חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

עטלינגר יעקב

רב ומחבר, נולד בקארלסרוה בשנת 1798 ומת באלטונא 1871.

היה בין הרבנים הראשונים שאיחדו למוד תורה ומדעים והחזיקו במסורת אבותינו מבלי סור ממנה ימין ושמאל. הרב עטלינגר התנגד לתנועת הריפורמה, יסד ישיבה, ובין תלמידיו במאנהיים היה ר' שמשון רפאל הירש. בישיבתו באלטונא למד ר' עזריאל הילדסהיימר.

ר' יעקב עטלינגר - רב ומחבר, נולד בקארלסרוה בשנת 1798 ומת באלטונא 7 בדצמבר 1871. אביו ר' אהרן היה רב בעיר קארלסרוה. למד תחילה אצל אביו, ואחר כך בישיבת ר' אברהם בינג בעיר ווירצבורג, שם נכנס לאוניברסיטה להשתלם בלמודים כוללים. היה בין הרבנים הראשונים שאחדו למוד תורה ומדע והחזיקו במסורת אבותינו מבלי סור ממנה ימין ושמאל.

בשנת 1826 נתמנה לרב הגליל לאדענבורג. במקביל כיהן כרב הקלויז דר' למלה בעיר מאנהיים ושם היה אב"ד. בשנת 1836 נקרא לאלטונא בתור רב הכולל שם היה עד יום מותו.

הרב עטלינגער התנגד לתנועה הריפורמית, ובראש 116 רבנים מחה על אספת הריפורמים בברונשווייג בשנת 1844. בשנה שאחריה יסד את העתון הראשון המייצג את השקפת היהדות המסורתית בשם "דער ציונסווכטער, ארגאן דער וואהונג דעס געזעטצטרויען יודענטומס" עם תוספת בעברית "שומר ציון הנאמן" שנערך ע"י ס"י ענאך.

יסד ישיבה, ובין תלמידיו במאנהיים היה ר' שמשון רפאל הירש. בישיבתו באלטונא למד ר' עזריאל הילדסהיימר. חמישה מחתניו לוקחי בנותיו היו רבנים: הרב איזקזהן ברוטרדם, הרב שלמה כוהן בשוורין, הרב פריימן באוסטרווא, הרב מ"ל במברגר בקיסינגן והרב מרדכי הלוי הורוויץ רבה של פרנקפורט.

התנהג בחסידות יתירה כל ימיו ולפני מותו ציווה כי המתעסקים יענשו את גופו מעין ארבע מיתות ב"ד, ועל מצבתו לא יתארו אותו בתואר "צדיק" רק ירשמו שמות ספריו ומספר השנים שהיה רב באלטונא.

ספריו
פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:
א) "בכורי יעקב" על דיני סוכה ולולב (אלטונא 1837) ובהוצאה שניה תוספות בכורים פסקי דינים והשגות עליו ותשובות עליהן (שם 1858);
ב) "ערוך לנר", על מסכת יבמות, מכות וכריתות, סוכה, נדה, ר"ה, וסנהדרין (אלטונא -1850 1868; ווארשא 1873);
ג) "בנין ציון" שו"ת (אלטונא 1868), "בנין ציון החדש" שו"ת (ווילנא 1874);
ד) "מנחת עני" דרושים (אלטונא 1874).

דרשותיו בגרמנית: אנטריטסרעדע, געהאלטען אין דערגראסען סינאגאגע צו אלטונא" 1836 "רעדע ביים טרויערגאטעסדינסט ביים אבלעבען פרידריך ה-3 1840. קבוצת מאמריו נדפסו ע"י חתנו באמבערגער בשם "אבהאנדלונגען אונד רעדען" (שילבערג 1899).

מקור הערך: על פי אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין


הערות לערך:
שם המעיר: יהודה אהרן הורוויץ
הערה: ניתן להוסיף פרטים ביוגרפיים חשובים שהושמטו מהמאמר.

א. אביו הרב אהרן היה קלויזרבינר [רב בקלויז]של קארלסרוה
ב. רבו הראשון היה הרב אשר לב מוולרשטיין בנו של השאגת אריה.
ז. "ועל מצבתו לא יתארו אותו בתואר "צדיק"..
ציטוט מצוואתו:"מצוה אני בכח צוואה גמורה הן למשפחתי והן לאחרים שח"ו לא יקרא עלי שם צדיק...
ח. "...על מצבה שלי לא יוחק שום דבר שבח ותהלה כי אם שמי ושהייתי אב"ד פה מספר השנים שיהי, ושם הספרים שחיברתי בעניי"
ט. ספריו. ניתן להוסיף את הספרים שפירסמתי:
1] בנין ציון השלם - הכולל גם חלק שלישי של שו"ת ותולדות חייו. [ירושלים תשמ"ט, תשס"ב]
2] מנחה ערוכה. - דרשות, נאומים ומאמרים מתורגמים מגרמנית לעברית [ירושלים תשס"ז]

רוב תשואות על האתר הערוך בטוב טעם ודעת.

בהוקרה
י.א. הורוויץ
ירושלים

מקור ההערה: מחקר


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן