חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

פורים

חג החל בתאריך יד באדר - פורים רגיל, או טו באדר - שושן פורים או פורים דמוקפין, לזכר ההצלה של עם ישראל מגזרותיו של המן.

התוכן:
מהותו של חג הפורים
תפילה ודיני פורים
שמחת פורים
אבלות


מהותו של חג הפורים
חג הפורים נמנה עם הימים הטובים שבהם אירעו דברים טובים לישראל, כפי שהם מנויים ב"מגילת תענית". בין מאורעות חודש אדר הנמנים שם נמצא כתוב:
"בארבעה עשר בו ובחמישה עשר בו - ימי פורים הם, שלא לספוד".
מכל הימים הטובים הנמנים במגילה ההיא רק שניים קיימים עד היום: חנוכה ופורים.
גם יוסף בן מתתיהו מזכיר את חג הפורים, כחג שהיהודים חוגגים בשני ימים בכל העולם (קדמוניות י"א, 6).

מצוות מיוחדות לפורים:
קריאה במגילת אסתר, כתובה על קלף ובדיו, ובברכות לפניה ולאחריה;
קריאה בפרשת עמלק;
משתה של שמחה;
משלוח מנות ומתנות לאביונים, ועוד.


צורת הרבים של החג: פורים, הוא משום שלמעשה קיימים שני חגי פורים, זה אחר זה:
פורים דפרזות
ופורים דמוקפין.

ההבדל בין חנוכה ופורים הוא בכך שבחנוכה אומרים "הלל שלם" כמו בחגים מדאורייתא, ואילו בפורים אין אומרים "הלל" כלל; ומצד שני, מצווים לשמוח בפורים באופנים שונים מה שאין כן בחנוכה.
לפי הפוסקים, ה"לבוש" והט"ז, ההבדל ביניהם הוא זה:
בפורים רצה הצורר להשמיד את גופם של ישראל, לכן בהצלתם נצטוו בשמחה גופנית.
היפוכם של דברים בחנוכה: ליוונים לא היה עניין בפגיעה פיזית ביהודים, והראיה - טיפוח המתייוונים. כל מטרתם הייתה שמד רוחני, לכן בהצלתם נצטוו על תפילות הודיה ועל הדלקת אורות.

כך מסיים הרמב"ם את דבריו במשנה תורה (הלכות פורים, פרק ב', הלכה י"ח) על מגילת אסתר ועל חג הפורים:
"כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין לבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינן בטלין לעולם. ואף על פי שכל זיכרון הצרות יבטל, שנאמר (ישעיה ס"ה, טז): "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני" - ימי הפורים האלה לא יבטלו, שנאמר (אסתר ט', כח): "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא ייסוף מזרעם".
תפילה ודיני פורים
פורים דפרזים, חל ביום י"ד באדר. פורים דמוקפים, ביום ט"ו באדר.
ערבית, בשמונה עשרה אומר "על הנסים" (שכח ונזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'" אינו חוזר). אחרי שמונה עשרה קדיש תתקבל. קריאת המגילה. הקורא פושט את המגילה כאיגרת (השומעים אינם צריכים) ומברך: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים", "שהחיינו". אין להפסיק אפילו בכדי לענות "ברוך הוא וברוך שמו". הקורא יכווין להוציא את השומעים בברכות ובקריאה, והשומעים יכוונו לצאת. מי שלא שמע כמה מילים מהקורא יכול להשלימן לעצמו מספר מודפס. פרק ח פסוק יא, נוהגים לקרוא שתי פעמים, פעם אחת "להשמיד להרוג" ובפעם שניה "להשמיד ולהרוג", וכן בפרק ט פסוק ב, פעם אחת "ואיש לא עמד בפניהם" ובפעם שניה "ואיש לא עמד לפניהם". "עשרת בני המן" קורא בנשימה אחת. לאחר הקריאה גולל המגילה ומברך "הרב את ריבנו". הקורא ביחיד אינו מברך "הרב את ריבנו". הקהל אומר: "אשר הניא" ו"שושנת יעקב". “ואתה קדוש”. קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו. קדיש יתום. ברכו. אָבל תוך שבעה, אם אין באפשרותו לקיים מנין בביתו, רשאי ללכת לבית הכנסת לקריאת המגילה ערבית ושחרית.

נשים חייבות בקריאת המגילה, וראוי שתשמענה את הקריאה ברוב עם בבית הכנסת.
מי ששמע מגילה, והוא קורא למי שלא שמע – דינו זה:
אם קורא לנשים - תברך אחת הנשים את שלוש הברכות, ובברכה הראשונה תברך "לשמוע מגילה" (רמ"א תרפט, ומ"ב).
אם קורא לגברים – מברך הקורא או אחד השומעים את הברכה הרגילה: "על מקרא מגילה".
בקריאה ביחיד אין מברכים "הרב את ריבנו".
אם אין מי שיודע לקרוא בטעמים, יכול הקורא לקרוא בלי ניגון הטעמים, ויעמיד לידו אדם שיעקוב אחרי הקריאה מספר מודפס, ויתקן את השגיאות. אשה יכולה להוציא את חברתה בקריאה.

בברכת המזון אומר "על הנסים", ואם שכח אינו חוזר, אבל קודם "הרחמן הוא יזכנו" (או אחר "אל יחסרנו" - לדעת האדר"ת) יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים וכו' בימי מרדכי ואסתר". ראוי להרבות קצת בסעודה גם בלילה.

שחרית: "על הנסים". אחרי חזרת הש"ץ חצי קדיש. קוראים לשלושה בפרשת בשלח: ויבא עמלק, חצי קדיש, "יהללו". מכניסים ס"ת לארון, (אין חולצים את התפילין לפני קריאת המגילה). קוראים את המגילה. ויש לזכור כי עיקר קריאת המגילה היא ביום, ואין יוצאים ידי חובת הקריאה בקריאת הלילה. מברך 3 ברכות כמו בערב. בברכת "שהחיינו" יש לכוין גם על משלוח מנות וסעודת פורים. לאחר קריאת המגילה וגלילתה מברך הקורא: "הרב את ריבנו". הקהל אומר רק "שושנת יעקב". אשרי (ולא "למנצח") ובא לציון, קדיש תתקבל. שיר של יום: (תהלים כב): למנצח על אילת השחר. אין כאלוקינו.

משלוח מנות, חובה לשלוח לאדם אחד שתי מנות הראויות לאכילה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לשלוח. מתנות לאביונים חובה לשלוח שתי מתנות לשני אביונים. אָבל חייב במשלוח מנות, אבל לא ישלחו לו. נשים חייבות, וישלחו אנשים לאנשים ונשים לנשים.
עורכים סעודה אחרי מנחה גדולה, ויש הממשיכים עד הלילה כדי לסעוד קצת בשושן פורים. כיון שהתחיל ביום, אומר "על הנסים" בברכת המזון.
המוקפין (אנשי ירושלים) אין אומרים "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, ולא אומרים תחנון ולמנצח... יענך.

רמ"א:

והאידנא נהגו בכל מקום שלא לעשות מלאכה, אבל מותר לעשות כל מלאכת מצווה ואפילו מלאכות גמורות לצורך פורים (תרומת הדשן סי' קי"ב) ופרקמטיא מותר כיון דמשתה היא לו (הט"ז). וחוץ מעשיית מלאכה מותר לעשות כל דבר כמו בחול. ובדבר הזה נחשב פורים כמו חנוכה.
שמחת פורים
עיקר השמחה היה באכילה ושתייה, והיה מנהג לחטוף זה מזה מיני מאכל, עד שהתירו להם ליקח אפילו שלא ברשות משום שמחה, ואין בזה משום גנבה או גזילה, ופטרו אותם מלשלם דמי היזק (של"ה דף רס"א: ש"ע חו"מ סי' שע"ה). גם היו נוהגים להציג הצגות על מאורעות פורים, והיו לובשים מסכות.

אבלות
בשני ימי פורים אין עושים תענית או הספד, ואין נוהגים בהם אבלות (הרא"ש), אבל דברים שבצנעא נוהג, ועולה למנין שבעה שני ימים (יו"ד סי' ח"א י"ז). מי שמת אביו או אמו לפני פורים או בפורים לא ישלח מנות ומעדנים לרעיו תוך י"ב חודש, רק ישלח מעות או מאכלים פשוטים לעניים. ולא ישלחו לו רעיו מנות, רק מעות ומאכלים אם הוא עני (ע" ספר חסידים סי' תשי"ג).

מנהגים הקשורים לפורים, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד


מקור הערך: יהודה איזנברג

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
סעודת פורים - הסבר המושג
משלוח מנות - הסבר המושג
פורים משולש