לדף ראשי



חודש שבט הוא האחד-עשר במניין החודשים שמתחיל מניסן. ואילו בספירה הרגילה - כשאנו מונים שנים וחודשים בתוך השנה - הרי הוא חמישי לתשרי, שבו מתחילה השנה. ובמקרא הוא נקרא תמיד החודש האחד-עשר, ככתוב: "ויהי בארבעים שנה בעשתי-עשר חודש" וגו' (דברים א), וכן "ביום עשרים וארבעה לעשתי-עשר חודש הוא חודש שבט" וגו' (זכריה א,ז).

ט"ו בשבט
חמישה-עשר בשבט הוא אחד מארבעה ראשי השנה שיש בכל שנה ושנה, ואלה הם: אחד בניסן, אחד באלול, אחד בתשרי, וט"ו בשבט. כל אחד מארבעה אלה הוא ראש השנה לענייניו:

אחד בניסן - ראש השנה למניין שנות מלכי ישראל ולסדר הרגלים שבשנה.

אחד באלול - ראש השנה למעשר בהמה. שכל הבהמות הנולדות עד אחד באלול נחשבות על השנה שיצאה ומתעשרות לעצמן, והנולדות אחריו נחשבות על השנה החדשה ומתעשרות לעצמן, ואין מעשרים מן הנולדות בשנה זו על הנולדות בשנה אחרת. רבי אליעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בתשרי. (מעשר בהמה אינו כשאר מעשרות אלא יש עליו קדושת קרבן, לפיכך אינו נוהג בזמן הזה.)

אחד בתשרי - ראש השנה לדין, וכל באי עולם עוברים לפניו ביום זה כבני מרון. וכן הוא ר"ה למניין שמיטות ויובלות, ולמניין שנות ערלה בנטיעות חדשות, ולמעשר תבואות וירקות.

חמישה עשר בשבט - ראש השנה לאילן. למאי נפקא מינה? למעשרות.

על ט"ו בשבט עיין בערכו


מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מאמרים על חודש שבט ועל ט"ו בשבט


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן