אתר דעת חברי המערכת צור קשר
ביקורת ספרים
דבר המערכת
דף מספר ישן
דרכי חינוך
הוראת תורה שבעל פה
הלוח העברי
חינוך בעידן טכנולוגי
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
מחקרים
מחשבת ישראל
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מן המקורות
ספרות
ספרים חדשים
עבודות תלמידים
ענייני לשון
פיוט
פסיכולוגיה
פרשיות במקרא
שירים
תולדות ישראל
תורה שבעל פה
תמונות וצילומים
תנ"ך - לימודו והוראתו
תפוצות ישראל
תפילה
לדף ראשי לתוכן הגיליון

צנעת הפרט בעידן טכנולוגי
פרטיות בחינוך וחינוך לפרטיות

אודי מלכה

גיליון מס' 12 - מרחשוון תשע"ו - 10/15

אודי מלכה – מרצה למקצועות טכנולוגיה, אינטרנט ותוכנה, מכללת אורט קריית ביאליק
workspace.student@gmail.com


מהי הזכות לפרטיות ועם אלו זכויות אחרות היא מתנגשת? כיצד הטכנולוגיה העלתה את סוגיית הפרטיות לכותרות ומה הנזק הפוטנציאלי של כפתור ה- Like? מהי אשליית הפרטיות הגדולה ומה בכל זאת אפשר לעשות כדי שנהיה קצת פחות חשופים? על כל אלו ועוד, במאמר שלפניכם.


הזכות לפרטיות
"הזכות לפרטיות היא הזכות לשמור על מתחם סביבנו, הכולל את כל אותם דברים שהם חלק מאיתנו, כגון הגוף, הבית, המחשבות, הרגשות, הסודות והזהות. הזכות לפרטיות מקנה לנו את היכולת לבחור לאילו חלקים במתחם זה ניתן גישה לאחרים, ולשלוט על היקף, אופן ועיתוי השימוש באותם חלקים שבחרנו לחשוף" (און ואחרים, 2015). למעשה הזכות לפרטיות היא זכות חופש הביטוי להציג את מה שאנחנו בוחרים להציג, באופן שבו אנו מעוניינים להציג אותו ולמי שאנו רוצים להציג אותו ואולי אם ננסח זאת אחרת בהשראת העולם הדיגיטאלי - הזכות לפרטיות היא חופש הביטוי עם הרשאות מתאימות.

זה ה- Like הפרטי שלי!
סוגית הזכות לפרטיות עולה בשנים האחרונות בעיקר בעקבות הדרך שבה הטכנולוגיה משתלבת בנושא. הטכנולוגיה היא חלק מחיינו ואנו משתמשים בה לצורכי תעסוקה, פנאי וחינוך. סביבות מתוקשבות משתלבות בארגונים שונים וקיימות גם בבתי ספר וגני ילדים. העידן החדש, עידן טכנולוגית המידע, מציב אתגרים חדשים בפני הורים ומחנכים. בעבר הנגישות למידע הייתה מוגבלת והתיווך נעשה בעיקר באמצעות מבוגרים. כיום מגיל צעיר ילדים צורכים מידע באופן ישיר מהתקנים שונים כמו טלויזיה, טאבלטים, מחשבים ניידים וסמארטפונים. הם לומדים במסגרות מוסדרות עם תהליכי הוראה מוסדרים או מהתנסויות אישיות באופן עצמאי ומפתחים את יכולות הלמידה העצמית שלהם, להבחין בין מידע רלוונטי, מהימן ועדכני לבין מידע שאינו כזה ואף מתנסים בהוספה של תוכן בעצמם לפלטפורמות שונות ברשת האינטרנט.

הזכות לפרטיות מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו והזכות לפרטיות של ילדים מעוגנת באמנה בינלאומית בזכויות הילד אשר נחתמה על ידי מדינת ישראל בשנת 1990. החוק נועד להגן על הילד מפני פגיעה שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו או זו של בני משפחתו או מפגיעה בכבודו ושמו הטוב. תופעת השיימינג לא הייתה דיגיטאלית כפי שהיא כיום בעידן האינטרנט אך נראה כי כבר ב-1990 הייתה קיימת התובנה לתופעה השלילית באשר לאופן שבו ניתן לבייש ילד באמצעות שמועות אודותיו. בעידן הדיגיטלי תופעת השיימינג מתפשטת ופרסום פוסט ברשת חברתית עלול להיעשות לויראלי באמצעות שיתופו באופן ישיר או לחיצה על כפתור ה- Like. מעבר לפרסום עצמו מתווספות תגובות של אנשים הכוללות הכפשות, השפלות ועלבונות ומעצימות את הפגיעה בשמו הטוב של האדם ובפגיעה הנפשית בו. הזדהות עם פרסום ולחיצה על כפתור ה- "Like" מביאה לתפוצה רחבה יותר של הפוסט וכדור שלג שהחל מעלבון אישי הופך לחרם כללי או מסע של עלבונות. אמפתיה מופשטת שבה התחושה בסבלו של אחר קיימת גם כאשר לא קיים קשר ישיר ונראה לעין של הסובל מתפתחת רק בגילאי 10-12 (1992, Cotton) וזה כנראה מסביר את מספר לחיצות ה-"Like" על פוסטים מכפישים גם של מי שאינם מעורבים ישירות בנעשה. יחד עם זאת, לא מדובר רק בתופעה של ילדים ובני נוער ונראה כי תוקפנות ברשת באה לידי ביטוי גם אצל מבוגרים. למעשה, ניתן להבחין בה בכל יום בעת קריאה של תגובות גולשים לכתבות בנושאים שונים. נראה כי האנונימיות המתאפשרת לעיתים ברשת יש חלק לא מבוטל בהוצאת האגרסיות והתוקפנות הבאים לידי ביטוי בתגובות של גולשים.


הטכנולוגיה אשמה?!
להאשים את הטכנולוגיה בתופעות השליליות המתרחשות ברשת האינטרנט היא בדיוק כמו להאשים את כלי הרכב שעל הכביש בתאונות דרכים. כלי הרכב בהם אנו משתמשים בחיי היומיום מעורבים בתאונות קטלניות בכל יום אך כמעט ולא ניתן למצוא מישהו שחושב שיש להסירם מן הכביש. אנו ממשיכים להמציא חוקים חדשים ומפתחים אמצעי מיגון על מנת למזער את הנזקים אך זה מופרך לחשוב שניתן בעולם המודרני לחזור לתקופה שבה התניידנו באמצעות בעלי חיים בלבד. זה נכון גם לגבי האינטרנט. מדובר בכלי עבודה המשמש גם לשעות הפנאי וכבר מזמן עברנו את נקודת האל-חזור שבה ניתן לזנוח אותו ולחזור לחיים הקודמים שלנו. היחס שלנו לטכנולוגיה נובע מהניסיונות שלנו בה ומהפרשנות שלנו לאופן שבו אנו משתמשים בה ומתוצאות המתקבלות בעקבות השימוש בה. הקפדה על כללים לשמירה על הפרטיות תקטין את התופעות השליליות ותעזור לנו להתרכז להשגת המטרות שלשמן אנו משתמשים בטכנולוגיה.

פרטיות בבית הספר
אחד הנושאים הרגישים שהתעצם בעידן האינטרנט הוא הפרטיות. פרטיותם של תלמידים חייבת להישמר בבית הספר ובגנים על ידי מפקחים, מנהלים, רכזים, גננות, מורים ואנשי תמיכה וסיוע במוסדות חינוך וגם אתרי האינטרנט של המוסד חייבים להיות מוגדרים כך שימשיכו לשמור על הכללים של שמירה על פרטיותו של הילד. אתרי אינטרנט חשופים לכל ועל כן יש לבחון צפיה בחומרים מסוימים על פי הרשאות הניתנות רק למי שמוסמך לצפות בהם. שמות של תלמידים ופרטי התקשרות עמן יכולים במקרים מסוימים לגרום לנזק ולכן יש לשקול אם לפרסם אותם בכלל או רק לאחר הרשאות מתאימות. רשת חברתית מקומית, קבוצה או פורום בית ספרי נדרשים להיות מנוהלים על ידי אדם מטעם מוסד הלימודים שכן כללי התנהגות ושיח נדרשים להתקיים גם בהם ועל כן קיימת חשיבות להכשרת אנשי הצוות במוסד הלימודים לניהול ותחזוקת המערכות המשמשות את התלמידים (1998, Ferencz & Goldsmith). חומר שאינו חוקי המתפרסם באתר עלול לגרום נזק לשמם הטוב של ילדים ולמוניטין של עובדי מוסד הלימודים ולמוסד עצמו. מידע מאובטח המוגן סיסמא ומאפשר גישה לפרטי תלמידים כמו ציונים והערכות לימודיות הוא לגיטימי לאחסון והצגה למורשים בכך אך מעלה שאלות בדבר היכולת לפרוץ למאגר מידע המכיל מידע כזה והנזק שעלול להיגרם כתוצאה מחשיפת המידע. הנזק הפוטנציאלי מעלה שאלה גדולה יותר - איזה מידע ראוי להישמר ולהיות מאוחסן על גבי שרתי מוסד הלימודים. סיכומי שיחות עם יועצת או פסיכולוגית יכולים לכלול פרטים אישיים במיוחד שחשיפתן יכולה להוות פגיעה ממשית בשמם הטוב של תלמיד או התלמידה (1987, Gluckman).

חוזר מנכ"ל בנושא אתיקה ומוגנות ברשת האינטרנט הוא מסמך רשמי העוסק בנהלי תקשורת בקרב מורים, תלמידים והורים במרחבי רשת האינטרנט בדגש על תקשורת באתרים בית-ספריים, ברשתות חינוכיות וברשתות חברתיות. בנוסף, החוזר מכיל תכניות חינוכיות העוסקות בחינוך להתנהגות נכונה, זהירה ואחראית תוך מוגנות ברשת והקנית הרגלים בריאים לאורח חיים דיגיטלי (משרד החינוך, 2011). להתנהלות של מורים ברשתות חברתיות והתקשרויות עם תלמידים לא היו נהלים ברורים לתקופה מסויימת ולמעשה בתחילה הם נאסרו. לאחר הבנה של מקבלי החלטות במשרד החינוך לגבי הפוטנציאל של רשתות חברתיות ללמידה יצא מסמך רשמי שעוסק בדרכים להתנהלות ברשתות חברתיות וגם על האיסורים והכללים יש להקפיד עליהם על מנת לא לחרוג אל עבר תוצאות לא רצויות (משרד החינוך, 2013).

המידע הנאסף על התלמידים יכול להפוך לידע. ניתוח למידה (Learning Analytics) הוא מושג המייצג מגמה עולמית העוסקת בניתוח ממוחשב של נתונים שנאספו על תלמיד לצורך התאמה של רמת קושי, תחומי עניין וזיהוי מגמות או חריגות בהישגים בתהליך הלמידה (2011, Siemens & Long). שיטת הציונים הנהוגה זה שנים רבות זוכה לביקורות שונות אך מטרותיה טובות והיא נועדה להעריך את ביצועי ההבנה של התלמיד והישגיו לצרכיי מיון להתאמת ההוראה ולשיפור עצמי. בשנים האחרונות הורחבו מספר המטלות המתועדות לתוך מערכות ממוחשבות וכן ההערכה עליהן כאשר השיוך של כל מטלה או סעיף במטלה לנושא או מיומנות נדרשים מתועדים אף הם. ליכולת לחזות מעורבות והישגים של תלמידים על פי נתונים סטטיסטים קיים פוטנציאל גבוה ללמידה אך הסכנה שבחשיפה למידע רב הנאסף על כל ילד ואולי גרוע מכך - הסכנה לשינוי המידע על ידי גורם לא מוסמך, מביאים לחשוב על התועלות של מגמה זו לעומת הסכנות והנזק הפוטנציאלי שיכול להיגרם על ידי גורמים שונים.

מודעות, חינוך ומעורבות
אז מה עושים? לחינוך תפקיד מפתח. חובה לחנך את הצעירים לזהות ולדווח על איתותי מצוקה של חבריהם, ליידע אודות הצקות באינטרנט ובוודאי שלא לעשות זאת בעצמם, לדווח אודות קבוצות שיטנה, חרמות, אירועי פגיעה בשם טוב של חבר, הורה או מורה. לדוגמא האישית של מבוגר משמעותי יש חשיבות מכרעת כיצד ינהגו הילדים ברגע האמת. מעבר לכך, לנו המבוגרים חשוב להכיר את עולמם של הצעירים, הדרכים בהן הם מתקשרים, הקודים החברתיים והשפה החזותית המשתמשת אותם. הסביבה המקוונת נמצאת גם לאחר שעות בית הספר ולכן ברור כי המחויבות לשמור על הפרטיות ולמנוע תופעות שליליות ברשת מוטלת גם על כתפי ההורים הנדרשים להיות מעורבים בחיי ילדיהם, להכיר את עולמות התוכן שלהם ואת האופן שבו הערכים והמוסר הנספגים בבית באים לידי ביטוי גם בעולמם הווירטואלי.

הזכות לפרטיות יכולה להתנגש עם זכות הציבור לדעת או עם חופש הביטוי. סביר שרובנו נתקלנו בדוגמא הזו כאשר הקלדנו שם של אדם במנוע חיפוש ומצאנו תוצאות של פסקי דין. בחוק המרשם הפלילי קיימות מגבלות האוסרות על גופים שונים בקבלת מידע על אדם שהורשע בפלילים וזאת במטרה להגן על יכולתו של אדם ששילם את חובו לחברה להשתקם ולהשתלב בחזרה לדרך חיים נורמטיבית. יחד עם זאת, עקרון פומביות הדיון וכן שקיפות וחוק חופש המידע מביאים להנגשת המידע המצוי בידי הרשויות ועדיין, במקרים מסוימים ראוי ואף חובה להגביל את הנגשת ופרסום המידע על מנת לא לפגוע בפרטיותו של אדם.

סיכום
בעידן שבו הסביבה הדיגיטלית היא השלטת וחופש הביטוי וחופש המידע הן הזכויות הדומימנטיות, קיים איום מתמיד על הפרטיות. טעויות של אנשי אבטחת מידע, הגדרות שגויות או פעולה ללא מחשבה של המשתמש יכולות להפוך מידע רגיש של אדם פרטי או של מספר לא מבוטל של אנשים לחשוף לעיניי כל. מידע שעלה על ידי אדם מועבר לאחסון על גבי שרתי החברה מספקת השירותים והוא בעל פוטנציאל להימצא שם לעולמי עד מאותו הרגע. אין עוד לאדם שליטה על המידע גם אם הוא נגיש ונוצרת אצלו האשליה כי בשל העובדה כי מתאפשר לו לבצע פעולות על המידע כמו צפייה, עריכה, מחיקה ושיתוף – הוא הבעלים של המידע ושולט בנעשה איתו. הקושי להסיר כתם בעקבות מידע מן העבר שעלה בתוצאות החיפוש מעלה את השאלה האם ראוי מעתה לשקול ביתר זהירות כל מידע שעולה לרשת? האם לא מדובר בזהירות יתר? האם כך אנו פועלים גם במרחב הפיסי? האם כאנשים פרטיים יש לנו סיכוי להילחם מול התופעה של ויתור על פרטיות או אולי אם רצוננו לחיות בסגנון של המאה ה-21 אנו מחויבים לוויתור על הפרטיות? ייתכן כי לא נמצא תשובה לחלק מהשאלות והמציאות הטכנולוגית תזמן לנו שאלות חדשות בקרוב אך המודעות לנושא תעזור לנו להתנהל באופן אחראי יותר וכך נוכל גם להדריך את הצעירים לעשות.

ביביליוגרפיה

און, י' ואחרים (2005). פרטיות בסביבה הדיגיטלית, עורכים: ניבה אלקין-קורן, מיכאל בירנהק, המרכז למשפט וטכנולוגיה.

משרד החינוך (2011). חוזר מנכ"ל 9.4-10 - אתיקה ומוגנות ברשת. אוחזר מתוך:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9-4/HoraotKeva/K-2012-4-1-9-4-10.htm

משרד החינוך (2013). חוזר מנכ"ל 6.1-1 - שימוש ברשתות החברתיות ובקהילות שיתופיות ברשת במערכת החינוך. אוחזר מתוך: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/6/6-1/HodaotVmeyda/H-2013-8-6-1-1.htm

Cotton, K. (1992). Developing empathy in children and youth. Northwest Regional Educational Laboratory.‏
Ferencz, S. K., & Goldsmith, C. W. (1998). Privacy Issues in a Virtual Learning Environment. Cause/Effect.
Gluckman, I. (1987). Student Privacy and School Responsibility. Legal M.

Siemens, G., & Long, P. (2011). Penetrating the Fog: Analytics in Learning and Education. EDUCAUSE review, 46(5), 30.‏