חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

סמכות הנביא

סמכות הנביא מוגבלת להוראות חד פעמיות. אין לו סמכות לפרש את התורה.

לנביא אין סמכות לפרש את התורה
דע, שהנבואה אינה מועילה בפירושי התורה, ובהוצאת ענפי המצוות בשלוש עשרה מידות. אבל מה שעשה יהושע ופינחס בעניין העיון והסברא, הוא שעשו רבינא ורב אשי. אבל יתרון הנביא ופועלו במצווה - אם תשאל עליו - הוא, חי נפשי, מן העיקרים הגדולים העצומים, שעליהם משען הדת ויסודה.

סמכות לבטל מצווה לפי שעה
כשתתקיים נבואת הנביא, ויצא לו שם כמו שמואל ואליהו וזולתם - יש לנביא ההוא יכולת לעשות בתורה דבר שלא יוכל כל בשר זולתו לעשותו: כשיצווה לבטל איזו מצווה מכל המצוות ממצוות "עשה", או יצווה להתיר דבר אסור ממצוות "לא תעשה" לפי שעה - חובה עלינו לשמוע לדברו ולעשות מצוותו; וכל העובר עליו חייב מיתה בידי שמים, חוץ מעבודה זרה. וזה מפורש לחכמים בתלמוד, והוא מה שאמרו: "בכל, אם יאמר לך נביא עבור על דברי תורה - שמע לו, חוץ מעבודה זרה". אבל על תנאי שלא יעמוד הדבר ההוא לעד, ושלא יאמר, כי הקדוש ברוך הוא ציווה לבטל המצווה ההיא כל ימי עולם; אבל יצווה לבטל המצווה לסיבה, לצורך שעה.

וכמו שעשה אליהו בהר הכרמל שהקריב עולה בחוץ, וירושלים עומדת ובה בית המקדש בנוי. וזה מעשה אשר כל העושה אותו בלא מצוות נביא - חייב כרת. והקדוש ברוך הוא הזהיר עליו בתורה, ואמר: "השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה" (דברים יב:יג); ועושהו חייב כרת, כמו שאמר על המקריב בחוץ: "דם יחשב לאיש ההוא דם שפך, ונכרת האיש ההוא מקרב עמו" (ויקרא יז:ד). אבל הוא, עליו השלום, אילו שאלוהו בשעת הקרבתו בהר הכרמל ואמרו לו: הנוכל לעשות כמעשה הזה כל ימי עולם? היה אומר שאינו מותר, וכל המקריב בחוץ חייב כרת; אבל מעשה זה הוא לפי שעה, לגלות בו שקר נביאי הבעל, ולהשבית מה שבידם.

משל
ואני אביא לך משל, יתבאר בו זה העיקר בכל המצוות: אילו איש נביא שנתבררה אצלנו נבואתו, יאמר לנו ביום שבת שנקום כולנו, נשים ואנשים, ונבעיר אש ונתקן בה כלי מלחמה; ונחגור איש כלי מלחמתו ונילחם עם אנשי מקום פלוני ביום שבת, ונשלול שללם ונכבוש נשיהם - היה חובה עלינו, אנחנו המצווים בתורת משה, שנקום מיד ולא נתעצל, כאשר ציוונו, ונעשה כל מה שציווה בזריזות ובשקידה בלא היסוס ובלא עיכוב, ונאמין בכל מה שנעשה ביום ההוא שהיא מצווה, ונקווה עליה לגמול טוב מהקדוש ברוך הוא, בשביל שעשינו מצוות הנביא, שהיא "מצות עשה" לעשות דברו. כמו שנאמר על ידי משה: "נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלהיך, אליו תשמעון" (דברים יח:טו). ובאה הקבלה: "בכל, אם יאמר לך נביא: עבור על דברי תורה, שמע לו, חוץ מעבודה זרה". כגון אם יאמר לנו: עבדו היום הזה בלבד זה הצלם; או הקטירו לזה הכוכב בשעה זאת לבדה - ייהרג, ואין לשמוע ממנו.

ואם יחשוב בנפשו איש שהוא צדיק וירא שמים, והיה זקן בא בימים ויאמר: הנה אני זקנתי באתי בימים, ולי שנים כך וכך, ולא עברתי בהם על מצווה מכל המצוות מעולם, ואיך אקום ביום זה, שהוא יום שבת, ואעבור על איסור סקילה ואלך להילחם? ואני אין בי יכולת לעשות טובה או רעה; וימצאו אחרים במקומי ובני אדם רבים לעשות הדבר הזה - האיש ההוא מורד, ועובר על דברי השם, והוא חייב מיתה בידי שמים, מפני שעובר על אשר ציווה הנביא. ומי שציווה השבת, הוא ציווה לשמוע אל דברי הנביא ומה שיגזור; וכל העובר על דברו חייב, כמו שזכרנו. והוא מה שאמר הכתוב: "והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי, אנכי אדרוש מעמו" (שם יט).

ובכל זה, מי שיקשור קשר של קיימא ביום שבת זה, בעשותו המלאכות האלה, מה שלא יצטרך להיות לו לעזר בעשיית המצווה אשר ציווה הנביא - חייב סקילה. וזה הנביא אשר ציוונו מה שציווה ביום שבת זה ועשינו דברו, אם יאמר לנו שתחום שבת אלפיים אמה פחות אמה, או אלפיים אמה ואמה, ויסמוך הדבר ההוא שעל דרך נבואה נאמר לו, לא על דרך עיון וסברה - נדע שהוא נביא שקר, וייהרג בחנק.

בפסק הלכה - הנביא כשאר החכמים
ועל זה העניין יש לך שתהיה סובר כל מה שיצווה אותך בו הנביא וכל מה שתמצא במקרא מעניין הנביא שהוא סותר דבר מן המצוות. וזה העיקר מפתח לכל העניין ההוא; ובזה לבדו ייבדל הנביא משאר בני אדם במצוות. אבל בעיון סברה ובהשכיל המצוות הוא כשאר החכמים שהם כמוהו, שאין להם נבואה. שהנביא, כשיסבור סברה, ויסבור כמו כן מי שאינו נביא סברה, ויאמר הנביא: הקדוש ברוך הוא אמר אלי שסברתי אמת - לא תשמע אליו. רק אלף נביאים, כולם כאליהו ואלישע יהיו סוברין סברה אחת, ואלף חכמים וחכם סוברים היפך הסברה ההיא - "אחרי רבים להטות", וההלכה כדברי האלף חכמים וחכם, לא כדברי אלף הנביאים הנכבדים.

וכן אם יעיד הנביא, שהקדוש ברוך הוא אמר אליו שהדין במצווה פלונית כך, וכי סברת פלוני אמת - ייהרג הנביא ההוא, שהוא נביא שקר, כמו שיסדנו: שאין תורה נתונה אחרי הנביא הראשון, ואין להוסיף ואין לגרוע, כמו שנאמר: "לא בשמים היא" (דברים ל:יב). ולא הרשנו הקדוש ברוך הוא ללמוד מן הנביאים, אלא מן החכמים אנשי הסברות והדעות. לא אמר: ובאת אל הנביא אשר יהיה בימים ההם, רק: "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם" (שם יז:ט).


מקור הערך: יהודה איזנברג ועמירם דומוביץ, תורה מסיני. מעובד על פי רמב"ם, הקדמה לפירוש המשנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
נביא


נושאים קרובים באתר דעת
נביא