חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

הורוויץ ישעיה; של"ה

מחבר ומקובל. פראג 1558 - צפת 1628.

שימש כרב בכמה מקומות ולעת זקנתו עלה לארץ והיה למורה הוראה בירושלים. חיבר ספרים ובהם "שני לוחות הברית" שנתפשט בכל ישראל. הספר נכתב כצוואה לבני משפחתו, בו הוא מצווה להנזר מתענוגי העולם. אמר כי הפילוסופיה אסורה ומזקת, ויש להרחיק אותה בשתי ידים.

ר' ישעיה הורוויץ - בעל השל"ה - מחבר ומקובל, נולד בפראג בשנת שי"ח (1558) ונפטר בצפת בשנת שפ"ה (1625). בילדותו למד עם אביו ר' אברהם הלוי בפראג. אח"כ בלובלין בישיבת מהרש"ל ור"מ מלובלין. שב לעיר מולדתו, דרש בציבור (של"ה פרשת ויקהל), וחיבר קונטרסים שונים (שם, ענייני תפילה, מסכת תענית, הלכות תשובה). בימי עלומיו נסע לרוסיה ולפולין, שם החל לעסוק בהוראה (שם מסכת פסחים). לא שהה בעיר אחת ימים רבים. היה ברוסיה הקטנה, וואהלין וליטא (שם שער האותיות), ונקרא לשרת בקודש למ"צ בפראנקפורט דמיין, בפוזנא וקראקא.

בשנת 1615 נקרא לשוב לעיר מולדתו פראג והיה שם לראש. בהיותו זקן בא בימים החליט ללכת לארץ הקודש ולחיות בה את שארית שנותיו. אז החל לכתוב ספרו "שני לוחות הברית" (ר"ת: של"ה), כצוואה לבניו ולאנשי ביתו. בשנת 1621 נסע מפראג דרך ווינא ובודון לתוגרמה, וביום הששי ו' כסלו שפ"ב הגיע לירושלם בסדר "מה נורא המקום, וזה שער השמים" ע"כ קרא את החלק הראשון שהוסיף על חבורו "שער השמים".

האשכנזים המעטים בירושלם שמוהו עליהם לרב ומורה הוראה. השנה הראשונה להתיישבו בעיר הקודש הייתה שנת השמיטה, ורוב בני העיר חפצו לפטור את עצמם מחומרת השנה השביעית, בהיות שבשנה הקודמת היה שרב ורעב, והוא נהג בעצמו חומר השמיטה, ואומר:
"ואני דנתי עם עצמי וחשבתי בלבבי, אני מחויב לקיים יותר מהם, ואפילו למכור גלימא מעל כתפי" (שם חלק האותיות).

התרעם על בעלי השדות שהפקירו שדותיהם כדי להפטר מן המעשר (שם).

תקוותו למצוא מנוחה בימיו האחרונים לא עלתה בידו, כי עוני ומחסור ותלאות רבות שררו בירושלם בעת ההיא.

בשנת 1624 היה מושל ירושלים מחמד פחה, שהיה איש ישר ואוהב צדק, ובימיו הייתה מעט רווחה ליהודים. באותו זמן קם ערבי מתושבי העיר, רע מעללים ושמו אבן פארוך, סומא באחת מעיניו, והוא קנה את השלטון העיר בכסף שנתן לשר דמשק. בשבת כ"ו לחדש טבת שפ"ה (1625) בא העירה עם שלוש מאות אנשי חיל, הדיח את מחמד פחה בכח, והצר לתושבי העיר ובפרט ליהודים. בשבת י"א אלול שלח פתאום לשני בתי הכנסיות של הספרדים והאשכנזים, תפס חמישה עשר רבנים, בהם ר' ישעיה הלוי, שם אותם במשמר ודבר אתם קשות. בתחנונים יכלו לפדות את נפשם בכופר רב של אחד עשר אלפים גרוש. בעמל רב ובסכנה גדולה עלה בידי האשכנזים ור' ישעיה לברוח מן העיר כי כשל כוחם (חרבות ירושלם).

ר' ישעיה התיישב תחילה בצפת ואח"כ בטבריה, שם השלים את חיבורו הגדול, ושלחו לבניו לעיר מולדתו. ואחרי שלוש שנים נפטר לעולמו שבע יגון ואנחה.
נקבר ליד הקברות המיוחסות לרמב"ם ולר' יוחנן בן זכאי ותלמידיו.

ספר של"ה
חיבורו "שני לוחות הברית" שנתפשט בכל ישראל נערך רק לבניו ולבני משפחתו ויתכן שלא חשב שיודפס ויהיה קנין הרבים. הוא מצווה עליהם להנזר מתענוגי העולם, ומנה את הדברים אשר יש להתרחק מהם.

בספר "שני לוחות הברית" חידש ר"י הורביץ מאות דינים ומנהגים. כמו כן אסף דינים ומנהגים רבים שחידשו רבני דורו, וגם אותם כלל בספר שני לוחות הברית. לספר נעשה קיצור, בשם "מעיל שמואל", מאת ר' שמואל דוד אוטולינגו, ונציה תס"ה.

בין המנהגים שהביא ר"י הורביץ בספרו ניתן להזכיר מנהגים אלה:

הפילוסופיה אסורה ומזקת, ויש להרחיק אותה בשתי ידים (מסכת שבועות);

"כבוד התורה ניתנה לישראל, ואיסור גדול עושים במקצת ארצות בני אדם שלומדים תורה עם גוים" (מסכת שבועות, סוף הפרק);

יש להזהר להתענות בחודש אב, מלבד יום התשיעי, גם בליל העשירי ויום העשירי (מסכת תענית).

תיקון ליל שבועות מוזכר לראשונה בספר "שני לוחות הברית", והוא מבוסס על מעשה ש"אירע קרוב לזמנינו והועתק מכתב המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ שהיה מתחבר בבית של רבינו בית יוסף, והופיע עליו רוח הקודש" [של"ה דף קפ,א].

סדר התרת נדרים בערב ראש השנה נודע לראשונה מספר השל"ה, וכן עניין המלקות בערב יום כיפור.

המנהג לתקוע בראש השנה מאה קולות, מופיע בתוספות למסכת ראש השנה טז,ב בשם הערוך לר' נתן בן יחיאל מרומי, המביאו בשם הירושלמי. אבל בירושלמי המצוי בידינו אין מקור זה. במשנה ברורה מוזכר מנהג זה בשם השל"ה [מ"ב לסימן תקצ"ב סק"ד ולסימן תקצ"ו סק"ב].

בספר "שני לוחות הברית" מופיע מנהג מאה התקיעות בשם "שני קונטרסים נחמדים", המועתקים בספר [דף ריז,א-ב]. קונטרסים אלה כלולים בספר "מעיין גנים" לרמ"ע מפאנו. הרב יוסף אביב"י, [המעיין תשרי תשס"ט] עקב אחרי מקורם של שני קונטרסים אלה, והגיע למסקנה כי מקורם בקונטרס שכתבו תלמידי האר"י, משם עברו לבית מדרשו של רמ"ע מפאנו באיטליה, ונכללו בספרו "מעיין גנים", ממנה הגיע לאשכנז, ממנה לפרנקפורט או לפראג, לספר שני לוחות הברית, משם חזר המנהג לארץ ישראל ונקבע לדורות כמנהג ירושלים.

השל"ה נדפס עם "ווי העמודים" על ידי בנו ר' שעפטיל סג"ל באמשטרדם בשנת הזא"ת (1648) וזכה לכמה מהדורות וקיצור של"ה.

ספרים נוסים שחיבר:
סידור שער השמים,
שמות גטין
ספר מצוות תפלין.

מליץ ופייטן
השל"ה כתב בלשון מליצית. בהלכות תשובה כותב:
"ולכן ראוי לאדם לירא מבורא ית' ויתעלה וישפיל קומתו,
ויזכור בימי בחרותו ימי זקנתו,
ובימי גבהותו ימי שפלותו,
ובימי שמחתו ימי אנחתו,
ובימי חופתו ימי חרפתו
ובימי טובו ימי מכאובו,
ובימי הונו ימי אונו,
ובימי הודו ימי אידו,
ויכנע על עוונותיו,
ויתחרט על בל פשעיו וזדונותיו,
ימהר יחיש מעשהו,
והשב עם קונהו כמה ימים בשנה".
עצב ודיכאון עולים ממליצתו זו:
"אין יובל בלא הרבות אבל,
אין שמיטה בלא ירידת מטה מטה,
אין שנה בלא ריש ולענה,
אין תקופה בלא מכה ואין תרופה,
אין חדש בלא תמורת קדש,
אין שבוע בלא קול תרועה,
אין יום בלא רתת ואיום,
אין לילה בלי יללה,
אין שעה בלא רעה,
אין רגע בלי פגע;
כל הצלחה לצוחה,
כל שמחה לאנחה,
כל גילה ליללה,
כל מעלה לשפלה,
כל שאון לסאון".
שלוש סליחות שחיבר נדפסו בסדור שער השמים אחר סליחות של ד' תעניות, "ותקנם לאמרם עליו בשעת ימי אבלו ובתשלום השנה"
ואלה הם:
א) אנא אהיה אשר אהיה מוחץ ורופא ממית ומחיה, על פי א"ב;
ב) אל ה' ויאר אור לצדיקים, ע"ס אלב"ם, ואחר כך חתום ישעיה;
ג) י"ש עולמות יה תנחיל, וראשי החרוזים ישעיה.

פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל; הרב יוסף אביב"י


הערות לערך:
שם המעיר: שמשון פרקש
הערה: שנת פטירתו של השל"ה הקדוש רשומה על מצבתו.
השנה היא ה' שץ זאת אומרת שנת 1630 ולא שנת 1628 כפי שכתוב באתר שלכם.

בברכה שמשון
מקור ההערה: מצבת השל"ה


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
פאנו מנחם עזריה