חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

עליה לתורה

הזמנת אדם לעלות לתורה ולקרוא בה, או לברך עליה ומישהו אחר יקרא את הפרשה.

משה רבנו תיקן לישראל שיהיו קורין בתורה בשבת ויו"ט ור"ח.
ועזרא תיקן שיהיו קורין בשני וחמישי ובשבת במנחה (ירוש' מגילה פ"ד, ב"ק פ"ב).

מחלקים את הפרשה בין הקרואים, וכל אחד קורא חלקו בפרשה. כאשר רבו האנשים שלא ידעו לקרוא בתורה, תקנו להעמיד בעל קריאה שיהא מקריא בשביל כולם, שלא יתביישו.

חלוקת העליות הראשונה הייתה מתחילה כוהן, אחריו לוי, אחריו תלמידי חכמים הממונים פרנסים על הצבור, אחריהם תלמידי חכמים הראויים למנותם פרנסים, אחריהם בני תלמידי חכמים שאבותיהם ממונים פרנסים, אחריהם ראשי כנסיות, וכל העם באחרונה (גטין ס').

מגן אברהם (או"ח סי' קל"ו): במקומות שמוכרים את המצוות (=העליות), יכול לקרות לעלות לתורה למי שירצה.
המנהג שמוכרים את העליות, והכסף מיועד לאחזקת בית הכנסת, כי משום חביבות המצווה היו קונים עליות בדמים מרובים. בתחילה היו מוכרים עליות רק בשבת שובה ובשמחת תורה (מהרי"ל הל' סוכה, מקורי המנהגים סי' ט"ז). גם לאחר שהחלו למכור את העליות, לא בטל המנהג לקרוא לכהן תחילה, ואחריו ללוי.

קורין בשם
אין אדם רשאי לקרות בתורה אם לא נקרא בשם.
בירושלמי: כל הקורא בתורה ולא אמרו לו קרא, דומה לאדם שיש לו בת בוגרת שכל הרוצה לקחת לוקחה (מטה משה ח"א סי' רכ"ד).

מי שאביו מומר אין קורין אותו לס"ת בשם אביו... רק על שם אבי אביו (ספר חסידים סי' תשצ"א),

יזהרו שלא לתת עליה בפרשה העוסקת במומי אדם, למי שיש בו מומים אלה, מפני שהוא מתבייש. ואין קוראים למי שיש עליו חשד בעריות לפרשת העריות, וכיוצא בזה, שלא להלבין פניו ברבים.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
עליה לתורה למי שלא צם ביום הכיפורים / איל קרים

מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
קריאת התורה - הסבר המושג