לדף
ראשי
קידוש
ברכה שמברכים על היין בליל שבת ובשבת בבוקר. התוכן: רמב"ם, שבת, פרק כט קידוש בבית הכנסת נוסח הברכה קידוש בשחרית רמב"ם, שבת, פרק כט מצוות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ', ח), כלומר: זכרהו זכירת שבח וקידוש. וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו: בכניסתו - בקידוש היום, וביציאתו - בהבדלה.קידוש בבית הכנסת נהגו לקדש בביהכ"נ, אף על פי שאין אורחים אוכלים שם, כדי להסדיר להמון העם סדר הקידוש שצריכים ללמוד אותו כדי לקדש בביתם (כלבו סי' נ"ח). בקידוש, כמו בהבדלה, החזן מסב פניו לצד אחר וטועם מלא לוגמיו מפני כבוד הרבים (ד"א זוטא פ"ו, מחזור ויטרי עמ' 180). יש נוהגים לתת לתינוקות לשתות. אמר מר רב האי גאון:נוסח הברכה בקידוש בשבת אומרים 'כי הוא יום תחלה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים', וכן נוסח רש"י (כתובות ז': ד"ה מידי דהוה). רמב"ן (דברים ה' ט"ו) כתב ואנו אומרים בקידוש היום 'כי יום זה תחלה', וכן גירסת הגר"א (מחזור ויטרי עמוד 146 בהערה). ואומרים 'זכר ליציאת מצרים', כפי שאמרו בעניין 'ישמח משה במתנת חלקו', כי משה בקש מפרעה לתת לישראל יום אחד שינוחו בו מעבודתם. והסכים לו פרעה, ובחר להם משה יום שבת למנוחה. וכשנצטוו ישראל 'זכור את יום השבת לקדשו', שמח משה באותה מתנה שנותן לו אותו יום למנוחה (סדר היום ליל של שבת). ועוד, שהמילים 'זכר ליציאת מצרים' אינן מוסבות על שבת, כי השבת הוא זכר למעשה בראשית, אלא על "מקראי קדש", שהם זכר ליציאת מצרים (שם). בקידוש בשבת אין אומרים "אשר בחר בנו" כמו ביו"ט, מפני שבמרה נצטוו ישראל על השבת, שנאמר 'שם שם לו חוק ומשפט', ואמרו חז"ל 'שבת ודינין במרה אפקידו'. מכאן שבשעה שנצטוו על השבת, עדיין לא בחר בהם הקב"ה, עד שנתן להם התורה בהר סיני. אבל כשנצטוו על ימים טובים, כבר נתן להם התורה ובחר בהם (אבודרהם, לבוש וט"ז או"ח סי' רע"א כ"ה). ועוד משום שהשבת קבועה, ואילו יו"ט תלוי בקביעת בית הדין. ולקביעת זו מכוון הביטוי 'אשר בחר בנו'. (עי' שמות רבה פט"ו). קידוש בשחרית הקידוש בשחרית נקרא "קידושא רבא" לפי שאינו עיקר כקידוש של לילה, וקטן שיעורו. [כמו שקוראים לסומא סגי נהור], שחיובו הוא רק מדרבנן (רבנו נסים פסחים כ"ד). טעם אחר: מפני חשיבותו, שמקדש אפילו על שאר משקין, בניגוד לקידוש לילה שאינו מברך אלא על היין או על הפת (או"ח סי' רע"ב בשם רש"ל). לדעת הרמב"ם אסור לטעום לפני שיקדש קדושא רבה, ולדעת הראב"ד מותר, ויכולים לקדש גם על הפת. כסף משנה אומר שאסור לקדש קדושא רבה על הפת (רמב"ם שבת פכ"ט י'). מנהגים הקשורים לסעודות שבת וקידוש, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד מנהגים הקשורים לקידוש של שחרית, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין הערות לערך: שם המעיר: הערה: יש להגיד דבר על הקידוש לרגלים, בעיקר על ההבדלה בין "חגים" ל"זמנים" וכן על הסיום "מקדש ישראל והזמנים" (ולא "ישראל והחגים") מקור ההערה: מחקר אישי יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|