לדף ראשי



סייג – גדר. תקנות להעמיד המצוה בשלמותה, וגם להנזר מלעבור עבירה, וכמו שאמרו: לך לך נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב (שבת י"ג).

רבי עקיבא אומר:

מסורת סייג לתורה,
מעשרות סייג לעושר
נדרים סייג לפרישות,
סייג לחכמה שתיקה (אבות פ"ג י"ג)

פירוש: שהמסורת היא סייג למבקרי התורה שלא יפרצו בה פרצות;
מעשרות סייג לעושר שידאגו גם לעניים ולא יתפרצו בעשרם יותר מדי;
נדרים סייג לפרישות שמקבל עליו בלשון נדר שלא יעשה כך וכך וכופה את יצרו להכניע תחתיו;
סייג לחכמה שתיקה שלא לההפאר בחכמתו.

בן עזאי אומר:

עשה סייג לדבריך כדרך שעשה הקב"ה סייג לדבריו וכו' שגלוי היה לפני מי שאמר והיה העולם שעתידין הדורות כך לומר על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת (דברים כ"ט), לפיכך א"ל הקב"ה למשה: משה כתוב והנח לדורות הבאים ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' וגו'.

אדם הראשון עשה סייג לדבריו יותר ממה שאמר לו הקב"ה: ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון וכו'.

התורה עשתה סייג לדבריה. הרי הוא אומר ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב (ויקרא י"ח) אפילו חיבוק ונשוק אסור וכו'.

משה עשה סייג לדבריו: הרי הוא אומר לך אל העם וקדשת היום ומחר (שמות י"ט) ומשה אמר להם היו נכונים לשלושת ימים. הוסיף להם יום אחד מעצמו.

סייג בכתובים: הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה (משלי ה'), שאומרים לו לאדם אל תלך בין האפיקורסים ואל תכנס לשם שמא תכשל בם. הרחק מעליה דרכך (שם) זו זונה שאומרים לו לאדם אל תלך בשוק זה ואל תכנס במבוי זה שזונה שם שמא תכשל בה.

חכמים עשו סייג לדבריהם, שאמרו ק"ש של ערבית עד חצות, ר"ג אומר עד שיעלה עמוד השחר.' א"כ למה אמרו חכמים עד חצות? להרחיק אדם מן העבירה, שלא יעבור זמן ק"ש (ברכות ב'. אדר"נ פ"א-פ"ג).



הערות לערך:
שם המעיר: נועם ביטון
הערה: אם כן, וקריאת שמע ניתן לקרוא עד עמוד השחר וחכמים תיקנו עד חצות משמע שאחרי חצות בקוראי את שמע אני עובר על איסור דרבנן מה שגורם לסייג להפוך למכשול או שלעבור על איסור דרבנן אין בו משום חטא.

תגובה: אכן כן. חכמים הגבילו את זמן הקריאה כדי שלא ישכח אדם לקרוא. מי שאינו שומר על ההגבלה, יכול לקרוא, כי מהתורה לא עבר הזמן. אבל הוא עבר על דברי חכמים.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן