חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

קל וחומר

המידה הראשונה משלש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן. במידה זו למדים דין על ידי השוואת דין קל לדין חמור ממנו.

קל וחומר בתורה
רס"ג על קל וחומר
רשימת ה"קל וחומר" שבמקרא
שני סוגי לימוד בקל וחומר
סתירת קל וחומר
המונחים המשמשים בלימוד קל וחומר
גבולות הקל וחומר

קל וחומר היא מידה הגיונית שבה משווים בין שני עניינים: אחד חמור ואחד קל. מידה זו נדרשת הרבה על ידי חכמים, כיוון שהיא מן המידות שאדם רשאי לדון מעצמו, בלי להזדקק למסורת.

קל וחומר בתורה
בתורה מוצאים דוגמאות לקל וחומר:
כאשר יוסף מאשים את אחיו בגנבת הגביע, אומרים לו האחים: "הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתנו השיבנו אליך מארץ כנען - ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב" (בראשית מד:ח).

כאשר מרים דיברה על אודות האשה הכושית שלקח משה, נאמר: "ויאמר ה' אל משה: ואביה ירוק ירק בפניה - הלא תכלם שבעת ימים" (במדבר יב:יד).

הקל וחומר הראשון מפורש.
עובדה: "כסף אשר מצאנו... השיבונו"
ומסקנה: "ואיך נגנוב".

הקל וחומר השני סתום.
עובדה מפורשת: "אביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים".
המסקנה: "קל וחומר לשכינה ארבעה עשר יום" (ב"ק כה:) אינה מפורשת בכתוב.

רשימת ה"קל וחומר" שבמקרא
בבראשית רבה צ"ב לפסוק "הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו" - מובא בשם ר' ישמעאל שזה אחד מעשרה קל וחומר שכתובים בתורה.
בראשית מ"ד ח': הן כסף, קל וחומר ואיך נגנוב,
בשמות ו' י"ב: הן בני ישראל לא שמעו אלי, קל וחומר ואיך ישמעני פרעה.
בבמדבר י"ב י"ד: ואביה ירק ירק בפניה, קל וחומר לשכינה תיסגר שבעת' ימים.
בדברים ל"א כ"ז: הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם, קל וחומר ואף כי אחרי מותי.
בירמיהו י"ב ה': כי את רגלים רצתה וילאוך, קל וחומר ואיך תתחרה את הסוסים.
שם: ובארץ שלום אתה בוטח, קל וחומר ואיך תעשה בגאון הירדן.
שמואל א' כ"ג ג': הנה אנחנו פה ביהודה יראים, ואף כי נלך קעילה.
משלי י"א כ"א,
אסתר ט' י"ב,
ויחזקאל ט"ו ה'.

בעל "יפה תואר" מביא עוד שנים עשר קל וחומר הנמצאים בתנ"ך. ולפי דעתו מנה ר' ישמעאל רק עשרה, מפני שאותם אין אדם יכול ללמוד מעצמו מסברתו. ר"צ קצנלבויגן, בספרו "נתיבות עולם" על ל"ב מדות, מביא עוד כמה קולין וחומרין, ומתרץ שלדעתו עשרת הקו"ח דר' ישמעאל הם בתורה ולא בנביאים וכתובים. ובאמת דקדק בלשונו באמרו בתורה. וכל אלה שמביא המדרש הם הוספות האחרונים, כי כבר "חלו בהם ידים".

רס"ג על קל וחומר
רס"ג בפירושו לי"ג מדות (הוצ' שעכטער בבית תלמוד ח"ד) אומר:
כיצד הוא קל וחומר? יש מהם שנתפרש ממנו עניין מיצוה ומהם עניין דבר בלי מיצוה. צווה הקב"ה לאדם שנשא שתי נשים שחייב בשלשה תנאים הכתובים בתורה, שנאמר "ואם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (שמות כ"א). זה נאמר בשביל שתי נשים, ולא פירש לנו הכתוב משפט אשה אחת, זה יש לנו ללמוד מקל וחומר. מה שתי נשים שהדבר עליו יותר כבד, קל וחומר לאשתו היחידה. זה הוא קל וחומר סתום.
שני סוגי לימוד בקל וחומר
הלימוד בקל וחומר יכול להיות בשני כיוונים:

א. לימוד חמור מן הקל כדי להחמיר:
אם בעניין קל יש דין חמור, כל שכן (קל וחומר) שדין זה יחול גם בעניין חמור.

דוגמא:
בתורה מפורטים דיני שומר שכר ושואל: שומר שכר חייב בגנבה ובאבדה ופטור מאונס, ושואל חייב באונס. הגמרא דנה בדינו אם שואל חייב גם בגנבה ואבדה, כי דינו בנזקים כאלה לא פורשו בפסוק. הגמרא אומרת:
"ונשבר או מת (=אונס) ... שלם ישלם" (שמות כב:יג). אין לי שבורה ומתה. גנבה ואבדה מנין? אמרת קל וחומר, ומה שומר שכר, שפטור משבורה ומתה, חייב בגנבה ואבדה - שואל שחייב בשבורה ומתה, אינו דין שחייב בגנבה ואבדה?! (ב"מ צה.)
הסבר: אם בעניין הקל, שומר שכר, יש דין חמור: חייב בגנבה ובאבדה, קל וחומר שבעניין החמור, שואל, יהיה גם הוא חייב בגנבה ובאבדה.

ב. לימוד קל מן החמור כדי להקל
אם בעניין חמור יש דין קל, כל שכן (קל וחומר) שדין זה צריך להיות גם בעניין קל, למרות שלא נזכר במפורש.

