חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

בורוכוב

חייו והשקפת עולמו של דב בר בורוכוב. 1881 – 1917.

דב בורוכוב נולד בעיר הקטנה זולוטונושונה, פלך פולטאבה, ביום א', ז' בתמוז תרמ"א (21 ביוני, 1881), אולם לאחר זמן מה עברו הוריו מהעיירה הקטנה לעיר הפלך, לפולטאבה. כאן הכניסוהו לכתה הראשונה של הגימנסיה הקלאסית בהיותו בן 11 (1892), ובה התמיד עד גמרו את לימודיו בשנת הי"ט לחייו (1900).
אביו, ר' משה אהרן, ואמו, חיה רחל, נמנו על דור ההשכלה הקודם. ר' משה אהרן היה מורה עברי בפולטאבה, ובהוראה עברית המשיך גם באמריקה. הוא מצא את לחמו בעבודה קשה יומם ולילה, בבתי-הספר ובשיעורים פרטיים. במשטר המדיני הצארי, שגזר גזירות ושם מכשולים מיוחדים לשאיפות היהודים להשכלה, היה כל אב שזכה להכניס את בנו לגימנסיה הממשלתית כזוכה בגורל גדול, ומשנכנס הבן שוב לא הקפיד אביו לטפל בחינוכו העברי.

פולטאבה, עיר פלך אוקראינית זו, לא הייתה קריה הומיה. בתי-חרושת לא היו בה, חוץ מטחנות קמח אחדות: המלאכה הייתה זעירה והמסחר מצער. ה"ירידים" שבימית הקיץ, היו בסימן-ירידה. עיר שקטה ושלווה זו חייתה בעיקר על המיקח וממכר בכפרים ובעיירות אשר בסביבתה. מזה התפרנסי רוב יהודיה, וקצתם עסקי במלאכה ובעבודה פשוטה. מהעדר תעשיה גדילה לא התפתחה כאן תנועת-פועלים עצמאית בין היהודים, ואף לא בקרב זולתם. אולם, אם בסיס ממשי לתנועה פרוליטארית לא היה כאן, גרמה ממשלת העריצות, שבחרה בעיר-פלך שאננה זו כמקום-גולה, כעין ארץ גזירה למהפכנים, להכשרת הלבבות לעתיד לבוא. הגורל רצה שכאן, בפולטאבה, ירוכזו בגזירת המלכות ממיטב הכוחות האינטליגנטיים הרוסים: הד"ר וולקאנשטיין (מה"נארודנאיה ווליה"), קורולאנקו וביתו, שהיה כעין בית-ועד להוגי רעיון החופש, ועוד רבים; לכאן שלחו גם את הפושעים המדיניים מהתקופה החדשה, את מיסדי ה,,איסקרה" והס"ר, את חסיתי טולסטוי ועוד. אני זוכר, למשל, בין שאר הגולים, את טרטוב (הוא בנו של אר"ז=צדירבוים, עורך "המליץ"), את ברוך סטולפנר ואחרים, שהשפעתם על מוחות הדור הצעיר הייתה עצומה. בייחוד על הנוער היהודי, חניכי שתי הגימנסיות הממשלתיות ובית- הספר הריאלי אשר בעיר. זכורות לי מימי ילדותי הרצאות מרובות לפני הנוער - הרצאות על נושאים פילוסופיים וציבוריים, כלכליים, תרבותיים ומדיניים, מקצתן לגאליות ורובן בלתי-לגאליות, והן נערכו בבתים פרטיים, בבתי-ספר ובבתי- הכנסיות. אוירה זו השפיעה על בוריא הרך, שהצטיין בילדותו בכשרונותיו הגדולים, ונתנה דחיפה לכיוון התפתחותו.

ועיר זו ששררה בה אוירה מהפכנית, הייתה גם מרכ\ לתנועה לאומית יהודית צעירה. "חיבת ציון" בנתה לה קן בפולטאבה עוד בשנות השמונים למאה שעברה ומ. א. ברוכוב, אבי בוריא, נמנה עם היחידים, אשר הרו והגו את הציונות בפולטאבה. רבים מאלה שנמנו עם החוג הצר הזה זכו לעלות לארץ, מקצתם היו בין אנשי ביל"ו הראשונים, ומקצתם עלו עם העלייה השנייה והשלישית. עם אנשי ביל"ו נמנו אליהו סברדלוב ואחותו (גדרה). ומאלה שעלו בתקופה מאוחרת יותר אזכיר את המורים מרדכי אזרחי (קרישבסקי), אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, ח. ל. זוטא, אברהם סום, יויאלי, ואת אבי - צבי השמשי.

צעיר ומלא כוח עלומים התמסר ברוכוב לעבודת התעמולה הציונית, והופיע כמרצה בחסד עליון ומתוכח ממדרגה ראשונה. הוא עבר את רוב ערי ליטא ופולין וחזר וסובב בערי אוקראינה, וולין ופודוליה, ובחדשים מספר יצא לו מוניטין בכל רחבי תחום המושב. במסעיו אלה עוד הרצה דבריו ברוסית, ואפילו בבית-הכנסת בוילנה, כי האידיש טרם הייתה שגורה בפיו.
נסיעותיו הביאוהו במגע קרוב עם המוני בית-ישראל, שלא יכול להכירם בעיר מגוריו בפולטאבה. עתה נפגש בפעם הראשונה גם עם מפלגת הפועלים היהודית הבכירה - עם ה,,בונד".

