מצודות דוד, משלי פרק א



פסוק א
משלי שלמה. ר"ל אלה הם המשלים אשר אמר שלמה כי את התורה המשיל לאשה טובה והמינות לזונה וכן ברוב הדברים אחז בדרך משל:

פסוק ב
לדעת. תועלת הדברים להודיע לבני אדם חכמה ומוסר ואחז במשל למען הבין לזולת דברי בינה כי הוא מבוא גדול לקנות ההבנה:

פסוק ג
לקחת. ללמוד מוסר מתוכם
צדק.
היא עבודת האלהים
ומשפט.
מה שבין אדם לחבירו
ומשרים.
בדבר המדות והנהגת האדם:

פסוק ד
לתת. הדברים הנאמרים פה יועילו לתת לשוטים התחכמות להסיר הפתיות מלבם
לנער.
למי שהוא רך בשנים אשר יעשה מעשיו בבלי דעת ובלי מחשבה קדומה הדברים ההם יועילו לקנות דעת ומחשבה ר"ל מעתה יחשוב בדבר עד לא יעשנה:

פסוק ה
ישמע חכם. ר"ל וגם לחכם יועילו הדברים כי כשישמעם יוסיף עוד ללמוד מדעתו והנבון יקנה ע"י תחבולות והם דברים עמוקים בעיון רב בדקות המחשבה :

פסוק ו
להבין משל ומליצה. ר"ל הדברים האלה נאמרים על שני דרכים להבין את המשל ר"ל מה שהמשיל אל המליצה וגם את המליצה עצמה כשאומר בהמליצה להשמר מזונה ואמורה להמשיל על המינות הנה יש להבין בה להיות נזהר ממינות גם מאשה זונה ולתוספת ביאור אמר דברי חכמים וחידותם ר"ל הדברים האמורים בפה מלא והרמוזים בדרך חידה:

פסוק ז
יראת ה'. עתה החל לדבר דבריו ואמר יראת ה' וגו' ר"ל בראשית למוד הדעת יקנה יראת ה' כי הלא אוילים ורשעים בזו את החכמה והמוסר ואם לא יקנה יראת ה' בראשיתה מה תועלת בלמודה הלא יבזה אותה וימאס בה:

פסוק ח
שמע. קבל מוסר מאביך כי בוודאי חפץ הוא בתקנתך
תורת אמך.
מה שאמך מלמדתך:

פסוק ט
כי לוית חן. המוסר והלמוד הזה הם לראשך חבור של חן ועדי ענקים סביב לצואריך:

פסוק י
אם יפתוך. ללכת אחר דעתם
אל תבא.
אל תרצה :

פסוק יא
לדם. לשפוך דם
נצפנה.
נסתר לארוב על דם נקי לשפוך חנם על לא חמס בכפו וכפל הדבר במ"ש כדרך המליצה ולהתמדת הפתוי:

פסוק יב
כשאול. כמו השאול בוצע כל הגוף כן נבלע הכל כשהם בחיים ר"ל בעודם בחוזק העושר
ותמימים.
נבלע אותם כשהם שלמים במרבית ההון וכמו היורד לבור שיורד בו שלם בכל איבריו והיא היא וכפל הדבר במ"ש :

פסוק יג
כל הון. הן נמצא אצלו כל הון יקר ואת בתינו נמלא מהשלל אשר נקח ממנו:

פסוק יד
גורלך. ויוסיפו לומר לך אם תרצה אתה תפיל את הגורל אשר תרצה לברר לכל אחד חלקו
כיס.
אם תרצה יהיה כיס אחד לכלנו רוצה לומר נאכל ונשתה בשותפות מדמי הגזילה:

פסוק טו
בדרך אתם. רוצה לומר בדרך אשר אתם אשר הם הולכים בה שלא תלמוד ממעשיהם
מנתיבתם.
מהדרך שהם הולכים בה:

פסוק טז
לרע ירוצו. רוצה לומר עם כי לא ניכר לעין שהדרך הזה הוא רע מכל מקום סוף כוונתם על הרעה וימהרו לשפוך דם כאשר תמצא ידם:

פסוק יז
כי חנם. ר"ל כמו שנדמה בעיני כל בעל כנף שעל חנם פרושה הרשת ואין הכוונה על הלכידה ומתוך כך יורד בתוכה לאכול מהזרעונים אשר בה:

פסוק יח
והם. אבל באמת פורשי הרשת לא בחנם פרשוה כי הם יארבו לדמי העופות ומסתירים עצמם לקחת נפשותם וללכוד פרשוה:

פסוק יט
כן ארחות. כן הדרך של הגזלן לעשות תחבולות ולבל ירגיש מי בו להשמר ממנו ואחר זה יגזול העושר וגם יקח נפש בעל העושר למען לא יודע:

פסוק כ
חכמות. הלא כל חכמה מהחכמות תכריז בחוץ במקום פרסום:

פסוק כא
בראש הומיות. שם בראש מקום שנשמע שם המיית בני אדם
בפתחי שערים.
מקום הנכנסים והיוצאים
בעיר.
בכל עיר ועיר תאמר כל חכמה את אמריה והוא ענין מליצה וכאומר הלא התורה גלויה לכולם ומזהירה על קיומה:

פסוק כב
ולצים. מוסב על עד מתי האמור בתחלת המקרא וכן וכסילים וגו':

פסוק כג
לתוכחתי. לשמוע תוכחתי
אביעה.
הלא אדבר לכם רוח פי ר"ל הלא אני מזהיר לכם בכל עת
אודיעה וגו'.
כפל הדבר במ"ש:

פסוק כד
יען. לכן הואיל ומאנתם לשמוע מה שקראתי
נטיתי.
כדרך אדם המרמז בנטיית היד להקשיב מאמריו
ואין מקשיב.
אין מי מקשיב:

פסוק כה
ותפרעו. בטלתם עצתי ולא רציתם לקבל תוכחתי :

פסוק כו
גם אני. לכן גם אני לא אחוס עליכם ואשחק בבוא אידכם:

פסוק כז
בבוא. בעת בוא לכם פחד כחושך ואידכם כרוח סערה ולתוספת ביאור אמר בבוא עליכם צרה וצוקה:

פסוק כח
אז. בבוא הצרה
יקראונני.
יקראו אלי:

פסוק כט
תחת. בעבור אשר שנאו דעת:

פסוק ל
לא אבו. לא רצו לשמוע עצתי
נאצו.
בזו התוכחה:

פסוק לא
ויאכלו. ר"ל כמו הנוטע אילן אוכל הוא מפירותיו כן יקבלו פרי גמול דרכם ויהיו שבעים מגמול עצתם כי יקבלו הגמול משלם:

פסוק לב
משובת. ר"ל מה שבחרו לשבת בהשקט ומרגוע מבלי טורח עול תורה המרגוע ההיא תהרוג אותם כי יקבלו גמול
ושלות.
היא היא וכפל הדבר במ"ש:

פסוק לג
ושומע לי. זהו סוף דברי החכמה שאמרה אבל השומע לי ישכון בטח מן פחד רעה ר"ל בטוח יהיה שלא תבוא עליו פחד רעה:

הפרק הבא    הפרק הקודם