חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ברירה

מתן תוקף למפרע לפעולה משפטית או הלכתית. במצוות מדרבנן "יש ברירה", ובדאוריתא "אין ברירה".

ברירה הוראתה, ברור הדבר עכשיו נותן לו תוקף למפרע. מחלוקת בין חכמי התלמוד אם "יש ברירה" או "אין בררה" (גיטין כ"ח.).

דוגמה: יורשים שזכו בירושה ועוד לא חילקו אותה ביניהם:
לאומר "יש ברירה" – לאחר שחילקו את הירושה, מתגלה למפרע כי החלק שקבל כל אחד הוא חלקו מרגע שמת המוריש, וכאלו לא היו שותפים מעולם.
האומר "אין ברירה" סבור שכל אחד זוכה בחלקו מרגע החלוקה ואילך.
להבחנה זו יש משמעות במקרה שאחד היורשים ביצע לפני החלוקה פעולה משפטית בחלק שקיבל בזמן החלוקה. אם החלק לא היה שלו, אין הפעולה תופסת.

מהרש"ל פסק שבדינים דאורייתא אין ברירה בין לקולא בין לחומרא (ים של שלמה, קונטרס ברירה בסוף ב"ק פ"ה)

יש ברירה בדרבנן
מי שהניח עירוב בצד מזרח, בהנחה שיבוא לו אורח מאותו צד, אם בא האורח, מתברר למפרע שהעירוב תקף, כי הנחת העירוב הייתה על דעת האורח, והוברר בשבת האורח בא ממזרח. אם האורח לא בא – העירוב אינו תקף. לכן, אם תולה ברצון אחרים, בדבר שהוא דרבנן - יש ברירה.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן