אתר דעת חברי המערכת צור קשר
ביקורת ספרים
דבר המערכת
דרכי חינוך
הוראת תורה שבעל פה
הוראת תנ"ך
חינוך בעידן טכנולוגי
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
מחקרים
מחשבת ישראל
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מן המקורות
ספרות
ספרים חדשים
עבודות תלמידים
ענייני לשון
פיוט
פסיכולוגיה
פרשיות במקרא
שירים
תולדות ישראל
תורה שבעל פה
תמונות וצילומים
תפוצות ישראל
לדף ראשי לתוכן הגיליון

נייר עמדה: חינוך מוסרי בשיעורי תנ'ך
אורנים – המכללה האקדמית לחינוך, החוג למקרא

יונינה דור

גיליון מס' 1 - אדר ב תשע"א * 3/11

עניינו של לימוד המקרא בבית הספר הוא במפגש עם השקפת עולם אמונית ובחינוך ערכי ומוסרי. בחינוך המסורתי עמד החינוך לאמונה דתית ולזהות יהודית במרכז הוראת התנ"ך. בחינוך הממלכתי מלמדים בישראל על פי מגוון הדגשים. מתוכם אחד הבולטים ביותר היה האתוס הציוני שהתנ"ך שימש לו נקודת מוצא מרגשת. אולם היום אספקט הבסיס הקדום של עם ישראל בארץ ישראל איננו אלא קונצנזוס, ואין הוא תורם עוד אותה תחושת התעלות משגיבה כבעבר. יתר על כן, נחשפים בישראל המקראי עניינים שקשה לקבלם ולהזדהות עמם. הצעתי באה למקד בלימוד התנ"ך בבית-הספר חינוך לקריאה ביקורתית ולשיפוט מוסרי.

המטרה:
להעמיק את הקשר לתנ"ך על ידי התמודדות ביקורתית עם רעיונות וערכים העולים ממנו.

האמצעים:
פיתוח גישה אחראית, הגיונית, ביקורתית, יצירתית ומשוחררת ממוסכמות בקריאת הטקסט המקראי ולימודו. עידוד לשאול כל שאלה שמעורר הנושא, להטיל ספק בכל מה שנראה מובן מאליו ו"נכסי צאן ברזל".

הבהרת הגיוון וריבוי הפנים של המסרים בכתובים שלאורך המקרא, וחשיפת השיח הער בין הכתובים לבין עצמם. הבנת הפולמוסים הפנימיים שבמקרא כעדות לחיוניות היצירה הישראלית הקדומה, לפלורליזם שהיא משקפת, לריבוי בתי היוצר, ולשינויים שהתרחשו ביחס לאותו עניין במשך דורות כתיבת ספרות המקרא.

בחינת פרשנות המקרא לאורך הדורות בישראל ובעמים, במסורת ובמחקר, ובעקבות אלה - עידוד לשיח פרשני מקורי ורענן של התלמידים עצמם.

פיתוח רגישות למגמתיות של מחברי המקרא ושל פרשניו בהציגם עניין. חידוד הבנת המסופר לא כמידע עובדתי היסטורי מהימן, אלא כפרי עיבוד של המחברים מנקודות ראותם, מהאידיאולוגיות שלהם, מרקע תקופותיהם, וממגמותיהם החינוכיות. ברוח זו, מתן לגיטימציה לקריאה יצירתית של פרשנים וחוקרים, מורים ותלמידי בית-הספר עצמם, שמותר וראוי לה שתהא מושפעת ממציאות זמנם וחייהם, מאמונותיהם ומהשקפותיהם.

מתן מקום לקריאה בין-תחומית – לא רק במשקפיים היסטוריים-ארכיאולוגיים-גאוגרפיים או ספרותיים – תחומים שנשתרשו והתקבלו זה מכבר, אלא גם במשקפי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה, לימודי המגדר, וכן כל תחום אחר שיימצא רלוונטי.

פיתוח מעורבות אישית בכתוב על ידי חיפוש משמעות והקשרים בין הכתוב במקרא לבין חיי התלמיד בהיבט האישי והמשפחתי שלו.

קישור שאלות הטקסט לשאלות חברתיות אקטואליות.

חידוד ההבדלים בין מוסר זמננו למוסר המקראי הקדום. פיתוח שיקול דעת בבחינת ערכי המוסר של המקרא – אלה מתוכם שלא נס ליחם והם מופת לנו ולתרבות העולם, ואלה שאבד עליהם הכלח. זאת לאור הבהרת השוני בין נסיבות החיים בעבר הרחוק לבין מציאות זמננו. זוהי הזדמנות חינוכית מן המעלה הראשונה להבהרת ערכים בנושאים אנושיים - חברתיים ולאומיים (משפט צדק, מעמד האישה, היחס לאחר, בעלות על אדמה, ארץ ישראל, ועוד).

קבלת פרושים אלטרנטיביים לקושי כאפשרויות הגיוניות ומעניינות, ללא הכרח לבחור בפתרון חד- משמעי. עידוד לחיפוש מתמיד אחרי תשובות טובות לשאלות שמעלה הכתוב, ואחרי שאלות חדשות על אותו כתוב. כל זאת יחד עם פיתוח הנכונות לסבול אי-וודאות, ולהכיר במגבלות היכולת למצוא פיתרון.

השוואת הסיפור, החוק, המנהג, או מטבע השירה במקרא ליצירות ולקטעים מספרות העולם הקדום.

בחינת השימוש היצירתי שעושה ספרות המקרא ביצירות מתוך ספרויות המזרח הקדום, והשימוש שעשו במקרא הנצרות והאיסלם.

במהלך הלימודים ראוי לחשוף את ההבדלים בין נקודות מוצא ערכיות או אמוניות של תלמידים שונים, בין רוב למיעוט, בין התלמידים למורה, בין יהודים ללא יהודים. זכאי תלמיד לעמוד על עמדותיו, וחייב המורה להגן על זכותו של כל תלמיד לבחור בהנחות היסוד שלו ולבטא אותן. רצוי ומבורך הוא העיסוק בממד של ריבוי הנחות יסוד ואי ההלימה ביניהן, על רקע ההכרה המשותפת לכול במעמדו המכונן של המקרא בתרבותנו. יש בכך גירוי אינטלקטואלי ורגשי רב עוצמה לבני נעורים הנחשפים לשאלות של זהות אישית, ומאותגרים לבחון דעות והשקפות חדשות להם.

הצעה זו אמורה לעשות את שיעור התנ"ך לסדנת למידה וחשיבה יצירתית. התמודדות עם הכתובים מתוך אכפתיות ומעורבות ברעיונות יפתחו את היכולת לשיפוט מוסרי. אני מאמינה כי דרך זו תתרום לאהבת שיעור התנ"ך ולשימור מקומו המרכזי של התנ"ך בתרבותנו.