חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ספר במדבר

החומש הרביעי מחמשת חומשי התורה

רובו של ספר במדבר הוא סיפור, אך יש בו גם מצוות לשעה ומעט מצוות לדורות. הוא עוסק בתיאור חלק מהשנה השנייה לצאת בית ישראל מארץ מצרים ולכתם במדבר (בפרשת קרח ופרה אדומה נקטע התיאור, והוא מתחדש בפרק כ', בתחילת שנת הארבעים), ומוסר את מצוות השעה שנצטוו בהן ומעשי ה' אתם.

לפי מניין המצוות לרמב"ם, יש בספר חמישים ושתיים מצוות, עשה ולא תעשה, הנוהגות לדורות.

כבר העמידנו ראב"ע על העובדה שלמעשה מפרט הספר מעשים שאירעו במשך שנתיים בלבד:
"והנה אין בתורה כלל שום מעשה או נבואה רק בשנה הראשונה ובשנת הארבעים" (ראב"ע במדבר כ', א). ("בשנה הראשונה" – כוונתו לשנה הראשונה שבמדבר, היא השנה השנייה לצאת בני ישראל מארץ מצרים.)
בדברי הקדמתו של רמב"ן לתורה נמצאת אחת מן התשובות לשאלה: מדוע לא פירטה התורה את המעשים בכל השנים הללו? לדעתו, התורה לא באה לספר לנו היסטוריה, אלא לחנך אותנו ולהתוות את דרכנו בכך שנפיק לקח מן הסיפורים. בספר יש פירוט רב של משך זמן קצר ובו תכנים רבים, לעומת משך זמן ארוך אך חסר משמעות.

נוהגים אנו לכנות את הזמן שבין יציאת מצרים לבין הכניסה לארץ ישראל בשם: "תקופת המדבר". דומה שאין אח ורע בהיסטוריה האנושית לעובדה שפרק זמן כה קצר, שנות דור אחד, ייקרא תקופה! בפרק זמן זה נוצרה אומתנו. תחילתה ביציאת מצרים. עבדים מדוכאים, שאין בהם לא סדר ולא משטר ואף לא אמונה ותקווה, מוצאים ממצרים. הם מעוצבים על ידי קביעת סדר ומשטר, חוק ומשפט לעם, על פי צו ה', והופכים לעם במעמד הר סיני, עם כריתת הברית ומתן תורה. עם ישראל שואל את עצמו לא רק מאין באת, אלא גם לאן אתה הולך. במעמד הר סיני נקבע כי העם נוצר וקיים כדי לקיים תורה ולהפיצה בקרב העמים: "היום הזה נהיית לעם" (דברים כ"ז, ט), "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות י"ט, ו).

ספר במדבר, כמו ספר ויקרא, מהווה המשך ישיר של ספר שמות פרק מ', פסוקים לד-לח. אך בעוד שספר ויקרא ממשיך את שמות מ', לד-לה, הרי ספר במדבר ממשיך את שמות מ', לו-לח.
מצוות ספר ויקרא נאמרו למשה החל מראשית השנה השנייה. התיאור בספר במדבר, בתחילת פרק ט', פותח בתחילת השנה השנייה. רק אחרי כן בא, מבחינה כרונולוגית, פרק א' ואילך, בחודש השני של השנה השנייה.

שם הספר
שם הספר השגור בלשוננו כיום הוא "בְמדבר". צורת התיבה היא בנסמך, כפי שכתוב בפסוק א: "בְּמדבר-סיני". בפי חז"ל נקרא הספר בשם "חומש הפקודים" (למשל, משנה יומא ז', א; סוטה ז', ז ועוד) – על שם המפקד שבראשיתו. על פי שם זה תרגמו המתרגמים את שם הספר וקראו לו "מספרים" או "ספר המספרים". הספר נקרא גם בשם "וידבר" על פי התיבה הראשונה בספר, כפי שנהוג לקרוא לספרים האחרים: "בראשית", "ויקרא", "אלה הדברים".

התיבה הראשונה והבלתי שגרתית בפסוק הראשון היא "בְמדבר", וכפי שספר "שמות" נקרא "שמות" ולא "ואלה", וספר "דברים" אינו נקרא "אלה" אלא "דברים", כך גם ספר "במדבר" נקרא על פי תיבה זו – במדבר.
נוהגים, בטעות, לקרוא לספר "בַמדבר" (ביידוע). יש להעיר כי שם זה אמנם מתאים לתוכנו של הספר, אך יש טעות בהגייה זו שכן הכתוב הוא בנסמך: בְמדבר סיני.

חלוקת הספר
מבחינת סדר הזמנים מחולק ספר במדבר לשלושה חלקים:
א'-י': לרגלי הר-סיני.
י"א-י"ח: במדבר, אירועי השנה השנייה לצאתם ממצרים;
י"ט – מצוות פרה אדומה.
כ'-סוף הספר: אירועי שנת הארבעים.

מבחינת הסדר הכרונולוגי, אירועי ראש חודש ניסן שבספר שמות נמשכים בספר במדבר.
על המפקד המופיע בראש הספר נצטוו בני ישראל באחד לחודש השני, בשנה השנית לצאת בני ישראל מארץ מצרים (ראו רש"י ט', א).
ההכנות החלו עוד בשנה הראשונה, עם קיום מצוות "כי תשא", ונתינת מחצית השקל לכפרה על נפשות בני ישראל בשעת המפקד. בכסף הזה הכינו את אדני המשכן שהוקם באחד לחודש הראשון של השנה השנית (ראו: שמות מ', ב, יז).

המתואר בפרקים כ'-ל"ו התרחש במשך חמישה חודשים של שנת הארבעים (ראה תחילת ספר דברים).

בחינה זו של משך זמן האירועים מבליטה את חוסר הפרופורציה בסיפור המאורעות. פרקים רבים מוקדשים לפרק זמן קצר, ולהפך – פרקי זמן ארוכים ביותר מתוארים בפסוקים מעטים, או שאינם מתוארים כלל. מכאן יכולים אנו לעמוד על כוונת התורה בתיאור האירועים. לפנינו ספר שנועד להורות לנו דרך התנהגות וכיוון מחשבה על פי האירועים המתוארים בו והמסקנות העולות מתיאורים אלה. למשל: העיסוק המפורט בסדרי החניה בא ללמדנו כי מרכז המחנה הוא משכן העדות, וכי מחנה ישראל אינו מחנה נוודים הנודדים בערבובייה ללא סדר ומשטר. במחנה זה מכיר כל אדם את ייעודו ותפקידו.

תאריכים מרכזיים בספר במדבר
הספר פותח בציון תאריך: "באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים" (א', א).
בפרק ז', א: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן…".
התאריך המדויק מופיע בשמות מ', יז: "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן". לפי רציפות המאורעות היה צריך ספר במדבר להיפתח בעניין זה (ראה במדבר ט, א, רש"י ורמב"ן).
הסבר לסדר המאורעות בסדר במדבר – בערך אין מוקדם ומאוחר בתורה

בפרק י', יא-יב: "ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת. ויסעו בני-ישראל…". רש"י לפסוק מראה, כי הם שהו בסיני שנה פחות עשרה ימים.

בפרק כ', א: "ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון, וישב העם בקדש…".
בפסוק עצמו חסר ציון השנה, אולם נראה שחלפו מיציאת מצרים עד המתואר בפסוק זה ארבעים שנה (ראה רש"י). רשב"ם מוכיח את הדברים מתוך סדרת מסעי. בהמשך הפסוק מדובר על מותה של מרים בקדש: "וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם". והרי אהרן אחיה מת אחריה, ובסדרת מסעי נאמר (פרק ל"ג, לו-לח): "ויסעו מעצין גבר ויחנו במדבר צן היא קדש. ויסעו מקדש ויחנו בהר-ההר בקצה ארץ אדום. ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על-פי ה' וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בחדש החמישי באחד לחדש". השווה דברי המפרשים לדברים א', מו, ושם בהמשך.

על מסעות בני ישראל במדבר במשך שלושים ושמונה שנה אין לנו כל ידיעה. הידיעות שהתורה מוסרת לנו הן מהשנה הראשונה והשנייה לצאתם מארץ מצרים ומשנת הארבעים ואילך. (ראה ראב"ע כ', א).
ואף על פי שבספר נראים הדברים כהמשך ישיר של אירועים סמוכים, יש להדגיש שחלף זמן רב ושהכתוב דילג בעצם על שלושים ושמונה שנים. עם הגיע העם למדבר פארן, לקדש, אמורה להתחיל הכניסה לארץ. כאן באים שילוח המרגלים, חטא המרגלים וחטא העם ודחיית הכניסה לארץ בעקבות חטא זה.

מבחינת סדר האירועים אפשר לחלק את הספר באופן זה:
א'-י"ב;
י"ג-י"ט;
כ'-סוף הספר.
הקפיצה הגדולה היא מסוף פרק י"ט לתחילת פרק כ'.

תאריכים חשובים בספר במדבר
שנה א' – א' ניסן "החדש הזה לכם ראש חדשים". רש"י: כזה ראה וקדש (שמות י"ב, ב).
שנה א' – ט"ו בניסן "ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם" (שמות י"ב, נא).
שנה א' – א' בסיוון "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני" (שמות י"ט, א).
שנה א' – ו' בסיוון מעמד הר סיני (שמות י"ט-כ').

שנה ב' – א' בניסן "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן" (שמות מ', יז).
שנה ב' – י"ד בניסן "ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני" (במדבר ט', ה).
שנה ב' – א' אייר "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (במדבר ז', א).
שנה ב' – י"ד באייר "בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו (פסח שני) (במדבר ט', יא).
שנה ב' – כ' באייר "ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת. ויסעו בני ישראל" (במדבר י', יא-יב).

שנה מ' – א' באב "ויעל אהרן הכהן אל הר-ההר על-פי ה' וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש (במדבר ל"ג, לח).


מקור הערך: ד"ר יהושע מנחם רוזנברג


הערות לערך:
שם המעיר: דוד אטלי
הערה: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" הוא על פי רש"י (סיפרי) בא' ניסן ולפי דעת הרמב"ן בח' בו אך לא בא' באייר כפי שרשום באתרכם : "שנה ב' – א' אייר "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (במדבר ז', א)." בפרק "תאריכים חשובים בספר במידבר"


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
ספר שמות
ספר דברים
ספר בראשית
ספר ויקרא