לדף ראשי




נראה כי מתחילה תקנו אנשי כנסת הגדולה להתפלל תפלת נעילה בעת שננעלו שערי ההיכל בבית המקדש, כדי שיתקבלו הקורבנות ועבודת המקדש לרצון. אחרי החורבן תיקנו במקום נעילת שערי ההיכל נעילת שערי שמים, היינו לפני שקיעת החמה, בעת שהשמש בראש האילנות. נעילת שערי ההיכל הייתה אחרי הדלקת נרות של בין הערבים, לכן נקבעה שעה זו לתפלת נעילה.

סדר תפילת נעילה
זמנה כשהחמה בראש האילנות. אשרי ובא לציון, חצי קדיש. במקום "כתבנו" "וכתוב", "ונכתב", אומר: "חתמנו", "וחתום", "ונחתם". פותחים הארון מחזרת הש"ץ ועד אחרי קדיש תתקבל. אומרים 7 פעמים שלוש עשרה מדות בפיוטים: ומי יעמוד, מרובים צרכי עמך, ידך פשוט, זכור ברית אברהם, ה' ה', רחם נא. אלוהינו ואלוהי אבותינו סלח לנו. ברכת כוהנים אם לא שקעה החמה (יש המתירים לעלות לדוכן עד 13 דקות אחר שקיעה). מנהג הספרדים לומר את הסליחות אחרי חזרת הש"ץ, ואף אשכנזים רשאים לנהוג כך אם הזמן קצר. "אלוהינו ואלוהי אבותינו ברכנו בברכה" - אומר אפילו בלילה. אבינו מלכנו: "חתמנו" במקום "כתבנו". "שמע ישראל" פעם אחת, "ברוך שם כבוד" 3 פעמים. "ה' הוא האלוקים" 7 פעמים. קדיש תתקבל. 21 דקות אחרי השקיעה נוהגים אנשי א"י לתקוע תקיעה אחת, ויש תוקעים תשר"ת. אומרים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". סוף הצום 33 דקות אחרי שקיעה. מותרים במלאכה, מדליקים ומבדילים.

נוסחאות בתפילת נעילה
רב עמרם גאון בסדורו מביא סדר תפלת נעילה ואומר:

פותח באשרי ובא לציון גואל וכו' ואתה קדוש וכו' ומקדש (אומר קדיש), ועומדין ומתפללים וכו', ומתחיל "אתה נותן יד" (כנוסח אשכנז), הש"ץ יורד לפני התיבה וכו' וכשמגיע עד "לפני ה' תטהרו", אומר "אבן מעמסה". אם יש שהות ביום אומר שלוש סליחות ומסיים את התפילה, ונופלים על פניהם ואומר רחמנא חטאנא, רחמנא אסכלנא, ויושבין. ואומר ש"ץ אבינו מלכנו וכו' ואנחנו לא נדע, עשה למען שמך הגדול שיתגדל ויתקדש בעולם וכו' (שם עמ' 48, 49).

הספרדים פותחים מיד "מה אנו מה חיינו".
נוסחת הרמב"ם:

מה נאמר לפניך יושב מרום וכו' כי עונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מלספר, מה אנו מה חיינו.

נוסח תפילת נעילה בסידור האשכנזי:

הווידוי בתפילת "נעילה"
אַתָּה נותֵן יָד לַפּושְׁעִים. וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ לְהִתְוַדּות לְפָנֶיךָ עַל כָּל עֲונותֵינוּ. לְמַעַן נֶחְדַּל מֵעשֶׁק יָדֵינוּ. וּתְקַבְּלֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוחִים. לְמַעַן דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חובותֵינוּ וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוחֵי אַשְׁמָתֵנוּ. וְאַתָּה יודֵעַ שֶׁאַחֲרִיתֵנוּ רִמָּה וְתולֵעָה לְפִיכָךְ הִרְבֵּיתָ סְלִיחָתֵנוּ. מָה אָנוּ מֶה חַיֵּינוּ מֶה חַסְדֵּנוּ מַה צִּדְקֵנוּ מַה יְשׁוּעָתֵנוּ מַה כּחֵנוּ מַה גְּבוּרָתֵנוּ. מַה נּאמַר לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ הֲלא כָּל הַגִּבּורִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלא הָיוּ וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע וּנְבונִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל כִּי רב מַעֲשֵׂיהֶם תּהוּ וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶבֶל לְפָנֶיךָ. וּמותַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכּל הָבֶל:

אתה נותן יד לפושעים
אַתָּה נותֵן יָד לַפּושְׁעִים. וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ לְהִתְוַדּות. אַתָּה הִבְדַּלְתָּ אֱנושׁ מֵראשׁ וַתַּכִּירֵהוּ לַעֲמד לְפָנֶיךָ. כִּי מִי יאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל. וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ: וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יום (צום) הַכִּפֻּרִים הַזֶּה קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כָּל עֲונותֵינוּ לְמַעַן נֶחְדַּל מֵעשֶׁק יָדֵינוּ וְנָשׁוּב אֵלֶיךָ לַעֲשׂות חֻקֵּי רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ כִּי לא תַחְפּץ בְּהַשְׁחָתַת עולָם. שֶׁנֶּאֱמַר דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאו קְרָאֻהוּ בִּהְיותו קָרוב: וְנֶאֱמַר יַעֲזב רָשָׁע דַּרְכּו וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבותָיו וְיָשׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלחַ: וְאַתָּה אֱלוהַּ סְלִיחות חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב וְרוצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם שֶׁנֶּאֱמַר אֱמר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם אֲדנָי יֱהוִה אִם אֶחְפּץ בְּמות הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּו וְחָיָה: וְנֶאֱמַר שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל: וְנֶאֱמַר הֶחָפץ אֶחְפּץ מות רָשָׁע נְאֻם אֲדנָי יֱהוִה הֲלוא בְּשׁוּבו מִדְּרָכָיו וְחָיָה: וְנֶאֱמַר כִּי לא אֶחְפּץ בְּמות הַמֵּת נְאֻם אֲדנָי יֱהוה וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ: כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְכָל דּור וָדור וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוחֵל וְסולֵחַ אֶלָּא אָתָּה: אֱלהַי. עַד שֶׁלּא נוצַרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוצַרְתִּי כְּאִלּוּ לא נוצָרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיַּי קַל וָחמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה:
אַתָּה נותֵן יָד לַפּושְׁעִים. וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ לְהִתְוַדּות. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי שֶׁלּא אֶחֱטָא עוד. וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. אֲבָל לא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים:

סיום תפלת נעילה
אחר התפילה, בסיום קדיש תתקבל אומרים:
שמע ישראל פעם אחת,
ברוך שכמל"ו שלוש פעמים,
ה' הוא האלהים שבע פעמים,
ותוקעין תקיעה אחת, ואפילו חל בשבת, ומתפללים ערבית של חול.

הטעם שאומרים ה' הוא האלהים שבע פעמים כנגד שבעה רקיעים שמשבחים לבורא אותם (תוס' ברכות ל"ד. ד"ה פסוקא),
ומצינו גם באליהו הנביא שאמר שתי פעמים ה' הוא האלהים (מ"א י"ח).
ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלוש פעמים כנגד ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד. אבל שמע ישראל אומרים רק פעם אחת שלא יהא מחזי כשתי רשיות (עי' ברכות ל"ג.),

חששו רק בשמע ישראל, לפי שהוא עיקר קבלת עול מלכות שמים (או"ח סי' תרכ"ו, מנהגי ישורון סי' קנ"ד).
ותוקעים תקיעה לבסוף, מטעם דאיתא במדרש כי במוצאי יום הכיפורים בת קול יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה לחמך וגו' (סמ"ג).

טעם אחר: כדי להודיע שהוא לילה, ויאכילו הנשים את בניהם שהתענו, וגם יכינו סעודת מוצאי יום הכיפורים שהוא כעין יו"ט. ועל זה יסד הפייטן בפזמון של מנחת יוה"כ:

אחר גמר מצוי, אכול דצוי ורצוי (עי' תוס' שבת קי"ד ד"ה ואמאי).

הרוקח כתב כי תוקעים לומר נצחנו את השטן. הכלבו כתב: שהוא כדי לערבב השטן שחוזר לשלום במוצאי יום הכיפורים.
טעם אחר:

שהוא סילוק השכינה למעלה שנאמר עלה אלוהים בתרועה (ט"ז או"ח סי' תרכ"ג).

מקור הערך: יהודה איזנברג

הערות לערך:
שם המעיר: רות ביתן-כהן
הערה: בערך "נעילה" נכתב:
"בתפילה זו יש שיר המתחיל במלים "פתח לנו שער בעת נעילת שער", והתפילה נקראת "נעילה" על שם השיר הזה."

השיר המתחיל במילים "פתח לנו שער בעת נעילת שערר, כי פנה היום" מצוי בנוסח אשכנז בלבד, ולכן לא מדויק לכתוב שהתפילה נקראת "נעילה" על שם השיר הזה. שהרי הפיוט הפותח את תפילת הנעילה בנוסח ספרד הוא "אל נורא עלילה", ובכל זאת גם בנוסח ספרד נקראת התפילה "נעילה".

עניין נוסף: היה ראוי להזכיר בערך זה את הפיוט "אל נורא עלילה" של אבן עזרא. ולציין שהוא הפותח את הנוסח הספרדי.


שם המעיר: אריאל קיויתי
הערה: אכן, כפי שכתבה קודמתי, התפילה נקראת נעילה על שם זמנה, נעילת שערי ההיכל בביהמ"ק בסיום סדר העבודה, או נעילת שערי שמיים.

שם המעיר: יהושע דוד אלישיב
הערה: אמנם נכון ששם התפילה הוא על שם נעילת שערי היכל או נעילת שערי שמים, אך ' אל נורא עלילה' אינו ראיה שהרי גם שם ההמשך הוא 'המציא לנו מחילה בשעת הנעילה'.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן