגיות להבנת הנקרא, הוראת היחידה תיבחן בהקשר מסכת הסיפור השלם. מורי המתודיקה עמלים רבות לכינון שיטה, אך זו טרם תפסה את מקומה במחקר.

העצמת אישיות פרח ההוראה
נדבך שלישי במסלול ההכשרה קשור בהעצמת אישיות פרח ההוראה. יש צורך לחשוף את המתכשר לשאלות השקפה וערכים כפי שעולים מתוך הכתובים ומפרשנותם הקלאסית9, לעורר אותו לדיון רגיש ומכבד במסר החינוכי. סיכוייו להיות סוכן שינוי תלויים במידה רבה בכישרונו לגעת ללב תלמידיו במציאות המתחדשת לבקרים. ייחודו של פרח הוראת התנ"ך ניכר אם כן, בהכשרתו לקראת דיון בשאלות זהות אישית ולאומית, ובהעצמת כישורי החיים לקראת תפקידו כמחנך. מורי המורים, מצידם, עוסקים במשימה מורכבת: להיות דוגמה אישית של שילוב נאות בין חיי המחקר לבין תודעה ציבורית10.

רענון תוכנית ההכשרה כרוך בראש ובראשונה, בעדכון. יש לחדש מסגרות לימוד מגוונות, כמו חברותא או 'בית מדרש'. ההיבט הארכיאולוגי חיוני ביותר, קמפוס ארכיאולוגיה נדרש כמרכיב קבוע. יש לעודד ביטוי רגשי המתעורר בעקבות המסע בכתובים, דוגמת סדנה. מתן הקרדיט לטיפוח הזהות המיוחדת של פרח ההוראה ייעשה, בין השאר, בהוראה אינטרדיסציפלינארית, ובחיבור תחום הדעת לסדנאות מונחות של מיומנויות חינוכיות וכישורי חיים (בהנחיית מומחים מתחום הייעוץ הארגוני והחינוכי).

בפגישותינו הובעה דאגה כנה לעתיד המחלקות לתנ"ך. חברי הצוות ערים למימדי השינוי הנדרש, וממליצים בפני ראשי המכללות והנהלותיהן להיערך לשינוי אף בבחינותיו הארגוניות:
א. העלאת דרישות קבלה לחוגי המקרא, מתן מלגות גבוהות למצטרפים.
ב. הרחבת המבנה הלימודי בשיעור 130%.
ג. במינוי מרצים - תינתן עדיפות לחוקרים בעלי ניסיון מיטבי בהוראה בבתי ספר.
ד. עידוד הסטודנטים להשתתפות בכנסים אקדמיים ולימודי המשך.
ה. פתיחת מסלול תואר שני במקרא ובהוראתו.
ו. יצירת סדנא מלווה למורי מקרא מתחילים.
ז. הכנת כלל המתכשרים בבתי הספר היסודיים לקראת הוראת תנ"ך.

חברי הצוות, הנושאים במשרות הנחייה וכתיבת תוכניות לימודים במקרא, העמידו את חברי הצוות על הצורך הדחוף בקשרי האקדמיה עם השדה. המלצתנו לחזק את יחסי הגומלין בין צוותי ההוראה במכללות לחדרי המורים בבתי הספר, כדלהלן:

א. הכנת תוכנית לימודית להטמעת לשון התנ"ך בבתי הספר.
ב. ליווי מומחים מן האקדמיה את סגל מורי מקרא בבתי הספר: באופן יחידני (הדרכה) ובאופן קבוצתי (השתלמויות מקצועיות בחדרי מורים).


1 לניתוח השבר במעמד התנ"ך: התנ"ך והזהות הישראלית, אניטה שפירא, ירושלים תשס"ו, עמ' 1 - 33. ראה 'לימוד תנ"ך - סיפור שאין בו אהבה', יאירה אמית, 'הארץ, 21/01/2004. לבחינה שיטתית ראה אוריאל סימון, במבוא לספרו בקש שלום ורדפהו, ירושלים 2002, עמ' 21 - 44. להיבט נוסף של המשבר ראה: על המקרא ועל היהדות, מ' גרינברג, קובץ כתבים (עו' א' שפירא), תל אביב תשמ"ה, עמ' 262 - 318.
2 מסקנות החוקרים הביאו לכתיבת מתווה חדש להכשרת מורים, ראה: המועצה להשכלה גבוהה, 2006, מתווים המנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה, ירושלים.
3 מתוך דו"ח מסכם מדעי: שירה אילוז, דוד רזניק, סקר עמדות בקרב מורים לתנ"ך בחטיבה העליונה בחמ"ד. בר אילן 2006, עמ' 43.
4 ד"ר ברוריה סמט, רוית אפרתי, לקראת כתיבת תכנית לימודים חדשה במקרא בבית הספר היסודי הממ"ד, מחקר הערכה, ירושלים 2008.
5 אשר שקדי, "מקומו של התנ"ך בבית הספר הכללי". בתוך: ד. יעקובי (עורך) בינוי אומה ירושלים 2000 עמ' 109-114.
6 מחקר זה הושלם לאחרונה, ובימים אלה עומד לצאת לאור.
7 'מכללה זו לא אוניברסיטה. וטוב שכך' זאב צחור, הד החינוך, דצמבר 2009.
8 ראה הערות מס' 3, 4, 5 לעיל. הדים לבעייתיות נזכרים בעיתונות ובתקשורת המקוונת, דוגמת: 'איך איבדנו את התנ"ך', מנחם בן, nrgמעריב, 25/08/09
9 ראה א' מונדשיין, 'ביאורו של רש"י לסיפור הולדת משה כמודל לגישתו הפרשנית רבת הפנים', בתוך: א' גרוסמן וש' יפת (עורכים), רש"י: דמותו ויצירתו, ירושלים תשס"ט, עמ' 183-203.
10 משה גרינברג, על המקרא ועל היהדות (הערה מספר 1) ובמיוחד עמ' 281-290.