חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מטבעות החשמונאים

תאור מטבעות החשמונאים ומשמעות הציורים שבהם

מטבעות מתקופת החשמונאים
השרידים הנפוצים ביותר מימי החשמונאים הם ללא ספק המטבעות. האוחז בידו מטבע חשמונאית, הוא אוחז בידו שריד היסטורי רב ענין, שהרבה יש ללמוד ממנו על תולדות הזמן ההוא.

החשמונאים השתמשו תחילה במטבעות מלכי סוריה. פעם סברו, ששמעון החשמונאי (135-142 לפני סה"נ) הוא הראשון אשר טבע מטבעות, וייחסו לו את שקלי הכסף אשר בהם אנו רואים ענף בעל שלושה רימונים וגביע, וכתוב בהן "שקל ישראל". כן ייחסו לו את מטבעות הברונזה (נחושת בתוספת אבץ ומתכות אחרות)הנושאות עליהן את הכתובת: "שנת ארבע... לגאלת ציון", ורואים עליהן בין השאר את ארבעת המינים. אולם עתה מקובלת בין החוקרים הדעה, שיש ליחס מטבעות אלה לימי המרד הגדול ברומאים, כנגד אספסינוס וטיטוס שבסופו חרב המקדש.

כאשר השתחררו החשמונאים כליל מעולם של מלכי סוריה, הם לא רצו יותר להשתמש במטבעות סוריות, אלא טבעו מטבעות עבריות. על ידי טביעת מטבעות עצמאיות הדגישו החשמונאים, שהם מדינה ריבונית, כיון שלא היה במטבעותיהם כל זכר או רמז לריבונותם של הסורים.

החשמונאים טבעו אך ורק מטבעות העשויות ברונזה (תערובת נחושת) ולא טבעו מטבעות כסף. הסיבה לכך נעוצה כנראה בעובדה, שמדינת יהודה לא הייתה מדינה עשירה, ומושליה הסתפקו לכן בטביעת המטבעות הדרושות לצרכי יום יום. החשמונאים השתמשו במטבעות כסף צוריות, כנאמר במשנה, בכורות ח, ז: "חמש סלעים של בן במזה צורי שלושים של עבד... כולם בשקל הקודש במנה צורי", ובבכורות נ' ע"א: "כל כסף האמור בתורה כסף צורי".

מטבעות יהוחנן הורקנוס
המושל החשמונאי הראשון אשר טבע מטבעות הוא יהוחנן הורקנוס הא' ( 104-135 לפני סה"נ), במטבע שלו (ציור א')

רואים אנו בצד האחד שתי קרניים המחוברות בפיותיהן וביניהן פרח הרמון. מה משמעות הייתה בקרנים (או שופרות) אלה לאבותינו, אינו עדיין ברור כל צרכו. ואילו פרח הרימון הנמצא בין השופרות , יש לשער, שהוא בא כסמל של שפע, כשם שסימלו גרעיני הרמון המרובים את המצוות.



ציור א'

בצד השני מצויה בתוך זר הכתובת: "יהוחנן הכהן הגדול וחבר היהודים", היינו: יהוחנן הכהן הגדול והסנהדרין. חבר היהודים הוא כנראה המוסד השלטוני העליון, ליד הכהן הגדול, שבין כנסת הגדולה שקדמה לחשמונאים לבין הסנהדרין שלאחר מכן. המילה "סנהדרין" היא במקורה מילה יונית, ואילו המילה "חבר היהודים" היא מילה עברית טהורה.

במטבעות השתמשו בכתב העברי הקדמון, אף על פי שיש להניח, שכלל לא הוסיפו להשתמש בכתב העברי הקדמון בעת ההיא בארץ יהודה או בכל אופן - השתמשו בו במידה מועטה בלבד. והאיש הפשוט כנראה לא יכול היה לקרוא כתב זה. מדוע בכל זאת השתמשו בו? רוב החוקרים רואים בשימוש זה רצון ברור מצד החשמונאים להשתמש בו, כיון שהשתמשו בו בימי הבית הראשון, והוא סימל איפוא את תפארת העבר. לדעת הכותב השתמשו בכתב זה כיון שכמה מדינות שמיות אחרות השתמשו בכתב דומה על גבי מטבעותיהן בעת ההיא.

יהודה אריסטובולוס
אחרי יהוחנן משל שנה אחת יהודה אריסטובולוס 103-104) לפני סה"נ). גם הוא טבע מטבעות שבצידן האחד רואים אנו את הדגם הקודם של שופרות צמודים ופרח הרמון, ובצד השני מצויה הכתובת "יהודה הכהן הגדול וחבר היהודים" (ציור ב').



ציור ב'


מטבעות אלכסנדר ינאי
מעניינות הן מטבעותיו של אלכסנדר ינאי 76-103) לפני סה"נ). בראשית שלטונו הוא ממשיך לטבע מטבעות מן הדגם הקודם, היינו של שופרות צמודות ופרח הרמון בצד האחד, ובצד השני הכתובת "יהונתן הכהן הגדול וחבר היהודים". העובדה, שיהונתן הוא שמו המלא של ינאי, נודעה לנו בברור רק מתוך המטבעות (ציור ג').



ציור ג'

אולם בהמשך מלכותו, כנראה אחרי כבוש העיר עזה וסביבותיה, חל שינוי רב בכתובות ובדגמים שעל מטבעות ינאי: בצד האחד מופיע כוכב, כנראה על מגן. בין קרני הכוכב מופיעה הכתובת: "יהונתן המלך". בצד השני של המטבע מופיע עוגן, ועליו הכתובת היונית: "למלך אלכסנדר" (ציור ד').



ציור ד'

ינאי, שעמד עתה בשיא כוחו, נטל לעצמו את תואר המלוכה. לתואר זה הייתה התנגדות מרובה בצבור, כיון שסברו, שהתואר המגיע לחשמונאים הוא לכל היותר תואר של כהן גדול שר-עם-אל (אתנך, מעין "נסיך") ושר הצבא. ואילו המלוכה, סברו, שהיא מגיעה אך לבית דוד. יחד עם זאת צייר תואר המלוכה גם ריכוז יתר של שלטון בידי החשמונאים, והפחתת כוחו (או ביטול כוחו) של חבר היהודים.

לאחר מכן טבע ינאי מטבעות שבצדן האחד מופיע פרח (שושנה?), ובצד השני - עוגן. הכתובות הן כקודם: "יהונתן המלך" בעברית, ו"למלך אלכסנדר" ביונית. (ציור ה').



ציור ה'

יחד עם זאת מופיעה מטבע קטנה יותר, אשר בצדה האחד טבועה כנראה כפת תמרים, ובצדה השני פרח (ציור ו').



ציור ו'

תופעה מעניינת, ודומני, יחידה במינה במטבעות הקדם, היא העובדה, שחלק ניכר של מטבעות פרח ועוגן באה עליהן טביעה מחדש, שמחקה את הדגמים הקודמים, ובמקומם מופיעה עתה הכתובת "יונתן הכהן הגדול וחבר היהודים". בצד השני מופיעים כקודם זוג שופרות צמודים בפיותיהם, וביניהם רימון. לדעת הכותב יש לראות בכך ויתור מצד ינאי לפרושים, היינו, שביטל את השימוש בתואר "מלך" בפני בני עמו, או בכל אופן - הסתפק במטבעותיו בתואר "כהן גדול" וחזר והכיר בסמכותו של חבר היהודים, היינו, בסמכותם של חכמים (ציור ז').



ציור ז'

ולבסוף חזר וטבע מטבעות שאינן מזכירות יותר את תואר המלוכה (ציור ח').



ציור ח'

יהוחנן הורקנוס השני, שמשל בשנים 40-63 לפני סה"נ בעיקר בחסדם של הרומאים, ואשר בימיו עלה אנטיפטר האדומי לגדולה - טבע מטבעות שדגמיהם הם שוב שופרות וביניהם רמון בצד האחד, ובצד האחר הכתובת: "יהוחנן הכהן גדול וחבר היהודים". מעליהן מופיעה לפעמים האות היוונית A המסמלת אולי את שמו של אנטיפטר רב ההשפעה (ציור ט').



ציור ט'

על חלק ממטבעותיו מצויה הכתובת: "יהוחנן הכהן הגדול ראש חבר היהודים" (ציור י').



ציור י'

לדעת הכותב, נראים הדברים, שההלכות המיוחסות ליהוחנן הכהן הגדול - יש ליחסן להורקנוס הב', והתואר ראש חבר היהודים מעיד אולי על כך, שכהן גדול זה, שדעת חכמים הייתה דומני נוחה הימנו, שימש זמן מסויים כראש הסנהדרין.

מתתיה אנטיגונוס
מעניינות הן מטבעותיו של אחרון החשמונאים, מתתיה אנטיגונוס. מתתיה עלה לשלטון בעזרתם של הפרתים בשנת 40 לפני סה"נ. הוא היחיד בין החשמונאים שטבע מטבעות ברונזה גדולות - ראשוני החשמונאים טבעו כמעט רק מטבעות קטנות, שמשקלן פחות משלושה גרמים. ואילו מטבעותיו הגדולות של מתתיה - משקלן עד 14 גרם.

בצד האחד מופיע הדגם הרגיל, השופרות הצמודים וביניהם רמון, והכתובת "מתתיה הכהן הגדול וחבר היהודים". הכתובת בדרך כלל משובשת, כיון שהמטבעות נטבעו בעת הדחק. בצד השני מופיעה בתוך זר הכתובת היונית "לאנטיגונוס המלך". עתה, אחרי ימי ההשפלה בידי הרומאים, נשכחה המחלוקת הישנה אודות תואר המלוכה שמימי ינאי; בתואר המלוכה שנתחדש בימי מתתיה אנטיגונוס ראו רק שיבה לגדולתם של חשמונאים ראשונים, היינו, ששוב עומד בראש המדינה מלך. אבל בכתובת העברית קיים רק התואר "כהן גדול" (ציור י"א).



ציור י"א

במספר מועט של מטבעותיו של מתתיהו מצויה בצד האחד דיוקן המנורה בת שבעת הקנים, הידועה לנו מקשת טיטוס, והמשמשת כיום לסמל המדינה. אף על פי שהדגם אשר במטבעות אין בו פרטים מרובים, ניכר בו, שבאופן כללי תואמת צורתו את צורת המנורה אשר בקשת טיטוס.

בצד השני של אחדות ממטבעות אלה מצוי דגם, שהוא מתאר כנראה את שולחן לחם הפנים (ציור י"ב).



ציור י"ב

מהו המובן של מטבעות אלה? לדעת הכותב יש למצוא את הסיבה לטביעתן של מטבעות אלה במסבות המיוחדות של תקופת מתתיהו. השעה הייתה שעת חירום, ורוב העת הייתה מלחמה בין מתתיהו לבין הורדוס והרומאים. יש להניח, שרק מעטים יכלו לקרוא את המטבעות שטבעו החשמונאים, כיון שכאמור הכתב העברי הקדמון כמעט ולא היה בשימוש בימים ההם, ואילו סמלי המטבעות, השופרות והרמון, לא הייתה להם משמעות אשר תדבר אל לב היהודי האוחז במטבעות אלה: סמלים אלה לא היו כמובן סמלים נוכריים - מכך נזהרו החשמונאים, אולם הם גם לא היו סמלים יהודיים מובהקים. נוכל לומר, שהיו אלה סמלים ניטרליים, סמלים שיכלו לראות בהם מובן יהודי מיוחד, אולם הנוכרי שיסתכל בהן, גם הוא לא יראה בסמלים אלה משהו בלתי רגיל, מלבד העדרם של דיוקנאות.

מתתיהו רצה להדגיש במטבע המנורה, שהוא, כהן גדול בן כהן גדול, מצאצאיהם של מתתיהו החשמונאי ויהודה המכבי, נלחם כנגד הורדוס האדומי והרומאים בני בריתו, שנלחם הוא להגן על המקדש ועל עבודת המקדש. והרי המנורה ושולחן לחם הפנים, שניתנו לתיאור בנקל על גבי המטבעות, הם הם שסימלו את עבודת בית המקדש.

הספר "מטבעות היהודים" מאת א' ריינפברג

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
מחצית השקל / ברוך קנאל

מקור הערך: ברוך קנאל, שרידי תקופת החשמונאים, מחנים ל"ד תשי"ד


הערות לערך:
שם המעיר: רז
הערה: ציור מספר ז' וציור מספר יא' הם מקור השראה כיום למטבעות של השקל ושל שני השקלים בהם אנו משתמשים


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
מטבע
אריסטובלוס הראשון
חשמונאים


נושאים קרובים באתר דעת
מטבעות