לדף ראשי



מנחם בן סרוק ודונש בן לברט חלקו ביניהם בדבר שיטת השורשים של הלשון עברית, וכן בפירושי מילים רבות. עקרונית, שניהם הסכימו שקיימים גם שורשים בני אות אחת או שתיים - בשונה מתפיסה מאוחרת יותר שעל פיה כל שורש כולל לפחות שלוש אותיות (חיוג' ון' ג'אנח) - אך דונש חלק על מנחם ביחס לזיהוים של שורשים ספציפיים. מחלוקת מדעית זו התפשטה על פני דורו אחדים, ואלה תולדותיה העיקריים:

רב סעדיה גאון [882-942]
רב סעדיה גאון חיבר את הספר "אגרון" - ספר שורשים כפול, בשני חלקים, בסדר א"ב.
חלק אחד מסודר לפי ראשי האותיות; וחלק שני מסודר לפי סופי אותיות, לצורך הפייטנים והחורזים בחרוזים.
הספר נכתב עברית, ובמהדורה שניה הוסיף תרגום ערבי לכל מלה. בספר גם מלות מלשון חכמים ושורשי המלות משפות זרות שנזכרו בכה"ק. הספר נקרא בערבית "כתאב אלשער" - ספר השיר. בהקדמת הספר הסביר כי חיבר את הספר, מפני שראה כי נשכחה צחות לשון הקודש אצל בני ישראל, ומחברי הפיוטים לא שמרו את כללי השירה. בסוף ההקדמה באו בקצרה כללי דקדוק העברית, אבל רק חלק מזה שרד.
ההקדמה הערבית למהדורה השניה, וקטעים מההקדמה העברית נדפסו ע"י הרכבי בספרו זכרון לראשונים מחברת חמישית א , פטרבורג 1891.
הערך סעדיה גאון באנציקלופדיה יהודית דעת

מנחם בן סרוק [920-970]
מנחם בן סרוק כתב את הספר "המחברת", שהיא מילון הלשון העברית. בספר זה טען שיש בלשון העברית שורשים של שלוש אותיות, שתי אותיות ואף אות אחת.
בספר המחברת מנחם חלק מספר פעמים על רב סעדיה גאון.
הערך "מנחם בן סרוק" באנציקלופדיה יהודית דעת
דוגמאות מכתביו של מנחם בן סרוק

דונש בן לברט [920-990]
בתגובה לספר "המחברת", כתב דונש בן לברט, שהיה תלמידו של רב סעדיה גאון, ואולי אף ממשפחתו, תגובה חריפה. הוא חיבר ספר בשם "תשובות דונש למנחם" ובו מאתיים השגות לדברים שכתב מנחם בן סרוק. בנוסף לכך התקיף את מנחם באופן אישי, וכתב לנשיא חסדאי בן יצחק שפרוט שיר, ובו טען כי מנחם מפרש מילים בדרך המטעה את הקורא מבחינת ההלכה. למשל: הוא מפרש "ומלק" = שחט, כפי הפירוש הקראי ולא לפי פירושם של חז"ל.

התקפה זו גרמה לכך שהנשיא הסיר את חסותו ממנחם, ואף גרש אותו מעירו בעצם יום השבת.

לאחר מותו של מנחם כתב דונש את הספר "תשובות דונש הלוי בן לברט על רבי סעדיה גאון", (ברסלאו 1866, יצא על ידי רוברט שרוטר), בו הוא מבקר את רס"ג, ובכך מתקרב למנחם.

טקסט מלא של "ספר תשובות דונש הלוי בן לברט על רבי סעדיה גאון"

הערך דונש בן לברט באנציקלופדיה יהודית דעת
דוגמאות מכתביו של דונש

תלמידי מנחם ותלמידי דונש משיבים מלחמה [מאה 10-11]
תלמידיו של מנחם התקיפו את דונש כדי להגן על רבם. תלמידו של דונש, יהודי בן ששת, משיב אף הוא בשיר נגד מנחם.
קטעים משירי הפולמוס

אברהם בן עזרא [1090-1164]
אבן עזרא כתב ספר כנגד דונש, ובו הוא מגן על רס"ג. ספר זה הוא "שפת יתר", שמטרתו "להציל את ביאורי רבנו סעדיה גאון מן ההשגות אשר השיג עליו המדקדק הקדמון ר' אדונים הלוי הנודע בשם דונש בן לברט" [מתוך שער הספר].
אבן עזרא פותח את הספר בדברים אלה:

אדוני האדונים, שא נא עוון ר' אדונים הלוי משכבו נ"ע שקשר על אדוננו ראש הישיבה רב סעדיה תנצב"ה. ואני אברהם בן מאיר בן עזרא הספרדי נדבה רוחי להציל דברי הגאון מיד אדונים קשה. ולולא שידעתי שהיה גאון בדורו הייתי אומר תחילת דברי פיהו כסילות...

בספר "שפת יתר" 162 תגובות לדברי דונש.
הספר יצא בורשה בשנת 1895, בתוספת הקדמה מאת מאיר הלוי לעטעריס, ותולדות אבן עזרא מאת דוברוש בן אלכסנדר טורש. בספר מפתח של כל המילים שהספר עוסק בהם לפי סדר התנ"ך.
טקסט מלא של הספר "שפת יתר"
מהדורה אחרת של הספר יצאה בפרנקפורט, עם פירוש "גן נעול".
טקסט מלא של שפת יתר במהדורת פרנקפורט

רבנו תם [1100-1171]
רבנו תם, מבעלי התוספות שהיה גם דקדקן, חיבר ספר בשם "ספר ההכרעות", בו הגן על מנחם בן סרוק.

רבי יוסף קמחי – אבי הרד"ק [1105-1170]
רבי יוסף קמחי בא להגן על דונש כנגד רבנו תם, והוא כתב לשם כך את "ספר הגלוי".
בספר שני חלקים:
חלק א' מבהיר את ההבדלים בין מנחם ודונש.
חלק ב' כולל טענות על דברי רבנו תם בספר ההכרעות.
הערך "ספר הגלוי" באנציקלופדיה יהודית דעת
טקסט מלא של ספר הגלוי


הערות לערך:
שם המעיר: יהונתן וורמסר
הערה: א. שיטתו הבלשנית של רס"ג מוצגת בעיקר בחיבורו "ספר צחות לשון העברים" ("כתאב פציח לגה אלעברניין").

ב. יהודי בן ששת, תלמידו של דונש, השיב על השגות תלמידי מנחם בחיבור שנדפס תחת השם "תשובות יהודי בן ששת". השיר שנזכר בערך זה הוא פתיחתו של החיבור.
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן