"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן"

עמירם דומוביץ

פסחים קיט, ע"ב: מתני' אין מפטירין (30) - קליות ואגוזים (34)


לימוד הסוגיה
1. הסוגיה מביאה שלוש שיטות בפירוש ההלכה הנזכרת במשנה "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן". שתיים מתוך השלוש דומות זו לזו, ואחת חולקת בצורה משמעותית על שתיהן. מי הם בעלי השיטות הדומות, ועל מי הם חולקים.
2. מה הפירוש של ההלכה הנזכרת במשנה לפי רב?
3. לפי רב, מדוע אסור "להפטיר אחר הפסח אפיקומן"? (רמז: העובר על ההלכה במשנתנו, על איזו הלכה אחרת הוא עלול לעבור?).
4. תרגם את דברי שמואל, "כגון אורדלאי לי וגוזליא לאבא".
5. מה הפירוש של ההלכה הנזכרת במשנה, לפי שמואל ורבי יוחנן?
6. מנין למדו שמואל ורבי יוחנן, שאסור "להפטיר אחר הפסח אפיקומן", ומה הטעם של הלכה זו?
7. האם שמואל חולק על רבי יוחנן? (נמק את תשובתך).
8. רב מצד אחד ושמואל ורבי יוחנן מצד שני מתרגמים בצורה שונה את המילה "אפיקומן". לפי שניהם המילה מורכבת משתי מילים. כיצד הם מחלקים את המלה לשניים, מה התרגום לעברית של כל חלק, וכיצד המילה "אפיקומן" מתאימה לשיטתו של כל אחד מהם? (היעזר ברשב"ם).

רב

"אפיקומן" = ______       ______ תרגום: ______      ______ שיטתו: _______________

__________________________________________________________________

שמואל ורבי יוחנן


"אפיקומן" = ______       ______ תרגום: ______      ______ שיטתו: _______________

__________________________________________________________________


9. הסבר על פי רשב"ם, מהי "הנפקא מינה" בין שיטת רב לשיטת שמואל ורבי יוחנן (תאר מקרה שלגביו קיימת מחלוקת בדין בין שתי השיטות).

הלכה למעשה
10. צטט מדברי הרמב"ם כיצד הוא פסק להלכה, וכתוב לפי איזו שיטה בסוגיה הוא פסק. (היעזר ב"עין משפט ונר מצוה" או ב"הלכה ברורה" קיט ע"ב, ציונים ב, ג).

הרחבה והעמקה
11. עיין בתחילת דברי התוספות בדף קכ ע"א, ד"ה "מפטירין", וכתוב בלשונך את הטעם שמביא התוספות בשם הירושלמי מדוע אסור לאכול דבר אחרי אכילת קרבן הפסח.

ראליה תלמודית
לפניך הסבר נוסף למקור ולטעם האיסור ש"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן".
יוסף תבורי, פסח דורות, עמ' 66-65
אחרי שהגישו את המנה האחרונה (בסעודה היוונית והרומאית) של מיני תרגימה, התמכרו לשתיה ומאכלי המנה האחרונה שימשו לוואי לשתיה... לרוב השתייה המרובה הביאה לשכרות והוללות. חכמים רצו למנוע שתופעות שליליות כאלה יהפכו לחלק מן הסדר ועל כן קבעו "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן".
ליברמן פירש את המילה "אפיקומן" וציין את הרקע התרבותי: "בשעה שההוללות הייתה מגיעה למרומה, היה דרכם להתפרץ לבתים אחרים, להכריח את האחרים להצטרף אליהם ושם היו ממשיכים את החגיגה, וקראו לזה epikomazein והמשנה הזהירה שאין גומרים את הפסח באפיקומן-epikomon וזהו הפירוש בבבלי ובירושלמי כאן: שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת וכבר פירשו כן חכמי אשכנז האחרונים, והסתמכו גם על הירושלמי להלן ה"ו (ד"ו ה"ח): מיני זמר" (ש. ליברמן, ירושלמי כפשוטו, עמ'521).
אולם במקורות קדומים מצאנו אף פירוש אחר לאפיקומן. התוספתא פירשה "כגון אגוזין תמרים וקליות" (ת' פסחים י:11, עמ' 198), וכן פירש רבי יוחנן (פסחים, קיט ע"ב). אף שמואל פירש שאלה מיני מאכל "כגון ארדילאי לי וגוזילא לאבא...". ראשוני מפרשי התלמוד הבינו שיש מחלוקת בין שני הפירושים. הם הבינו שלשיטה האחרונה שפירשה שאפיקומן הוא מיI אוכל - נימוק האיסור הוא כדי שיישאר טעם הפסח בפיו. אף סוגיית התלמוד מוליכה לכך כי - ללשון אחד - היא מבחינה בין פסח למצה ומתירה אפיקומן אחרי מצה. אך דומה ששתי השיטות מתכוונות לדבר אחד: תמרים, אגוזים וקליות שאסרם רבי יוחנן הם הם מיני התרגימה שהובאו לשולחן כמנה אחרונה בסעודה הרומאית כדי לגרות את תאוות השתייה.
כל הפירושים (למילה אפיקומן) מתכוונים לדבר אחד - מסורת עתיקה שאין מקיימים מנה אחרונה בליל הסדר, אלא שכל אחד תפס אספקט אחר של המנה האחרונה.