במחוזות שבהם רוכזו האוכלוסין היהודים, ביחוד אכלוסי העמלים, מצא ברוכוב בסיס מוצק לתנועה הסינתיטית אשר הרה והגה בלבו מאז. המגע שלו עם המוני העם בפולין, בליטא ובמחוז ה"מערבי-הדרומי", הוסיף על ההון הרוחני שלו את הידיעה המעשית על מצב עמו. מצויד בניסיון זה הופיע ברוכוב בין מייסדי מפלגת פועלי ציון, בתקופת היסוד, במחצית השניה של שנת תרס"ה (1905).
באותם הימים החלה להתגבש ההשקפה הציונית-הסוציאליסטית. אגודות וסניפים צצו מאליהם, בעת ובעונה אחת, בכל קצות רוסיה: בוילנה ובורשה, באודיסה ובמינסק, בקרים וביקטרינוסלב, ברוסטוב וברוסיה המרכזית.
כל האגודות הללו נבדלו לפי דעותיהן ונימוקיהן, ורק הרעיון המרכזי האחד - הציונות הפרולטרית או איחוד שתי השאיפות, הציונית והסוציאליסטית, לחטיבה אחת - היא שחיברן וליכדן לתנועה שונה מהתנועה הפרולטרית היהודית המתבוללת לגמרי, לשליש ולרביע, מצד אחד, ומהתנועה הלאומית הכללית, הנעדרת כל הבנה מעמדית וביסוס סוציאלי, מצד אחר. רוב האגודות נודעו כבר אז בשם "פועלי-ציון".

ה,,פלאטפורמה" [=ניסוח ההשקפה הפועלית ציונית] נדפסה קמעה קמעה: ראשיתה נתפרסמה בשלושת גיליונות ה"יברייסקאיה ראבוטשאיה כרוניקה", בפולטאבה. המשכה בא בגיליון השני של 'ה"מולוט" ("פטיש", בסימפרופול, קרים) - שני העיתונים הללו נדפסו ברוסית וה"פלאטפורמה" נתפשטה במקורה הרוסי, בלי שהורגש צורך רב לתרגמה לאידיש, כי רוב המפלגה, בהרכבה אז, בתקופת היוסדה, נזקקה לרוסית. רק סופה של ה"פלאטפורמה" נתפרסם ראשונה באידיש - ב,,פרטלעטארישער געדאנק" וב"פארווערטס" שבוילנה תרס"ז. שנים אחדות אחרי מותו של ברוכוב תורגמה ה"פלאטפורמה" כולה לאידיש והוכנסה לתוך קובץ כתביו. השם שחתם בו ברוכוב על ה"פלאטפורמה" היה "תמידי" (ברוסית: "פוסטייאני"; באידיש: "שטענדיגער"). בשם זה היה ידוע לעתים גם במפלגה.
- תקופת פולטאבה נסתיימה בקאטאסטרופה פתאומית. המשטרה גילתה את מחסן הנשק של ההגנה העצמית, שהיה שייך למפלגת פועלי-ציון. מתוך כך התחילה חקירה-ודרישה חמורה בדבר המפלגה הזאת. נאסרו בעניין זה העורך הרשמי של ה"כרוניקה" (ל. מלצר, אחיה של לוובה ברוכוב), וב. ברוכוב עצמו, שאר חברי הועד הצליחו להימלט ולהעביר את מרכז המפלגת לוילנה. זו הייתה דרישתו האחרונה של ברוכוב לפני האסרו, וכך החליט הועד. מקום-פעולתנו נעתק לירושלים דליטא.

כדאי לציין, שגם בזמן ישיבתו במאסר בבית-הסוהר של פולטאבה, מצא לו ברוכוב שעת כושר להמשיך את פעולתן כמרצה עממי לפני המון איכרים שנאסרו לרגל תנועת המרד האגררית. לא רבים יודעים, כי בקרב הסוציאל-דמוקרטיה האוקראינית נוצר זרם מיוחד, שאיחד את שאיפותיו הלאומיות עם רעיונות הסוציאליזם, קיבל כבסיס את רעיונות ברוכוב, וקרא לעצמו ברוכוביסטי".

כחמישה חדשים ישב בורוכוב במאסר, וגם בזמן ההיא עמד אתנו בקשרים. לבסוף הצלחנו בקושי רב להוציאן בערבות (בחורף תרס"ז), ואחרי זמן מה - להעבירן לחוץ-לארץ.
אולם, עם גמר פרשת פולטאבה מסתיימים ימי היסוד ומתחולה תקופה חדשה במפלגה ותקופה חדשה בחיי ברוכוב בחוץ-לארץ, תהילה באוסטריה, בבלגיה, בהולנד, בשוייץ ואחר-כך באמריקה, ולבסוף ימי חייו האחרונים הקצרים - ברוסיה, שאליה שב אחרי המהפכה ובה קידמהו המות, בעודו בן 36, בב' טבת תרע"ח.

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
הנחות יסוד לשאלות היהודים, ב' בורוכוב

מקור הערך: יצחק בן צבי, מתוך "ב. ברוכוב, כתבים נבחרים" כרך ראשון תש"ד עמודים ה-יח.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן