חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

בבל [העיר]

עיר עתיקה בבקעה בארץ שנער, שבו אמרו בני דור הפלגה לבנות "עיר ומגדל, וראשו בשמיים" (בראשית יא, ד).

דור הפלגה
מקומה ויופיה
חורבנה

בכתובות האשוריות נודעת בכמה שמות: כא-דינגידו, באבו-אילי = שער אלהים, תינתיר = מושב החיים, ועוד.
העיר בבל נמצאת בארץ שנער (בבל) שבנו בני נח אחר המבול, ובה ראשית ממלכת נמרוד (בראשית י' י'), ונקראת "בבל" - כי שם בלל ה' שפת כל הארץ (שם י"א ט'). היא הייתה עיר גדולה מאוד ונבוכדנצר כלל הדרה ויפיה, ואמר:
הלא דא היא בבל רבתא די אנא בניתה לבית מלכו כתקף חסני וליקר הדרי (דניאל ר' כ"ז).
העיר בבל הייתה שוכנת על מים רבים (ירמיה נ"א י"ג): נהר פרת עבר בתוכה וחצה אותה לשתי ערים, וגשר עשוי אבנים גדולות חיבר את שני עברי הנהר לעיר אחת.

לפי המסופר בתורה נקראה בשם זה "כי שם בלל ד' שפת כל הארץ" (בראשית שם, ט). לפי הפירוש האכדי: בב אלי, שער האל, שער השמים.

דור הפלגה
הסיפור הזה על דור ההפלגה, המרמז על פילוג השפות השונות בעולם, מתאר גם את דרכי הבנייה בבבל הקדומה, כאשר בגלל המחסור באבנים בבקעת שנער היתה להם "הלבנה לאבן והחמר היה להם לחומר" (בראשית שם, ג). בלשון העמים קוראים למגדל זה של אנשי דור ההפלגה בשם: מגדל בבל. בכרוניקה של העיר הזאת אנו קוראים על מגדלים שונים שניבנו בה בגובה ענקי כזה של "ראשו בשמים". אחד מהם, הוא המגדל מהאלף השני לפני הספירה הנוצרית שעמד בתחום מקדשו של מרדוך בעיר בבל והמכונה "E-temen-an-ki" (בית אבן ביסוד של השמים והארץ), נחשב בעיני החוקרים למגדל של דור ההפלגה. המגדל היה בנוי בצורת פירמידה בעלת שמונה קומות, בגובה של 300 רגל על יסוד של 300 רגל מרובעים, ושרידיו נחשפו בחפירות הארכיאולוגיות של שנות 1917-1899.

בבבל היתה ראשית ממלכתו של נמרוד (בראשית, י, י) ובתקופת חמורבי היתה לבירת הארץ, הנקראת על שמה: ארץ בבל.

מקומה ויופיה
בבל העיר עמדה על החוף המזרחי של הנהר פרת, שעבר בתוכה וחילקה לשתים, ולכן נקראה בפי ירמיהו (נא, יג) בשם: "שוכנתי על מים רבים". בבל היתה מהערים המפוארות ביותר והחשובות ביותר בכל ערי ארצות המזרח, וישעיהו (יג, יט) קורא לה: "צבי ממלכות, תפארת גאון כשדים", ואף ירמיהו בחזותו הקשה עליה (נא, מא) מכנה אותה בשם: "תהלת כל הארץ".

בייחוד ידועות היו לתהילה חומותיה, שגבהן היה 200 אמות ועביין 50, ומגדליה המבוצרים. על חומות אלה קרא הנביא בחמת נקם:
"אל חומות בבל שאו נס החזיקו המשמר... כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה ... ושעריה הגבוהים באש יצתו..." (ירמיהו נא, יב, נג, נח).
במאה הששית לפני הספירה הנוצרית הוסיף המלך נבוכדנאצר לכלול את יפיה בהקימו בה היכלות וארמונות אשר לא נראו כמוהם לפניו, ודניאל (ד, כז) מוסר דברי נבוכדנאצר על בבל:
"ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל רבתא די אנה בניאה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי".
מלך זה גם הרחיב את העיר העתיקה, שעמדה על הגדה המזרחית של הפרת, ובנה בה ארמון קיץ במרחק מיל וחצי צפונה. ליד ארמון המלך הישן עמד בנין מפואר מורכב משורת שערים, שאחדים מהם היו בנויים אחד על גבי השני, ועל הבנין המפליא הזה היו "הגנים התלויים".

הירודוטוס מתאר את העיר שראה בכל פרטיה. הוא כותב כי הייתה בנויה על שטח מרובע של 480 סטאדיום 55.25 מיל הקיפה. סביב לה חפירה עמוקה מלאה מים, וסביב החפירה חומה בצורה גבוהה 200 אמות ורחבה 50, ועל החומה בנוים בתים ורחוב גדול באמצע, ולחומה 100 שערים עם בריחי ברזל. חוצות העיר נסדרו באורך וברוחב באופן שחתכו את הרחובות לריבועים, בצדי הרחובות היו בנויים בתים יפים בעלי שלוש וארבע קומות עם גנים ופרדסים סביבם. לאורך הפרת, שזרם באמצע העיר, נמצא רציף ממושך, וקיר חומה בעל 25 שערים הפריד בינו ובין רחובות העיר. סופרים אחדים תארו את הגנים התלוים באויר שהיו משבעת "פלאי תבל". כנראה שזו היא החומה אשר עליה ניבא ירמיה (נ"א נ"ח) כי "חומת בבל הרחבה ערער תתערער ועריה הגבוהים באש יצתו".

בסוף המאה הרביעית נכבשה בבל בידי ניקטור סליקוס, שהשתמש בחומרי הבנין שלה להקמת הבירה החדשה סליקוס על גדות החדקל.

חורבנה
ירמיהו חזה על בבל חזות קשה: "והיתה בבל לגלים, מעון תנים, שמה ושרקה מאין יושב" (נא, לז), וכזאת היא כיום: גלי חרבות, המשתרעות על שטח של 8.5 ק"מ על שפת הפרת ממזרחו, 80 ק"מ מדרום לבגדד וכחמישה ק"מ ממזרח לעיר הלה שבלב עירק. חרבותיה הן מהנרחבות ביותר במזרח הקרוב, ולחשובות שבהן נחשבות: התל הנושא את שם העיר החרבה – תל באביל; תל אל קאצ'ר; תל עמראן אבן עלי. בתל באביל היה טמון ארמון הקיץ של נבוכדנאצר, ובתל עמראן, בעומק 21 מ' – מקדשו העיקרי של מרדוך.

החלק המערבי של העיר עתיק. באמצעו עמד היכל בל על מגדל גבוה, ועליו ניבא ירמיה (נ"א ח"ד) "ופקדתי על בל בבבל". בית בל נעשה בית עבודה זרה בכל השנה (ע"ז י"א:).

ימי אידם של הבבליים היו מוהרנקי ואיקניתיה בחנוני ועשרה באדר (ע"ז י"א:). היו להם עוד אלילים. צלמי כשדים מצוירים בששר על הקיר, וכהניהם חגורי אזור במתניהם, סרוחי טבולים בראשיהם, מראה שלישים כולם (יחזקאל כ"ג י"ד-ט"ו).

להיכל בל הביא נבוכדנצר את כלי בית המקדש (עזרא ה" י"ד). פסילי האלילים היו כולם זהב טהור. פסל בל שנקרא גם "מרדך" היה גבוה 12 מטר. כנראה הוא צלם הזהב שהעמיד נבוכדנצר בבקעת דורא בבבל, "רומה אמין שתין פתיה אמין שת" (דניאל ג' א') וכל אנשי בבל השתחוו לו, מלבד חנניה מושאל ועזריה, אשר הושלכו לכבשן האש ונצלו בדרך נס.

ישעיה חזה משא בבל אשר תחרב -
"והייתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשרים כמהפכת אלוהים את סדום ואת עמורה, לא תשב לנצח ולא תשכון עד דור ודור" (ישעיה י"ג י"ט-כ').
בימי חכמי התלמוד כבר הייתה העיר חרבה, ונשאר רק יישוב קטן שנקרא בשם בורסיף שהיה לפנים בבל (שבת ל"ו:; סוכה ל"ד.).

בימי רב המנונא עוד נשארו זכרונות העיר העתיקה, ואמר:
הרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ברכות:
ראה בבל (העיר) אומר: ברוך שהחריב בבל הרשעה,
ראה ביתו של נבוכדנצר...
ראה מדקוליס...
ראה מקום שנוטלין ממנו עפר....

מר בריה דרבינא, כי הוי מטא לבבל הוה שקיל עפרא בסודריה ושדי לברא, לקיים מה שנאמר וטאטאתיה במטאטא השמד (ישעיה י"ד כ"ג; ברכות נ"ז:).
לפי ההגדה הייתה מערה בין ארץ ישראל לבבל. איש בארץ ישראל ברחה ממנו פרתו בזמן שחרש, רץ אחריה עד שבא לבבל באותו היום. ותמהו אנשי המקום, ורצה להראות להם מקום המחילה תחת הקרקע, ולא הכיר מקומה (ירושלמי מעשר שני פ"ה ב'; איכה רבה פ"ג).

חורבות בבל העתיקה נמצאות עתה כחמישים מיל מדרום לבגדאד, על החוף המזרחי של פרת, בשטח חמישה מיל מצפון לדרום, בין 450-440 מעלות אורך מזרח, ובין 330-320 מעלות רוחב צפון, ונקראת בשם ""באביל", או, "אלמגלובה". סמוך לה חורבות חומה גדולה ועבה, וקרוב לה, "מוגיליבה" ו"אלקצר"" שהיו עפ"י מסורת הערביים היכלי המלכים נבופלאסר ונבוכדנצר. גם חורבות היכל אסגילא. היהודים קוראים לפעמים את העיר "בגדאד" בשם בבל.


מקור הערך: מקור הערך: אנציקלופדיה אוצר ישראל, ופנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו,

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
בבל [הארץ]