חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

משפט הילזנר

עלילת דם בסוף המאה ה- 19

בבוהמיה ובמורביה היו האנטישמיות והפרעות ביהודים בסוף המאה ה- 19 תופעות רגילות. במאבק הלאומי בין הצ'כים לבין הגרמנים היה המיעוט היהודי קרבן להתקפות משני הצדדים גם יחד. היה זה באביב, בהתקרב חג הפסח בשנת 1899, שנמצאה ביער ליד הכפר ברזינה לא הרחק מן העיירה פולנה בגבול בוהמיה-מורביה גופתה של תופרת צ'כית צעירה בשם אגנס הרוזה, בת איכר זעיר. בפולנא היו אז בין 5000 התושבים 210 יהודים. הנערה נמצאה עם צוואר חתוך, כאילו נשחטה. אחיה היגר לאמריקה לאחר סכסוך על ירושת המשפחה.

פשטה השמועה, כאילו יהודי צעיר בשם לאופולד הילזנר, אשר עבד בתור עוזר לסנדלר, היה הרוצח, ושהמניע לרצח היה דתי. לא היה קושי למצוא עדים נגדו. אחדים טענו, שהם ראו את הבחור הילזנר ביער בקרבת מקום הפשע, ובחברתו עוד שני יהודים. הילזנר נעצר, אך הוא הכחיש כל אשמה, ובחקירה לא הצליחו למצוא אפילו מניעים לרצח או צל של הוכחות, אך דעת הקהל הייתה כבר מוסתת על-ידי עיתונים אנטישמיים ועל-ידי דמגוגים צ'כים וגרמנים כאחד, שהביאו את הילזנר למשפט.

הרופא של בית הדין הצהיר בעדותו, שליד גופת הנערה לא נמצאה כמות דם סבירה, וזה חיזק בדעת הקהל את המסקנה, שהיא נשחטה לצורכי דת, לשם מציצת דם. התובע האנטישמי הצ'כי ד"ר באכס, טען, כי "קיימת קבוצת יהודים, ההורגים נוצרים, כדי להוציא מהם את הדם". הסניגור השיב, כי הילזנר יושב על ספסל הנאשמים אך ורק בגלל התעמולה המבישה של עיתונים אנטישמיים בגלל הסתה דמגוגית, אף-על-פי שאין שום ראיות נגדו; רק מפני שהוא יהודי.

ביה"מ בקוטנברג פסק בספטמבר 1899, שהילזנר אשם ברצח בהשתתפותם של אנשים אחרים, ודן אותו למות בתליה. למרות שבית המשפט לא הזכיר בפסק דינו מניע דתי, ניצלו האנטישמים את משפט פולנה-קוטנברג בתעמולתם ובהסתתם, כי כעת יכלו להצביע כביכול על העובדה, שבית דין הכיר רשמית בעלילת דם. כתוצאה מכך היו שוב פרעות ביהודים בפראג, פולנה, הוליהאו ובמקומות אחרים.

התערבותו של מאסאריק
למאבק נחלץ פרופ' תומס ג. מאסאריק. הוא פרסם מחקר בשם "ההכרח לבחון מחדש את המשפט של פולנה" והוכיח את הטעויות ואי-הצדק שנעשו במשפט הזה, בהצביעו על התפקיד העגום שהעיתונות שיחקה בפרשה זו, אותה כינה בשם דרייפוסיאדה צ'כי-אוסטרית. השלטונות החרימו את החוברת, אך אחד הצירים הדמוקרטיים בפרלמנט בוינה קרא לפי הצעתו של שר המשפטים את כל הספרון, שפרופ' מאסאריק חיבר, בשעת הויכוח על משפט פולנה, וכך התגברו על איסור הצנזורה, כי לדברים ניתנה חסינות פרלמנטארית. נגד מאסאריק עצמו ארגנו סטודנטים לאומניים ואנטישמיים הפגנות, והוא סבל לא מעט מן ההתקפות.

בפני בית המשפט לערעורים בוינה דחתה חוות דעת הפקולטה של האוניברסיטה הצ'כית בפראג את ממצאי רופא בית המשפט של קוטנברג – ופסק הדין בוטל. אך להילזנר הייתה צפויה מערכה שניה.

המשפט בפיסץ'
באוקטובר 1898 מצאו גופת צעירה ביער ליד פולנה, זיהו אותה כגופת הצעירה מריה קלימה, אשר נעלמה ממקום מגוריה בוייזניצה (הורני וייזניצה), כפר ליד פולנה, מאז יולי אותה שנה. הגופה הייתה מכוסה ענפי עצים ונמצאה במצב דומה למצב גופתה של אגנס הרוזה. הופיע אדם, אשר העיד, שראה את הילזנר במרחק של כ- 700 מטרים בחברת עוד שני אנשים בערב או בליל הרצח. הוא הסתמך על זאת, שהכיר את צבע מעילו של הילזנר. העניין הובא לבית המשפט בפיסץ, וזה סרב לחקור את העד על עדותו. החקירה השפיעה על הילזנר האומלל והנחלש, למשוך לתוך העניין שני יהודים נוספים, אבר מאן וואסרמאן, כאילו היו שותפיו העיקריים לרצח, כאילו הם היו האשמים והוא חף מפשע. בפני בית המשפט הכריז הילזנר, שהחוקרים הוציאו ממנו את הודעתו במרמה, על-מנת שיפליל את השניים, אך שלושתם חפים מפשע. שני היהודים הצליחו להוכיח אליבי מושלם ויצאו מכלל ההאשמה, אך הילזנר נדון למות. לאחר מכן הוחלף גזר הדין למאסר עולם.

אף המשפט הזה גרם להתפרעויות ביהודי בוהמיה ומורביה. למרות כל השתדלויותיהם לא הצליחו הפעם פרופ' מאסאריק ואנשי רוח וצדק אחרים, להביא לידי חידוש המשפט, והילזנר ישב בבית הסוהר שנים רבות - עד שהקיסר קארל הראשון עלה לכס הקיסרות בשנת 1916, ובמסגרת חנינה נרחבת שוחרר אף הילזנר, אדם שבע סבל ושבור, מחוסר כוח נפשי ופיסי, לבנות לו חיים חדשים תקינים.


מקור הערך: על פי מאיר פרבר, הילזנר וטיסה אסלר, מחניים קי"א, עמ': קכד-קלא

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
עלילת דם


נושאים קרובים באתר דעת
עלילות דם