דוגמה:
בית הלל מתירים להקריב בחגים קרבן עולה של יחיד, ובית שמאי אוסרים. בית הלל מביאים הוכחה לדבריהם מקל וחומר:
תניא, אמרו להם בית הלל לבית שמאי: ומה במקום שאסור [בשבת] להדיוט [לאדם רגיל] מותר לגבוה [לקב"ה]; מקום שמותר להדיוט [חגים] אינו דין שמותר לגבוה (ביצה כ:).
הסבר: בעניין החמור, שבת, שאסורה בה מלאכת אוכל נפש, יש דין קל: מותר להקריב קרבנות תמיד ומוסף. בחגים, שמותר לעשות בהם מלאכת אוכל נפש לאדם, קל וחומר שמותר להקריב קרבן עולה של יחיד לה'.

סתירת קל וחומר
קל וחומר היא מידה הגיונית, ועל כן כמו שיש רשות לחכם לדרוש קל וחומר מעצמו, כך יכול חכם אחר לדחות את הקל וחומר אם יוכיח שה"קל" אינו קל, או שה"חמור" אינו חמור:
"ומה קורבן תמיד שאין עונשו כרת [אם אין מקריבין אותו] - דוחה את השבת; פסח שעונשו כרת [אם אין מקריבו] - אינו דין (=קל וחומר) שידחה את השבת".
לקל וחומר זה תתכן סתירה, אם נוכיח שתמיד חמור מקורבן פסח.
"מה לתמיד שכן תדיר (=קרב בכל יום) וכליל (=נשרף כולו על המזבח)". ואילו קורבן פסח קרב אחת לשנה, ונאכל למנוייו. מכאן: יתכן שתמיד ידחה שבת, ואילו הפסח - לא ידחה (פסחים סו).
דוגמה נוספת לקל וחומר:
במסכת בבא קמא כד:ב לומדת הגמרא את דינו של שור שנגח ברשות הניזק. ידוע כי שור שהזיק בשן ורגל - אכילה או דריסה - חייב רק ברשותו של ניזק. אם הזיק ברשות הרבים פטור, שכן יש לשור רשות להלך ברשות הרבים. לעומת זאת שור שנגח, חייב גם ברשות הרבים. לפי ההשוואה בין נזקי שור בנגיחה, שהוא חייב עליהם ברשות הרבים; לנזקי שור בשן ורגל שהוא פטור ברשות הרבים, רוצה הגמרא להוכיח בקל וחומר כי ברשות היחיד שור חייב על נגיחה כמו שהוא חייב על נזקי שן ורגל:
"ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל, ברשות הרבים שהוא פטור, החמיר עליהם ברשות הניזק לשלם נזק שלם, מקום שהחמיר על הקרן ברשות הרבים, לשלם חצי נזק, אינו דין (=קל וחומר) שנחמיר עליו ברשות הניזק לשלם נזק שלם".
המונחים המשמשים בלימוד קל וחומר
(1) נדון = מלמד = קל (חמור)
(2) בא מן הדין = למד = חמור (קל).

גבולות הקל וחומר
לקל וחומר יש הגבלות:
א. "דיו לבא מן הדין להיות כנידון". פירוש: איני יכול לחייב מקל וחומר יותר מאשר העובדות המפורשות בקל. אביה ירוק ירק בפניה - תכלם שבעת ימים. שכינה - ארבע עשר יום. ואולי עשרים ושמונה? על כן נקבע גם בשכינה: "ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים" (במדבר יב:טו, ע"פ ב"ק כה.).

ב. לפי שיטת רבי ישמעאל, "אין עונשין מן הדין". כלומר: אפשר ללמוד איסור, אבל אין להעניש בגלל האיסור שנלמד בק"ו (מכות ה:).

ג. אין דנים קל וחומר מהלכה למשה מסיני (נזיר נז).

ד. אין מזהירים מן הדין. הסבר: האיסורים שבתורה כתובים פעמיים: פעם כאזהרה, שאסור לעשות מעשה, ופעם כאיסור עם הגדרת העונש לעובר על האיסור. אם אין אזהרה - אין עונש. כאשר אפשר ללמוד את האזהרה בדרך של קל וחומר - אין זו אזהרה, כי "אין מזהירין מן הדין" (מכות ה:).

ה. אין לומדים מקל וחומר לחדש מצוות לא תעשה.

מקור הערך: יהודה איזנברג ועמירם דומוביץ, תורה מסיני ומקורות נוספים


הערות לערך:
שם המעיר: יהודה
הערה: במאמרכם על קל וחומרhttp://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1579
הזכרתם קל וחומר כביכול קלאסי שמוזכר בתורה: כסף אשר מצאנו... השיבונו. ומסקנה: ואיך נגנוב.
כמובן שאין זו דוגמה טובה לקל וחומר מהבחינה התלמודית כיוון שדיו לבא בן הדין להיות כנידון.
כלומר המסקנה ל-כסף אשר מצאנו... השיבונו, היא: וכסף שנגנוב - קל וחומר שנשיב.
מקור ההערה: ידע אישי


שם המעיר: איתי
הערה: יהודה, אינך צודק בהערתך.
"דיו לבא מן הדין" משמעו שלא ניתן ללמוד מהקל לחמור דין החמור יותר מהדין שבקל, שהרי מנין לך כמה להחמיר יותר, אך אם הוא קל יותר ודאי שניתן ללמוד.
כלומר, האחים השיבו את הכסף שמצאו למרות שהם לא לקחו אותו, קל וחומר שלא יקחו אותו.
מקור ההערה: סברא


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
מידות שהתורה נדרשת בהן
שלש עשרה מידות; מידות - הסבר המושג
בניין אב