חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מר עוקבא

אמורא בבלי בדור הראשון אב בית דין ונשיא בבבל אחרי רב הונא.

מר עוקבא נתמנה למלא מקומו של רב הונא בעודנו צעיר לימים. מר עוקבא ובית דינו היו בעיר כפרי, ובית דינו נחשב לבין דין בעל סמכות מכרעת בבבל. היה בעל צדקה וציווה לפני מותו שאת חצי ממונו יחלקו לעניים. רוב מאמריו שבידינו בשם אבוה דשמואל ולוי, מרב ושמואל. מעט מהלכותיו הגיע אלינו, וכמה הגדות.

מר עוקבא - אמורא בבלי בדור הראשון. לפי דברי רב שרירא גאון באגרתו היה מר עוקבא ראש גולה, ומילא את מקומו של רב הונא ראש הגולה, שנפטר בחיי ר' יהודה הנשיא. מר עוקבא עמד בראש בית דין חשוב בעיר כפרי. לבית דין זה נודעה סמכות מכרעת אצל חכמי בבל. במחלוקת אחת בין שמואל וקרנא אמר האחרון: הרי מר עוקבא ובית דינו בכפרי (ואפשר לשאול את פיו - קידושין מד:ב).

אם כי בידיעת התורה עלה שמואל על מר עוקבא, בתורת המשפטים ובייפוי כוחו לדון עלה האחרון אף על שמואל. בשבת מר עוקבא לדין היה שמואל יושב לפניו (מו"ק טז:ב). את רוב מאמריו של מר עוקבא מסר בשמו רב חסדא, שגם מושבו היה בכפרי, וביניהם הרבה מאמרים באגדה, שמתוכם מתבלט מר עוקבא כדרשן מצוין בעל שאר רוח.

מר עוקבא ובית דינו עמדו בקשרים אמיצים עם חכמי המרכז הארצישראלי. בידיו נמצאו אגרות מאת הנשיאות שבא"י לגולה הבבלית בענייני עיבור השנה (ירוש' מגילה א:ה). אליו שלחו הוראות בענייני המועדות (ר"ה יט:ב). דברי חכמי א"י אליו נאמרו ברוב כבוד (סנהדרין לא:ב).

גניבא היה איש מחלוקתו של מר עוקבא. מר עוקבא התבלט אם מותר לו למסור אותו לשלטונות כדי שיענישוהו. והוא שלח את השאלה לרבי אלעזר בן פדת, שעמד אז בראש ישיבת טבריה: בני אדם העומדים עלי (רש"י: לחרף ולגדף), ובידי למסרם למלכות (להלשין עליהם לפני השלטון) מהו? שרטט וכתב ליה:
"אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני, אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי" וגו' (תהילים ל"ט).
שלח ליה (מר עוקבא לר' אלעזר) קא מצערי לי טובא, ולא מצינא דאיקום בהו. שלח ליה "דום לה' והתהולל לו": השכם והעריב עליהם לבית המדרש, והן כלין מאליהן. הדבר יצא מפי ר' אלעזר, ונתנוהו לגניבא בקולר (גיטין ז').

צדקת מר עוקבא ותורתו
מפורסם היה במעשי צדקתו ופזרנותו. נוהג היה לתת צדקה לעניים בסתר, כדי שהעני לא יידע ממי קיבל את הצדקה ולא יתבייש מפניו. היה רגיל להניח ארבעה זוזים בחור דלתו של שכן עני בכל יום. פעם אחת הלך בלווית אשתו להניח את הכסף. כשנתכופף על החור יצא העני מביתו, כדי לראות מי מביא לו את הכסף. כשראו את העני התחילו לרוץ ולהתחבא מפניו ונכנסו לתוך כבשן, שעדיין היה חם מן האש שהיתה בו (כתובות סז:ב).
לעני אחר היה מר עוקבא רגיל לשלוח בכל ערב יום כיפור ארבע מאות זוז. פעם שלח את הכסף בידי בנו. חזר הבן ואמר לו: אדם זה אינו צריך לצדקה. אמר לו: מה ראית? אמר: ראיתי שמזלף ביתו ביין ישן. אמר מר עוקבא: כל כך מפונק הוא! כפל את סכום הנדבה ושלח לו. כשנפטר מר עוקבא אמר: הביאו לי חשבונותי. מצא כתוב שנתן שבעת אלפי דינרי זהב. אמר: צידה קלה לדרך רחוקה. עמד ופיזר מחצית ממונו (שם).

רוב מאמריו הם בשם אבוה דשמואל ולוי (שבת ק"ח) וכן בשם רב ושמואל ואחרים. רק מעט מהלכותיו הגיעו אלינו.
יש ממנו כמה הגדות:
המתפלל בע"ש ואומר ויכולו, שני מלאכי השרת מניחין ידיהן על ראשו, ואומרים: וסר עונך וחטאת הכופר (שבת קי"ט);

קוצותיו תלתלים - מלמד, שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ, תלי תלים של הלכות.

שחורות כעורב
- במי אתה מוצאן?
במי שמשכים ומעריב עליהן, בבית המדרש (עירובין כ"א).

כל אדם שיש בו גסות רוח.
אמר הקב"ה: אין אני והוא, יכולין לדור במדור אחד וכו' (סוטה ה').

ולעלוקה שתי בנות הב הב, מאי הב הב?
אמר מר עוקבא: קול שתי בנות שצעקות מגיהנום ואומרות, בעוה"ז הבא הבא.
ומאן נינהו, מינות והרשות (ע"ז י"ז),
רב חסדא היה תלמידו המובהק ומסר כמה הלכות בשמו (פסחים מ', כתובות ע', ע"ז כ"ז, נדה נ"ב).

מקור הערך: על פי אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן