לדף ראשי



"איסור" הוא דבר האסור בגלל נימוק דתי (בניגוד לממונא - עניין של ממון, עניין משפטי-אזרחי).

באיסורים אנו הולכים אחר הרוב, נותנים לדבר המוטל בספק מעמד חוקי לפי רוב הדברים. למשל: תשע חנויות מוכרות בשר כשר ואחת נבילה, אם נמצא בשר בשוק, אנו אומרים: כשר הוא, הואיל והרוב כשר.
בענייני ממון, לעומת זאת, אין הולכים אחר הרוב, [רוב הכסף נמצא בבנק, ולכן סביר שהכסף שנמצא אבד מן הבנק...] אלא משאירים את הממון בחזקת מי שמחזיק בו.

- איסור הנאה. דבר שאסור גם לאכול אותו וגם למכור אותו ולהשתמש בכסף. דוגמא: חמץ בפסח, או כלאיים שגדלו בכרם - אסורים בהנאה, ולא רק באכילה. בניגוד לדברים האסורים באכילה ומותרים בהנאה כגון: בשר טרף, האסור באכילה, אבל מותר למכרו לנכרי ולעשות בו סחורה.

- איסור כולל. איסור שנוסף על דבר שהיה אסור קודם לכן באיסור אחר. אם האיסור השני כולל דברים שלא נכללו באיסור הראשון - הוא חל גם על הדבר שנאסר ראשון. דוגמא: גיד הנשה של נבלה. גיד הנשה אסור ממילא, ואיסור נבלה אינו מוסיף על איסור גיד הנשה. כיוון שאיסור נבלה כולל את כל חלקי הבהמה, ואיסור גיד הנשה מתייחס למקום מסוים אחד בבהמה, האוכל גיד הנשה של בהמה, חייב גם על אכילת גיד הנשה, וגם על אכילת נבילה (חולין ק"א, א).

- איסור מוסיף. אם היקפו של האיסור השני גדול מהיקפו של הראשון, דוגמא : אשה שהיתה אלמנה ואח"כ נעשתה גם גרושה (מבעלה השני), שבהיותה אלמנה לא הייתה אסורה אלא לכהן גדול וכשנעשתה גרושה נאסרה אף לכהן הדיוט - במקרה זה אומרים שהאיסור חל על האיסור, וכהן הגדול הנושא אותה - עבר על שני איסורים (עיין קידושין ע"ז, ב).

- איסור כרת. איסור שהעובר עליו עונשו הוא כרת.

- איסור מיתה. איסור שעונשו של העובר עליו הוא מיתה.

- איסור עולם. איסור הקיים לעולם.

- איסור שעה. איסור זמני.

- איסורא בטיל, ממונא לא בטיל. הדבר האסור באכילה בטל ברוב של היתר (אם נתערב בדברים רבים המותרים באכילה), לא כן הממון (הרכוש) שאינו בטל ברוב ואין הרכוש המועט נהפך לרכושו של בעל הרכוש המרובה.

- איסורא מממונא לא ילפינן. אין למדים עניין השייך לאיסור והיתר, מכתוב שמדובר בו על עסקי ממון.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן