חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ר' דוד מזרחי, שתילי זיתים

ר' דוד מזרחי (משריקי) נולד סביב שנת התנ"ו (1696) ונפטר בשנת התקל"א (1771) בעיר מולדתו צנעא. חיבר את הספר שתילי זיתים בהלכה.

היה שוחט ובודק ושרת את הציבור בהוראה בבית הכנסת "אל אוסטא", אחד משני בתי הכנסת הגדולים בעיר, שיסדו הנגיד ר' שלום בן אהרן אל עראקי מאותה משפחה שהיגרה ממצרים לתימן במאה השלוש-עשרה. בית כנסת זה היה מפורסם בגדלו, היה מכיל מאות מתפללים קבועים ותמיד היה מלא מפה לפה. בבית כנסת זה הייתה ישיבה של תלמידי חכמים, ומתוך לימוד ועיון, שקלא וטריא, של בעלי תורה קם ר' דוד מזרחי וחיבר את חיבורו שתילי זיתים. על לימוד התורה בבית כנסת זה כותב הרב יוסף צוברי:
"על הישיבה הקדושה הקבועה, שהתקיימה בו ברציפות דור אחר דור, יום יום ולילה לילה, לריבוץ תורה ברבים, משנה ותלמוד, פוסקים ראשונים ואחרונים, הזוהר הקדוש וספרי מוסר, כשבראשה עמדו רבנים דגולים בעלי שעור קומה, ואנשי מופת המה".
ר' דוד מזרחי העמיד תלמידים הרבה, בתוכם הרב הנודע ר' יחיא צאלח המכונה מהרי"ץ. לר' דוד היו מופנות שאלות מעניני אורח החיים שם והוא היה עונה עליהם ובסוף אספן בספר, שקראו "רביד הזהב". כן החל לחבר פירוש ל"יורה דעה" והגיע עד סימן ק"י. ועל זה הוא כותב:
"ואלוקי צורי אחסה בו אשר עד כה עזרני להשלים חלק "אורח חיים" עם קצת מחלק "יורה דעה" וקצת שאלות ותשובות וקראתי אותו "רביד הזהב", כי הוא בעקבות הרב הקדוש המשביר. כי לא כוונתי במלאכה הזאת לכבודי ולא לכבוד בית אבי, אלא לכבוד השי"ת היודע מחשבותי, ולכבוד תורתו הקדושה, ולכבוד רבינו הקדוש הזה שנשא כל ישראל וכלכלם בשברו כאשר ישא האומן את היונק".

ר' דוד מזרחי היה דייקן בעיונו ובלשונו, וכשהוא מביא את דברי הפוסקים השונים הוא מציין את המקור של כל אחד ואחד מהם. הוא העתיק את לוח העיבור של ר' חזקיה די סילוה, ולפני כן הביא את דברי ר' מרדכי בעל הלבושים על ענין המולדות שיהיו מעין הסבר למעיין. ועל כך הוא כותב:
"ודע לך האהוב הרואה, שלא שלחתי יד בדברי החכם הנכבד ר' חזקיה ז"ל, עד שבדקתי אחריהם בחיפוש אחר חיפוש מדאגה מדברי המדפיסים, כמה וכמה פעמים, שמעידים ומגידים ופיהם כמאה עדים, שכשם שא"א לבר בלא תבן כך א"א לדפוס בלא טעויות. - - - ותהילה לאל שמצאתי הכל משופה ומנופה ולא יאונה לצדיק כל און".

דוגמאות מהספר "שתילי זיתים"
ר' יוסף קארו פותח ספרו במשפט: " יתגבר כארי", ור' דוד מעיר: "נגד היצה"ר.
ר' יוסף קארו ממשיך: "לעמוד בבוקר לעבודת בוראו" ור' דוד מזרחי מעיר: "ואף אם ישיאנו יצרו בחורף לאמור איך תעמוד משנתך ועדיין לא שבעת משנתך, יתגבר עליו לקום".

בסימן ק"פ כותב ר' יוסף קארו: "אין להסיר המפה והלחם עד אחר ברכת המזון", ור' דוד מזרחי מוסיף: "שיהא ניכר לכל, שמברכים לשי"ת על חסדו וטובו הגדול שהכין מזון לכל בריותיו ועוד שאין ברכה שורה על דבר ריק, כענין אלישע והשונמית, ואותו הלחם הוא מקום לחול עליו שפע היורד מן השמים ע"י ברכת המזון".

ר' יוסף קארו כותב בסימן רצ"א: "יהא זהיר מאוד לקיים סעודה ג'" ור' דוד מוסיף: "יקרא וישנה בבית המדרש עד המנחה ואחר יקבענה".

על היציאה מתחום שבת כותב ר' יוסף קארו בסימן ת"ה: "מי שיצא חוץ לתחום", ור' דוד מוסיף מילה אחת: "לדעת", כי ביציאה שלא מדעת הדגיש מחבר שולחן ערוך רק בסוף הסימן.

על דין רחיצה במים חמים בשבת כותב ר' יוסף קארו בסימן שכ"ו: "אסור לרחוץ גופו אפילו כל אבר ואבר לבדו, אפילו במים שהוחמו מערב שבת". ור' דוד מוסיף: "גזירה שמא יבוא להחם בשבת".

בסימן תר"ו כותב ר' יוסף קארו: "עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו ואפילו לא הקניטו אלא בדברים צריך לפייסו". ור' דוד מוסיף: "הוא בעצמו ולא על ידי שליח".
ר' יוסף קארו ממשיך: ואם אינו מתפייס בראשונה יחזור וילך פעם שנייה ושלישית". ור' דוד מוסיף: "דכתיב: אנא, שא נא ועתה שא נא, הרי ג' פעמים. הא שהוא לשון בקשה ויפייס בכל פעם במין ריצוי אחר".

הדפסת ספריו:
"שתילי זיתים" נדפס בפעם הראשונה בשנת תרמ"ה בתוספת "שושנת המלך" הערות למנהגי תימן לר' שלום חבשוש.
בשנת תרנ"ה נדפס במהדורה אחרת בלי "שושנת המלך" ובמקומו חיבור בשם "עינות מים" לר' יעקב מרדכי במוהרצ"ה איש ירושלים.
ר' יעקב התחיל לכתוב חיבורו זה בשנת תרמ"ה ומתוך כבוד למחבר "שתילי זיתים" צרף אליו את חיבורו: ועל זה הוא כותב בהקדמתו:
"ראיתי איש זקן קדוש ה' מכובד, עוטה מעיל החכמה ותורת אלוקיו בליבו התמימה ועולה במעלות "שתילי זיתים" סביב לשולחן אשר לפני ה', חיכו ממתקים וכולו מחמדים, זקנים יכבדוהו על טובו, יתפלאו שכלל בלשון קצר וצח את כל פרטי הדינים מהקדמונים".
הפירוש ל"יורה דעה" נקרא "ראשי בשמים" והוא נדפס במצרים בשנת תרנ"ה.
ל"רביד הזהב", שאלות ותשובות, צורפו גם שאלות ותשובות של בנו ר' יחיא מזרחי שהיה דיין בצנעא, והוא נדפס על יהודה נחום, תל-אביב, תשט"ו.
"אורח חיים" עם "שתילי זיתים" ו"שושנת המלך" נדפס בארץ בדפוס צילום.

לעיון נוסף: (שמות מאמרים וקישורים אליהם הקשורים לנושא)
משה צדוק, השלחן ערוך ויהדות תימן
קריאת הלל במסורת של יהודי תימן / יהודה רצהבי
פורטל יהדות תימן

מקור הערך: על פי משה צדוק, השלחן ערוך ויהדות תימן

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן