חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

בין המצרים

הימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, הקרויים גם שלושת השבועות

הימים משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב נקראים "שלושה שבועות" וגם "בין המצרים",
על שם הפסוק: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים" (איכה א' ג). וגם על שם הפסוק "מן המצר קראתי יה", שבימים ההם היו בני ישראל נתונים במצר.

ר' אליעזר דרש על הפסוק: "וינאץ השקד" (קהלת י"ב ה) ונבואת הנביא מקל שקד אני רואה (ירמיה א) -
השקד הזה משעה שהוא מנץ ער גמר פירותיו כ"א יום, כך מי"ז תמוז עד תשעה באב כ"א יום (מובא ברש"י בקהלת שם).
רב סעדיה גאון כתב שמתמוז עד תשעה באב הם הימים האמורים בדניאל שהתענה שלושה שבועים ימים (דניאל י ב) ויש נזהרים בהם שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין, שנאמר ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי (תניא ס' נ"ח, ועי' מור או"ח סי' תקנ"א).

ועוד טעם שנקראים הימים האלה בין המצרים:
לפי שקוראים בהם פרשיות מטות ומסעי שמבואר בהם חלוקת הארץ, כמו שנאמר "לאלה תחולק הארץ", ואז בין המצרים בין מצרי (גבולות) הארץ, בין עבר הירדן ובין ארץ ישראל (טעמי המנהגים, ליקוטים ל"ב ע"א), וזה רמז לנחמת ציון וירושלם, שנזכה לחלק הארץ לשבטים, ומן המצר ניוושע לעלות ברינה לארצנו (שם).
מנהג שלא לאכול בשר בבין המצרים
מפני שבימים האלה בטל התמיד ונסוך המים, נוהגים בהם קצת אבלות:
שלא לאכול בשר
שלא לשתות יין
שלא לאכול פרי חודש
ושלא ללבוש בגד חדש כדי שלא יצטרך לברך שהחיינו (נגיד ומצווה דף ס"ד ע"ב).
נראה שמתחילה נהגו כן הנשים בלבד. ואמרו בירושלמי (פסחים פרק ד א)
הני נשי דידן שלא שתו חמרא מי"ז בתמוז עד ט' באב מנהגא הוא.
כתב רש"י ז"ל, כי רוב הגאונים שבלותיר נהגו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין משנכנס אב עד ט' באב, וערב ט' באב פת במלח ומים. ויש שמקדימים מי"ז בתמוז לנהוג כן (סדור רש"י סי' ת"ה).
הרשב"א בתשובה כתב:
נהגו אבותינו שלא לאכול בשר משנכנס אב, ואע"פ שאין כאן איסור כלל מדין התלמוד, שאפילו בערב הצום בסעודה שאין מפסיק בה מותר לאכול בשר, מ"מ בכל המקומות שנהגו כן, איסור הוא לפרוץ גדרם של ראשונים וכו'.
יש שנוהגים קצת אבלות רק בשבוע שחל בו תשעה באב.
רמב"ם כתב:
כבר נהגו כל ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו (בשבוע של תשעה באב), ולא יכנס למרחץ עד שתעבור התענית, ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש חודש עד התענית (רמב"ם תענית פרק ה ו).
ועל כך העיר ה"מגיד משנה":
המנהג הזה לא נתפשט בארצות אלו לעניין אכילת בשר אלא בערב התענית וכו' (שם).
תספורת אסורה גם כן בשבוע שחל בו תשעה באב (תענית כ"ט:).

אבלות
אין נושאים נשים בין המצרים, גם אלמן שלא קיים מצוות פריה ורביה לא ישא בימים ההם, ואף שבאבלות יחיד הקלו תוך שלושים, כאן אסור משום שהיא אבלות רבים.


מקור הערך: ע"פ אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
איכה
תשעה באב - הסבר המושג
שבעה עשר בתמוז
תלתא דפורענותא


נושאים קרובים באתר דעת
בין המצרים