לדף ראשי



שבת שירה - פרשת בשלח שיש בה שירת הים. פרשת בשלח חלה בשבת שלפני חמישה עשר בשבט, או בשבת שחל בו חמישה עשר.
ונוהגין לפזר זרעונים לציפורים בשבת שירה.
ההסבר לכך הוא באגדה על שכר המגיע לציפורים. וזה סיפור המעשה: בפרשת בשלח מופיע סיפור המן ירידת המן במדבר. בהמשך סיפור המן כתוב הפסוק: 'ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו'. המדרש בילקוט שואל: היה לו לכתוב 'ולא היה', שלא היה שם מעולם. מדוע כתוב 'ולא מצאו'? והתשובה: דתן ואבירם יצאו בלאט בשבת מחוץ למחנה, ופיזרו מן המן שבידיהם במדבר, כדי לעשות פלסתר את דבריו של משה, שאמר 'כי ביום השביעי לא יהיה בו'. העופות אכלו את המן לפני שבאו האנשים ללקוט, ובכך "הגנו" על משה. לזכר זה נותנים להם שכר בשבת שירה, שקוראים בה את פרשת המן (מנהגי ישורון צד 134).
טעם אחר: להורות כי הקב"ה המציא לישראל במדבר מזונותיהם בלא עמל ויגיעה כצפרים ועופות שמוצאים מזונותיהם בכל מקום (אור פני משה לבעל חתם סופר, טעמי המנהגים לקוטים כ"א ע"ב).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן