חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

דַיְתִּיקִי

פקודה וביחוד צוואת איש לפני מותו; שטר מתנה שבא לכלל גבייה אחר מות הנותן.

הדיתיקי בסתם היא שטר מתנת של אדם הנוטה למות. ואין צורך לפרש בה שלא תחול עד אחר מיתת הנותן, כי אומד הדעת מכריע שאין אדם כותב כל נכסיו לאחר בחייו, ואמנם בנתינת מקצת נכסים יש פרטים היוצאים מן הכלל הזה. אבל בריא שכותב דיתיקי, עליו לפרש "מהיום ולאחר מיתה".

דיתיקי – שטר, בייחוד צוואת איש לפני מותו; שטר מתנה שעומד לגבייה אחר מות הנותן. העיקר בנוסח הדיתיקי הם המלות "דא תהא למיקם ולהיות אם מתי [מחולי זה] ינתנו נכסי לפלוני" (תוספתא ב"ב פ"ח י', ירושלמי פאה פ"ג ז', בבלי ב"מ י"ט וב"ב קל"ה).

דיתיקי היא שטר מתנת שכיב מרע. ואין צורך לפרש בה שלא תחול עד אחר מיתת הנותן, כי אומד הדעת מכריע שאין אדם נותן כל נכסיו לאחר בחייו. אם נתן מקצת מנכסיו - יש היוצא מן הכלל הזה. בריא שכותב דיתיקי, עליו לפרש "מהיום ולאחר מיתה".
המוריש יכול לבטל דיתיקי. אם נותן דיתיקי לאיש אחר, בטלה הדיתיקי שנתן לראשון. אם זיכה את הדיתיקי לאחר, ועשו בו קנין, הרי היא כמתנת בריא שאין בה חזרה.

כיוון שהמוריש יכול לחזור בו, צריכה הדיתיקי לצאת מתחת ידו. ואינה מועילה אם היא טמונה אצלו, שמא חזר בה (שם קל"ה).

מן הכלל הזה מסתעף הדין שהמוצא דיתיקי יחזירה למקבל רק ברצון המוריש. דין זה פועל דווקא באופנים שאפשר לו לחזור מדבריו (ב"מ י"ח. י"ט).

מי שציווה שיכתבו דיתיקי, ולא הספיקו לכותבה ולמסרה עד שמת המוריש, הרי זה לא יתנו. מלבד במקרה שהמוריש גילה דעתו בעל פה באופן שמועיל כמתנה, ורק כדי לחזק את כוח היורש ציווה גם על הכתיבה.
לדוגמא: אם אמר "תנו מנה לפלוני ואף כתבו ותנו לו" (ב"ב קל"ה: קנ"ב).

מי שמתיירא מן היורשים שימנעו ממנו לכתוב דיתיקי כרצונו, נכנסים אצלו אנשים כמבקרים אותו, שומעים דבריו מבפנים ויוצאים וכותבים מבחוץ (חו"מ סימן רס"ב, וסימן ר"נ).

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן