חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

פרעות תרצ"ו

פרעות תרצ"ו ותחילת המרד הערבי

עם התחזקות הנאציזם בגרמניה, שקיבלה תאוצה גדולה לאחר עליית היטלר לשלטון, גברה העלייה מארצות מרכז אירופה, ובחמש שנים החל משנת 1931, הוכפל היישוב היהודי בארץ-ישראל (מ-174,610 יהודים ב-18 בנובמבר 1931, ל-384,000 יהודים ב-31 בדצמבר 1936). התפתחות זו היתה לצנינים בעיני הערבים, אשר חששו לאבד את הרוב המספרי שהיה להם בארץ. הם דרשו משלטונות המנדט להפסיק את העלייה ולאסור את מכירת הקרקעות ליהודים. משלא נענו, פתחו במתקפת טרור הן נגד היהודים והן נגד השלטון הבריטי בארץ.
ב-15 באפריל 1936 נרצחו שני יהודים ליד טול-כרם, אחד מהם זקן בן שבעים שעלה שנה קודם לכן מסלוניקי. כעבור ארבעה ימים, התנפל המון ערבי משולהב על יהודים ביפו. 9 הרוגים וכ-60 פצועים היה קציר הדמים ביום הראשון של הפרעות ביפו. המשטרה התערבה ונראה היה כאילו הוחזר הסדר על כַנו, אולם למחרת היום התחדשו המהומות. הן עברו מיפו, שהתרוקנה מיהודים, אל השכונות היהודיות הסמוכות (כרם התימנים, מנשייה והרחובות הסמוכים). הערבים הציתו בתים, חנויות ובתי-מלאכה והאזור כלו עלה באש. בשני ימי הפרעות נהרגו 16 יהודים וכשבעת אלפים פליטים זרמו לתל-אביב מיפו ומשכונות הספר.
הטרור נגד היהודים שהחל ביפו, התפשט בכל רחבי הארץ וגבר מחודש לחודש. תחילה פגעו הערבים ברכוש: מאות דונמים של שדות תבואה עלו באש, עצי פרי נעקרו ויערות נחרבו. לאחר מכן באה ההתקפה על התחבורה היהודית הבין-עירונית - תחילה ברגימת אבנים ולאחר-מכן בזריקת פצצות ויריות מן המארב. שני הכבישים החיוניים ביותר ליישוב היהודי, כביש יפו-חיפה וכביש יפו-ירושלים, עברו דרך כפרים ערביים ועל-כן היו מסוכנים לתחבורה היהודית. הכביש לחיפה התפתל אותה עת בין הרי שכם ועבר דרך טול-כרם, ג'נין ועפולה, בעוד נקודות התורפה של הכביש לירושלים היו בשער הגיא ובמעלה הקסטל. הנסיעה בכבישים אלה היתה בבחינת סכנת נפשות ומספר הקרבנות הלך וגבר.
בנוסף להתקפה על התחבורה התחדש הטרור האישי, שהזכיר את הפרעות של שנות העשרים. יהודים שהלכו לתומם בסמטאות העיר העתיקה בירושלים נדקרו למוות ובמאי 1936 נורתה אש על הקהל שיצא מבית-הקולנוע "אדיסון" בעיר החדשה. מן היריות נהרגו 3 יהודים ורבים נפצעו. בחודש אוגוסט הגיע הטרור לשיאו ורצח יהודים היה מעשה של יום-יום. ב-13 בחודש נרצחו, לא הרחק מתחנת המשטרה בצפת, אב ושלושת ילדיו. למחרת הותקפה מכונית שנסעה ליד חיפה וכל ארבעת נוסעיה היהודים נרצחו. ב-16 בחודש נורתה אש לעבר רחוב הרצל בתל-אביב מרכבת שנסעה מיפו לירושלים. ילד יהודי נהרג ועשרה נפצעו. (ספר תולדות ההגנה, ב , עמוד 631)
במקביל להתקפות על יהודים, הופנה הנשק הערבי גם נגד ממשלת המנדט הבריטי. שני מרכזים היו למרד הערבי: אזור שכם ואזור חברון. הלוחמים הערבים (שנקראו בידי היהודים "כנופיות" על שום שעסקו ברצח ללא הבחנה, באונס קרבנותיהם ובשוד) מצאו מחסה ביערות ובחורשות בסביבת שכם-ג'נין ובמערות של מדבר יהודה בסביבות חברון. הערבים נהגו להתקיף שיירות של הצבא הבריטי שנע מירושלים לחיפה דרך השומרון, וזאת בנוסף להתקפות על מכוניות של יהודים שנעו בדרכי הארץ. כן חיבלו הערבים במסילת הברזל, התקיפו תחנות משטרה ושדדו את נשקם.
בששת החודשים הראשונים של הפרעות נהרגו ברחבי הארץ 80 יהודים ונפצעו 340, מתוך יישוב שמנה 348,000 יהודים.

מקור הערך: יהודה לפידות

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן