לדף ראשי



נולד בשנת תקנ"ט (1799) לרבי ישראל רוטנברג, רבן של מגנישוב וגור. אביו היה מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב וממקורביו של המגיד מקוזניץ. רבי ישראל היה מביא אתו את הנער החריף לקוזניץ, והמגיד רבי ישראל היה משתעשע אתו בדברי תורה. בהגיעו למצוות נשא לאישה את בת הגביר ר' משה חלפן-ליפשיץ מווארשה. על שולחן חותנו היה שם לילות כימים באוהלה של תורה.

כעבור שנים מועטות תפש ישיבה, והיה משמיע שיעורים לתלמידים שנונים. עד מהרה נתפרסם כעילוי מווארשה. משירד חותנו מנכסיו וימי מצוקה הגיעו, הוצעו לר' יצחק מאיר משרות רבנות שונות, והוא דחה את כולן. שלח ידו במסחר ספרים והתפרנס בדוחק.

גם מווארשה המשיך הר' יצחק מאיר לנסוע לקוזניץ ולעתים גם לחוזה ללובלין. אחר פטירת רבי ישראל היה נוסע לבנו רבי משה אליקום ובסוף הצטרף לחסידי פשיסחה והפך לתלמידו המובהק של רבי שמחה בונם. אחר פטירת רבו נתנו בו החסידים עיניהם להמליכו עליהם, ואילו הוא ביטל את רצונם והכריע לטובת חברו רבי מנחם מנדיל מקוצק.

היה מייסד שושלת גור המפורסמת שהגיעה לממדים עצומים, בלתי נודעים, בתנועה החסידית.

לחידושי הרי"מ מגור זצ"ל היו שלשה עשר ילדים שנפטרו על פניו, שהגדול שבהם היה רבי אברהם מרדכי, שנפטר אחרון.

בנו של רבי אברהם מרדכי, רבי אריה לייב בעל ה"שפת אמת" מילא את מקום זקנו הגדול.

מקובלת האגדה כי שלשה עשר נסיעות נסע החידושי הרי"מ מגור זצ"ל לרבי מקוצק, כשהוא יודע בבירור שעל כל נסיעה שלו ישלם בחיי אחד מבניו, באשר היה נתון להקפדתו של רבי משה אליקום בריעא מקוז'ניץ אשר החידושי הרי"מ הסתופף בצילו ולאחר פרשיות שונות הוא פרש קוצקה. הרבי מקוצק, בראותו את מסירות נפשו של הרי"מ בנסיעותיו אליו, ברכו בברכת "וצדקתו לבני בנים", ואכן הכבוד והמעצמה לא סרו מבית גור שנותרה מאוחדת עד עצם היום הזה, דבר שלא אירע באף חסידות אחרת!

ר' יצחק מאיר היה גאון אדיר, חריף ובקי שמעטים כמותו.
ספריו "חידושי הרי"מ" נודעים לתהילה בעולם הלומדים.
"ספר הזכות" שלו הוא ספר חסידי טיפוסי, ולפי עדותו של האדמו"ר מסוכאטשוב היה רב כוחו שבעתים בנסתר מבנגלה.
בשני חלקי הספר "מאיר עיני הגולה" מתוארת כל פרשת גדולתו.

נפטר ביום כ"ג אדר תרכ"ו (1866).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן