הטעם לשתיית ארבע כוסות בליל הסדר

עמירם דומוביץ

פסחים קט, ע"ב: ולא יפחתו לו (8) - קי, ע"א: מצווה באפי נפשיה (1)


מבוא לסוגיה
עד כה דנו בעיקר בשאלה מדוע תיקנו חכמים שצריך לשתות יין בליל הסדר. ראינו שיש מצווה לשמוח ברגל, שנאמר "ושמחת בחגך", "ואין שמחה אלא בבשר שלמים". מאז שחרב בית המקדש "אין שמחה אלא ביין, שנאמר: 'יין ישמח לבב אנוש'" (קט, ע"א). טעם זה נכון לכל רגל, אולם בליל הסדר קיים טעם נוסף, כפי שניתן לראות בדברי רמב"ם:
רמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק ז, הלכות ו-ז
בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאלו הוא בעצמו יצא עתה משיעבוד מצרים שנאמר: "ואותנו הוציא משם וגו'". ועל דבר זה ציווה הקב"ה בתורה וזכרת כי עבד היית כלומר כאלו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית.
לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה צריך לאכול לשתות והוא מיסב דרך חירות. וכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים חייב לשתות בלילה הזה ארבעה כוסות של יין. אין פוחתים לו מהם ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה לא יפחתו לו מארבע כוסות. שיעור כל כוס מהן רביעית.

כלומר, בליל הסדר יש עניין מיוחד להסב ולשתות יין, כי כך דרכם של בני חורין (=עשירים). בליל הסדר חובה על כל אחד להרגיש שהוא בן חורין ושהוא בעצמו יצא ממצרים.
השאלה העומדת על הפרק היא מהו הטעם שתיקנו חכמים לשתות ארבע כוסות דווקא. טעמים רבים נאמרו למצווה זו, ואף אנו ננסה להציע לה פתרון.

לימוד הסוגיה

חלק א

לפניך הטעמים שנאמרו למצוות ארבע הכוסות על ידי אמוראים בירושלמי:
ירושלמי פסחים פ"י, הלכה א
מניין לארבעה כוסות?
רבי יוחנן בשם רבי בנייה: כנגד ארבע גאולות (ארבע לשונות של גאולה שנאמרו בשמות ו, ו-ז): "לכן אמור לבני ישראל: אני ה', והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם" - והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי.
רבי יהושע בן לוי אמר: כנגד ארבע כוסות של פרעה (שנזכרו בבראשית מ, יא-יג): "וכוס פרעה בידי... ואשחט אותם אל כוס פרעה, ואתן את הכוס על כף פרעה... בעוד שלושת ימים יישא פרעה את ראשך... ונתת כוס פרעה בידו" וגו'".
רבי לוי אמר: כנגד ארבע מלכויות.
ורבנן אמרי: כנגד ארבע כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם: "כי כה אמר ה' אלוקי ישראל: קח את כוס היין החימה... והשקיתה אותו את כל הגויים" (ירמיהו כה, טו); " כוס זהב בבל ביד ה'" (ירמיהו נא, ז); "כי כוס ביד ה'... אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ" (תהלים עה, ט); "ימטר על רשעים פחים, אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם" (תהלים יא, ו).

הערה
במקרים רבים טעמים שנאמרו על הלכות מסוימות הם למעשה טעמים שניתנו לאחר שהמצווה או המנהג התקבלו ואין הם הטעם והסיבה שיצרו את ההלכה. מציאת הטעם והסיבה שיצרו את ההלכה אינה פשוטה, וכל פתרון שמוצע יש לשקול בזהירות! דבר זה נכון גם לגבי הפתרונות המועלים ביחידה זו.

1. קרא את דברי הירושלמי, ונסה לברר אם הטעמים שנזכרו על ידי האמורים הם הטעמים (או אחד מהם) שיצרו את המנהג. נמק את תשובתך.

שים לב:
בחלק א' של היחידה ננסה להציע שני הסברים למנהג ד' הכוסות. בחלק ב' נחזור ונלמד את הירושלמי.

הסבר א
יוסף תבורי, פסח דורות, עמ' 131
אחת החובות היסודיות המיוחדות לליל הסדר היא חובת שתיית ארבע כוסות של יין... מבחינת התהוותה של חובה זאת יש לראות בכל כוס נושא נפרד בעל תולדות משלו, כבר רבינא ציין ש"כל חד וחד מצווה אפי נפשה היא1" (פסחים, קט ע"ה-קי ע"א). ובמילים אחרות: כל כוס ממלא תפקיד מסוים בטכס ליל הסדר ואין צירופם מעניק להם משמעות הלכתית נוספת. שניים מהכוסות, הכוס הראשון שהוא הכוס הקידוש והכוס השלישי שהוא כוס ברכת המזון, מוכרים לנו מהזדמנויות אחרות ולכאורה אין שום הבדל בין כוסות אלה בליל הסדר לבין כוסות אלה בשבתות ובחגים.
כאמור לפי הסברו של י. תבורי אין כל משמעות למספר הכוסות. חכמים קבעו שבליל הסדר יהיו ארבע ברכות - "מצוות": קידוש, ברכת הגאולה, ברכת המזון והלל, כתוצאה מכך נוצרו ארבעה כוסות. משמעות הדברים היא שאילו חכמים היו קובעים שש ברכות היו שש כוסות וכד'.


הסבר ב2
2. לפניך שני מקורות המלמדים על הרגלי האכילה והשתייה של אנשים בימי המשנה. עיין במקורות אלו, צרף את המידע הנובע משני המקורות יחד, והסק מהם, בכמה הזדמנויות במהלך הסעודה היו שותים יין, ומה הן הזדמנויות:
משנה ברכות פ"ו, מ"ד
ברך על היין שלפני המזון - פטר את היין שלאחר המזון.
בא להם יין בתוך המזון - כל אחד ואחד מברך לעצמו.
אחר המזון - אחד מברך לכולם.

תוספתא, ברכות פ"ד, ה"ח, מהדורת ליברמן, עמ' 20
כיצד סדר סעודה?
אורחין נכנסין ויושבין על ספסלים ועל גבי קתדראות /עד שנכנסו כולן/ נתנו להם לידים, כל אחד ואחד נוטל ידו אחת מזגו להם את הכוס, כל אחד ואחד מברך לעצמו. הביאו לפניהם פרפראות, כל אחד ואחד מברך לעצמו.
עלו והסבו ונתנו להם לידים, אע"פ שנטל ידו האחת, נוטל שתי ידיו. מזגו להם את הכוס, אע"פ שברך על הראשונה, מברך על השנייה. הביאו להם פרפראות, אע"פ שברך על הראשונה, מברך על השנייה, ואחד מברך לכולן.
הבא אחרי שלוש פרפראות אין רשות להיכנס.

ביאור:
תוספתא זו מתארת את מנהגי הסעודה בזמן העתיק של נכבדי העם - העשירים. בחלקה הראשון של הסעודה האורחים התאספו בפרוזדור ושם שתו יין ואכלו פרפראות שונות כמנה ראשונה. אכילה זו הייתה ארעית, ועל כן אין בה הסבה, וכל אחד בירך לעצמו. מן השורה האחרונה של התוספתא אנו לומדים שנהגו לאכול בפרוזדור שלושה סוגי פרפראות עד שהתאספו כל האורחים. אחרי שנאספו כל האורחים, עלו מן הפרוזדור לטרקלין (לחדר המרכזי), ושם נערך החלק העיקרי של הסעודה. בחלק זה היו אוכלים בהסבה, שותים יין, אוכלים את המנה השנייה ואחד מברך בשביל כולם. התוספתא אינה מתארת את כל שלבי הסעודה אלא רק את תחילתה.
שלבי הסעודה המתוארים בתוספתא זו, דומים מאוד לסדרי הסעודה המוכרים לנו (ממקורות חיצוניים) מהעולם ההלניסטי. יש לזכור שבימי המשנה והתלמוד שלטה בא"י רומא ותרבותה.

3. בסוגייתנו מובאת מימרא של רבינא (15). מימרה זו מובאת בשינוי קל בדף קיז, ע"ב (שלוש שורות אחרונות של הדף).
א. מי אמר את המימרא בסוגיה שם, ומי אמר אותה קודם (רבינא בסוגייתנו או החכם בסוגיה שם)?
ב. המימרא מורכבת משני חלקים. הסבר בלשונך כל חלק. את הסברך לחלק הראשון בסס על הדברים שהסקת מן המקורות שלמדת למעלה (התוספתא והמשנה בברכות):
חלק א:
ארבע כסי תיקנו רבנן דרך חירות3:
_____________________________________________

_____________________________________________

_____________________________________________

_____________________________________________


חלק ב:
כל חד וחד נעביד ביה מצווה:


_____________________________________________

_____________________________________________

_____________________________________________

_____________________________________________

4. א.
הבא ראיה להסבר המוצע מהמקור הבא:
משנה, פסחים פרק י, משנה א
אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב, ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי.

   ב. הבא ראיה להסבר המוצע מהמקור הבא:
מסכת פסחים דף קיז, ע"ב
משנה
מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו רביעי גומר עליו את הלל ואומר עליו ברכת השיר...
גמרא
אמר לו: רב חנן לרבא שמע מינה ברכת המזון טעונה כוס אמר ליה ארבע כסי תיקנו רבנן דרך חירות כל חד וחד נעביד ביה מצוה:


חלק ב
המשמעות הסמלית של ד' כוסות

בחלק א' של סוגייתנו הצענו שני טעמים לתקנת חכמים לשתיית ארבע כוסות היין:
א. לכל אחת מארבע הכוסות יש סיבה הלכתית משלה שגרמה לקביעתה. ואין לחפש טעם שיסביר מדוע דווקא ארבע. ב. הטעם לשתיית ארבע הכוסות הוא משום שזוהי "דרך חירות", שהרי דרכם של בני חורין (בני עשירים) להרבות בשתיית יין בסעודותיהם, ובדרך כלל הם שתו בארבע הזדמנויות, בניגוד לאנשים הרגילים שהיו שותים רק בשלוש הזדמנויות:
1. פעם אחת בפרוזדור, זמן רב לפני הסעודה (שתייה ייחודית לעשירים)
2. פעם שנייה בחדר המרכזי, לפני ובסמיכות לתחילת הסעודה
3. פעם שלישית בחדר המרכזי, בתוך הסעודה
4. פעם רביעית בחדר המרכזי, לאחר הסעודה.
מכיוון שבליל הסדר חובה על כל אדם להרגיש את עצמו בן חורין על ידי שינהג כבן עשירים, ניתן לשער שחכמים תיקנו שכל אחד ישתה יין בארבע הזדמנויות וכך נוצרה המצווה של ד' כוסות. מכיוון שמטרת מצווה זו (ומצוות הסבה) שננהג כבני עשירים, לכן מובן מדוע המשנה חייבה במיוחד את העני שישתה את כל ארבע הכוסות (הלכה מעין זו, אין לה מקבילה במצוות אחרות).
לאחר שחז"ל קבעו שצריך לשתות ד' כוסות, הם קבעו כללים ברורים ומדויקים מתי לשתות כל כוס וכוס. הכלל שהנחה אותם היה שכל כוס תוצמד למצווה ("כל חד וחד נעביד ביה מצווה"), כלומר לברכה: ברכת הקידוש, ברכת "גאל ישראל", ברכת המזון וברכת ה"הלל".

אם אחד מן הטעמים האלו נכון, נצטרך לומר כי האמוראים בירושלמי מעולם לא התכוונו לטעון שהטעמים שנאמרו על ידם הם הסיבה שיצרו את מצוות ד' כוסות. האמוראים כולם מסכימים כי שתיית ארבע כוסות מבטאת "חירות", וכל כוונתם הייתה להציע הסבר לשאלה, איזו חירות ארבע הכוסות מסמלות. חזור ולמד את הירושלמי ונסה למצוא מהי המשמעות הסמלית שמצא כל אחד מן האמוראים, בעזרת השאלות שלפניך:

שיטת רבי יוחנן
5. על איזה גאולה דיבר רבי יוחנן, ומתי ההיא התרחשה?
6. איזו חירות ארבע הכוסות מסמלות, לפי רבי יוחנן?

שיטת רבי יהושע בן לוי
7. עיין בבראשית פרק מ', וכתוב:
א. באיזה הקשר נזכרות "ארבע הכוסות של פרעה"?
ב. האם פרק זה עוסק ביציאת מצרים?
ג. רבי יהושע בן לוי רואה בחלומו של שר המשקים סמל לגאולה. חלום זה הביא בסופו של דבר לשחרורו (=לגאולתו) של יוסף מבית האסורים. מתי התרחשה גאולה זו: לפני גאולת מצרים או אחריה?
ד. הסבר את הקשר בין ארבע הכוסות של פרעה לארבע הכוסות ב"ליל הסדר", וציין איזו חירות ארבע הכוסות מסמלות, לפי רבי יהושע בן לוי.

שיטתם של רבי לוי ורבנן
רבי לוי אמר: כנגד ארבע מלכויות.
ורבנן אמרי: כנגד ארבע כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם.

ביאור
כנגד ארבע מלכויות: כנגד ארבע מעצמות - בבל, מדי, יון ואדום (=רומא) - ששלטו על עמים רבים ועל עם ישראל בתקופות שונות. על פי חז"ל עתידות ממלכות אלו להתפורר, ועם ישראל ישתחרר ויגאל מהן. כוסות של פורענות: זהו ביטוי שמשמעו מנה של צרות. שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם: בתנ"ך מוזכרת ארבע פעמים המילה "כוס" בקשר לפורענות שיביא ה' על העמים ששעבדו את ישראל.

8. על אילו גאולות דיברו רבי לוי ורבנן? האם הן התרחשו לפני יציאת מצרים או אחריה?
9. איזו חירות ארבע הכוסות מסמלות, לפי רבי לוי ורבנן?
10. מצא קטעים באגדה של פסח בחלק של "הנרצה", העוסקים ב"חירות" שרבי לוי ורבנן הזכירו.

סיכום
11. סכם את ההבדל בין שלוש השיטות?

הערות:


1. תמוה שיוסף תבורי מביא ראיה מהמימרא של רבינא (קט:), אמורא מסוף תקופת האמוראים, בעוד שהמימרא הזו נאמרה לראשונה ע"י רבא (קיז:), אמורא מאמצע התקופה האמוראית. המימרא של רבא מנוסחת בלשון קצת שונה, וממנה אין כל כך ראיה להסברו של י. תבורי, כפי שנראה בהמשך.
2. הסבר זה מבוסס על דברים שנאמרו בהרצאתו של ד"ר עץ חיים. ודברים שכתב מנחם בן ישר בדף השבועי של אוניברסיטת בר-אילן, גליון 231, פסח תשנ"ח ובגיליון 336, פסח תש"ס.
3. בניגוד למהלך המוצע כאן, ניתן להציע הסבר שונה לחלק הראשון של המימרא: ארבע כוסות תיקנו רבנן, ועוד קבעו שצריך לשתות אותן בצורה ובדרך של בני חורין, כלומר בהסבה. לפי פירוש זה "דרך חירות" בא להסביר איך צריך לשתות את ד' הכוסות ולא למה נקבעו ד' כוסות.