חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שימושא רבא

חיבור קטן על הלכות תפילין המיוחס לגאונים. הספר מופיע אצל הרא"ש בסוף הלכות תפילין.

שימושא רבא - חיבור קטן על הלכות תפילין שנתייחס לגאונים. הרא"ש בהלכות קטנות סוף הלכות תפילין העתיק את ההלכות מחיבור זה. ההלכות מובאות בשינוים ובחלופי גרסאות גם אצל קדמונים אחרים, המזכירים את החיבור בשם 'שימושא רבא' או 'שימושא רבא דגאונים'. בין המזכירים את הספר: רב אלפסי, ראב"ד, בעל ספר האשכול, ר' ברוך בספר התרומה, ר' שמחה מויטרי במחזורו ובעלי התוספות (מנחות ל"ה, ד"ה שי"ן של תפילין).

רבי אליעזר ממיץ, בספר יראים סי' ט"ז, מביא הלכה מספר שימושא רבא, אך קורא לו "תיקון תפילין של גאונים". כל הלכות שנזכרו אצל הקדמונים בשם שימושא רבא הם בענייני תפילין. במחזור ויטרי (עמ' 234) מביא בשם שימושא רבא טעם לקריאת 'ויחל' בתעניות. מזה נראה כי כלל גם נושאים אחרים.

מחבר הספר וסמכות הספר
ר' בנימין צבי אויערבאך בפירושו על האשכול (נחל אשכול ח"ג עמ' 84) אומר על הלכות שנסדרו בשימושא רבא דברים אלה: "ואני מצאתי שחברן רב ישר שלום גאון". אך לא ציין היכן מצא ידיעה זו.

לא נודע מי סידר את שימושא רבא. מחברו חי בבבל בזמן הגאונים, אך לא היה אחד מן הגאונים ראשי ישיבות בבל. נמצאים בספר שגיאות ולשונות מוטעות, שלא יתכן שיצאו מפי גאון ראש ישיבה.
למשל: שימוש במונח "דתנן" למימרא בגמרא: "דתנן רצועות שחורות הלכה למשה מסיני", והוא רק מימרא בגמרא (מנחות ל"ה.). המאמר הראשון שבו מתחיל "אמר רבא האי מאן דבעי למיעבד תפילין" ודבר זה לא נמצא בתלמוד כלל. הקדמונים המביאים את השימושא רבא הטילו ספק אם דבריו נובעים מפי הגאונים, ולא רצו לסמוך עליו בכל מקום.

לאחר שהרא"ש העתיק מהלכותיו, מביא הוא את דברי הרב הברצלוני שכתב: "תמיהני טובא על שימושא רבא דכתיב הכי". גם הראב"ד בספר האשכול (עמ' 84) כתב עליו "ולא חזי לן", פירוש: לא נראים לנו דבריו. בעמ' 88 הוא מביא הוראה אחרת, ואומר "ולאו דסמכא".

במחזור ויטרי (עמ' 645) כתב על שימושא רבא: "ואין לסמוך על דבריהם במקום שתלמוד שלנו חולק עליהם". נכונה השערת הברצלוני (המובאת ברא"ש שם) שתלמיד אחד מתלמידי הגאונים חיבר את הספר הזה, לא דקדק בלשון רבו, וטעה במקצת ההלכת. לפי זה יהיה פירוש תחלת המאמר "אמר רבא", כמו "אמר רבי". רב עלום זה היה רבו של מסדר הספר, ולא האמורא רבא. לפי השערת אפטאוויצער במאסף הצרפתי (7.. R. E חנ"ז 248) רבא זה הוא ראבה תלמיד רב יהודאי גאון.

הספר נתקבל אצל הפוסקים במקום שהוראותיו אינן סותרות את התלמוד.
אחד מן האחרונים - הרמ"ע, בשו"ת סי' ק"ז – טען כי כל דברי שמושא רבה הם דברי קבלה ומפי הגאונים ורבנן סבוראי יצאו. וההוראות הסותרות את דברי הגמרא שלנו מקורן במהדורא קמא של רב אשי, ומקורן בקבלה שעברה מרבנן סבוראי למחבר שימושא רבא. בכל מקרה הוראותיו בטלות, כי גם אם מקורן במהדורה קמא של התלמוד, מהדורה זו בטלה ואינה מחייבת עוד.

מקור הערך: על פי י"ד אייזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: יוסף מאיר קצבורג טלפון 052-7699315
הערה: שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום (תהלים לז, לז). שמעתי שבזה מרומז ענין תפילין. וזהו שמור תם דהיינו תפילין של רבינו תם, וראה ישר היינו תפילין של רש"י, דתיבת ישר הוא תיבת רש"י. כי אחרית לאיש שלום היינו תפילין של שימושא רבה שתיקן אותו הגאון שר שלום, שיניחו אותו במהרה בימינו בביאת הגואל. וזה כי אחרית דהיינו באחרית הימים יהיה התפילין ששייך להשר שלום דהיינו שימשא רבה.
ממוח"ז רבי מנחם כ"ץ זצ"ל אב"ד צעלהים
מקור ההערה: ספר "משנה שכיר" על התורה, לרבי שלמה טייכטל הי"ד


שם המעיר: אפרים מרדכי שטיין
הערה: מה שהביא בהערה מפסוק שמור תם והתייחס את זה לאחרון בני דורנו, המקור האמיתי הוא בספר מגלה עמוקות על ואתחנן - אופן קעב, שכתב ככל הנ"ל והוסיף עוד עי"ש.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן