חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

הר הבית

שטח ההר שבתוכו נבנה בית המקדש.

הפרקים:
א. מקומו ומידתו;
ב. כתליו;
ג. שעריו;
ד. לפנים מהחומה;
ה. קדושתו;
ו. בעלותו.

א. מקומו ומידתו
הר הבית נקרא כך על שם [טור תקעו] הכתוב נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים1, וכן כתוב: והר הבית לבמות יער2, והוא הר המוריה3, וכן כתוב: ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלם בהר המוריה4, ועל הר זה נאמר: אשר יאמר היום בהר ה' יראה5, שיאמרו לימי הדורות עליו בהר זה יראה הקב"ה לעמו6. פירוש הר הבית הוא ההר שעליו הבית בנוי7, וכולל כל בניני בית המקדש עם כל העזרה ושאר הבתים והלשכות והרחבות8. במובן המצומצם יש שקוראים הר הבית רק לאותו חלק מהר הבית שקדושתו יתרה על קדושת ירושלים ופחותה מקדושת המקומות הפנימיים של ההר, היינו מהחיל* והעזרות עד קודש הקדשים, כאותה ששנינו: הר הבית מקודש ממנו - ממה שלפנים מחומת ירושלים - וכו' החיל מקודש ממנו וכו' עזרת נשים מקודשת ממנו וכו'9. ויש שקראו בשם הר הבית גם לחיל ועזרת נשים עד שער העזרה, שמשם ואילך מתחילה קדושת המקדש10.

הר הבית היה לצפון ירושלים11, וכן נאמר בבניין שלעתיד: ויניחני אל הר גבה מאד - הוא הר הבית12 - ועליו כמבנה עיר מנגב13, בדרומו של הר14, שהעיר ירושלים סמוכה לו מנגב15, והוא גבוה מירושלים16, וכתבו אחרונים שזה שירושלים עתה גבוהה מהר הבית מכל סביבותיו מלבד מן הדרום הוא מפני שקרקע הבית הושפלה על ידי הגוים, ואף ירושלים נעשתה תל על ידי החורבן17.

על קביעת הר הבית, כמקום גבוה ביותר, לבית המקדש, ע"ע בית המקדש18.

הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה19. יש שכתבו רמז לכך מן התורה, שנאמר באהל מועד: ארך החצר מאה באמה ורחב חמישים בחמשים20, שאין תלמוד לומר בחמישים, מלמד שחצר המשכן אחד מחלק חמישים שבהר הבית21.
ויש שכתבו שלמדו כן מבניין יחזקאל לעתיד, שנאמר בו: וכלה את מדות הבית הפנימי והוציאני וגו' <ראה תמונה> [טור תקעז] ומדדו סביב סביב - לכל היקף הר הבית מבחוץ22 - וגו' לארבע רוחות מדדו חומה לו סביב סביב ארך חמש מאות ורחב חמש מאות23.


תמונה 1



תמונה 2



תמונה 3


הר הבית היה מוקף חומה24, והיינו כתלים סביב הנקראים חומה25. וכן כתוב בבניין יחזקאל: חומה לו סביב סביב וגו' להבדיל בין הקדש לחל26, הרי שהיה מוקף הכל27. כותלי החומה יש מהראשונים שכתב שהיו סביב ההר, במישור שלפניו, ויש רחבה מן המישור, בין כותל החומה לרגל ההר, ושיפוע ההר התחיל לעלות מן החיל* ולפנים28.
ויש שכתבו שההר היה גדול הרבה מת"ק על ת"ק, אלא שלא היה קדוש אלא ת"ק על ת"ק29, וכן יש שכתבו שחמישים אמה רוחב היה משך ההר מחוץ לכותלי הר הבית לכל צדדיו30.

על שיעור זה של הר הבית כתבו אחרונים שאין להוסיף31, אם מפני שכן מרומז במקרא של רוחב חמישים בחמשים32, או במקרא של בהר ה' יראה33, שלבד ההר אין רשות להוסיף34. אבל בתוך ההר יש רשות לבית דין למשוך העזרה עד מקום שירצו35.

עובי הכתלים של חומת הר הבית כתבו אחרונים שאינו בכלל השיעור של ת"ק על ת"ק אמה36.

ב. כתליו
כל הכתלים שהיו שם - בכל בניני הר הבית37 - היו גבוהים38 הרבה מאד, שכל הפתחים היו גבוהים עשרים אמה, לבד ממה שעל הפתחים הרבה מאד39, וגובהם כפי רצונם40, חוץ [טור תקעח] מכותל מזרחי - לרגלי הר הבית41 - שהכהן השורף את הפרה42 עומד בהר המשחה ורואה למעלה מהכותל המזרחי את פתחו של היכל בשעה שמזה מדם הפרה נוכח ההיכל43, ולא היה גבוה עשרים ושש אמה, כי גובה קרקע עזרת נשים מהר הבית היה שש אמות, ואם יהיה גובה הכותל המזרחי של הר הבית שש אמות למעלה מן הפתח לא יוכל לראות דרך שער עזרת נשים - שאף הוא פתחו עשרים אמה - את פתח ההיכל44.
ויש שכתבו שכותל המזרחי היה גבוה שש אמות כמו שכתוב בבניין העתיד: והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב וגו' שש אמות וגו' וקומה קנה אחד45, ופירשו שהכוונה על החומה החיצונה של הר הבית, שהייתה נמוכה, כמו ששנינו בבית שני שכל הכתלים היו גבוהים חוץ מכותל המזרחי46, ועולי הגולה עשו כדמות שראו בבניין יחזקאל לעתיד בקצת הדברים47. ויש שכתבו שכותל זה היה נמוך מעשרים אמה48.

הכותל המזרחי היה נמוך על כל אורכו, ולא כנגד הפתח בלבד49, ויש שכתב שלא היה נמוך אלא מול פני שער ההיכל בלבד, ולא בכל אורכו50.

הכתלים שרואים אותם כיום, כתבו ראשונים שהם מחומת הר הבית, ולכן מותר להתקרב לתפלה והשתחוייה עד הכתלים51. אף הכותל המערבי שרואים בימינו, מקום קיבוץ ישראל לתפלה ותחנונים, הוא כותל הר הבית52. [טור תקעט]

ג. שעריו
חמשה שערים היו להר הבית53, שנים מן הדרום אחד מן המערב ואחד מן הצפון ואחד מן המזרח54. רוחב כל שער עשר אמות וגובהו עשרים55, ויש להם דלתות56.

שני השערים שבדרום היו משמשים כניסה ויציאה, ונקראים שערי חולדה57, לפי שהיו בעיקר הר הבית58, כחולדה הדרה בעיקרי בתים59, או לפי שחולדה הנביאה הייתה במקדש ראשון יושבת בין שני שערים הללו60. ולפי שרוב בנינים ותשמישים מן הדרום והיו רוב כניסות ויציאות מכאן הוצרכו שני שערים לדרום61.

השער שבמערב אף הוא משמש כניסה ויציאה62, ונקרא שער קיפונוס63, לפי שקפי הוא ראש בלשון יון, ולפי שהשכינה במערב היה השער הזה ראש לכל השערים64,
ויש מפרשים שענינו בלשון יוון עבודת הגן, ואפשר שהיה שם גן של ורדים מחוץ להר הבית65.
ויש מפרשים קיפונוס שהוא נוטריקון שמקיף כלפי מקום הנס, היינו אחורי בית הכפורת ששם עיקר מקום הנס שהשכינה שורה על גבי הכפורת66.
ויש מפרשים שנקרא כך על שם האיש שהתנדב לבנותו67. וקטן היה השער הזה68.

שער הצפון לא היה משמש כלום69, ושום יציאה וביאה לא הייתה שם70, ולא עשאוהו אלא לתפארת הבניין71. אבל כהן שאירע לו קרי שיוצא והולך לו [טור תקפ] במסיבה ההולכת תחת החיל, יוצא בשער הצפון72. כל השערים שהיו שם היו להם שקופות - משקוף עליון73 - חוץ משער הזה, שהיו שם שתי אבנים מוטות זו על גב זו74, כזה:75. השער הזה נקרא טדי76, וענינו גובה, על שם שתי האבנים המוטות, שהיה הגובה באמצע, או שהוא מלשון השתחוייה, שהאבנים נראות כמשתחוות זו לזו77,
ויש מפרשים טדי מלשון הצנע78, לפי שלא היה משמש כלום, ואף בעל קרי שהיה יוצא בו היה בהצנע שלא ירגישו בו79, או שהוא לשון פיוט80, שהפייטנים הייתה להם שם לשכה שבה מלמדים ללוויים ניגוני המזמורים81. ויש גורסים טרי, ברי"ש82, ששתי האבנים היו מוצבות בדמות משולש, ובלשון יון נקרא משולש טרי83.

שער המזרח עליו שושן הבירה צורה84, מצויירת בחדר שעליו85.

בטעם הדבר נחלקו אמוראים,
יש סוברים כדי שידעו מהיכן באו86, שכן ציוו מלכי פרס86א, וכדי שיתנו הודאה למלכות שהוציאתם משם87, או לומר בעוונותיכם גליתם לשם ועתה עליתם משם וכל זמן שרואים אותה הצורה זוכרים הגלות88,

ויש סוברים כדי שתהא אימת מלכות עליהם89, ולא ימרדו בהם90. שער המזרח היה מכוון כנגד שער עזרת נשים וכנגד שער העזרה ופתח ההיכל91. משער זה נכנסים לחיל92 שלפני עזרת [טור תקפא] נשים, ומן החיל נכנסים בשער עזרת נשים לעזרת נשים93. ובשער הזה כהן גדול94 השורף את הפרה וכל מסעדיה - המסייעים וסועדים לכהן השורף95 - יוצאים להר המשחה96, בכבש שהיו עושים מהר הבית להר המשחה97.

שני שערים אחרים היו במקדש, ועליהם אמרו: ראה שלמה המלך כת של גומלי חסדים ובנה להם לישראל שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ומנודים, ובשבת היו מתקבצים שם יושבי ירושלים ועולים להר הבית ויושבים בין שני שערים הללו כדי לגמול חסדים לזה ולזה98. שערים אלו היו בהר הבית99. וכתבו ראשונים ששערים הללו היו במזרח, מצפונו של שער שושן שבמזרח100, והם שני שערים הנראים עכשיו גבוהים מאד בכיפות מבחוץ ודלתותיהם ברזל והם סגורים לעולם וההמון קורא אותם "שערי רחמים"101.

ד. לפנים מהחומה
לפנים ממנו - מכותל חומת הר הבית102 - היה הסורג103, והוא מחיצה העשויה נקבים נקבים כמיטה מסורגת בחבלים104, ועשויה מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבים אותם זה על זה באלכסון105. והוא מקיף סביב106, לכל הצדדים, למזרח ולצפון ולמערב ולדרום107, וגבוה עשרה טפחים108. ויש שכתבו שהיה על פני כל המזרח מצפון לדרום109. ואין תוספת מעלת קדושה מן הסורג ולפנים, כי מחומת הר הבית עד החיל הקדושה אחת110, ולא נעשה אלא לגוי, או לשם היתר טלטול בשבת מהסורג ולפנים שיהיה כרשות היחיד, שבהר הבית עד הסורג אסור בטלטול, שלא [טור תקפב] הוקף בתחילה לדירה, שקודם הקיפו את ההר ואחר כך פתחו לו בניניו111,
ויש חולקים וסוברים שאף מחוץ לסורג מותר בטלטול בשבת בהר הבית, לפי שהיה מוקף בתחילתו לשם דירה112, ולא נעשה הסורג אלא לשם מחיצה בפני עכו"ם שלא יכנסו בחיל113.

שלש עשרה פרצות היו שם - בסורג - שפרצום מלכי יון, חזרו וגדרום114 כשחזרו ישראל וכבשו את היוונים115. ויש מהתנאים סוברים שכנגד פרצות אלו גזרו שלש עשרה השתחויות116, כשמקיפים את הר הבית117, שכשמגיע כנגד כל פרצה ופרצה משתחווה ומודה על אבדן מלכות יון118, ולא שצריך להקיף את כל הר הבית ולהשתחוות כנגד כל פרצה ופרצה, אלא שכל הבא להר הבית והיה בא כנגד איזו פרצה היה משתחווה כנגדה, ואם הוא מקיף את כל ההר משתחווה י"ג השתחויות119.

לפנים ממנו - מהסורג - החיל120, עשר אמות121. לפנים מן החיל עזרת-נשים*, ואחרי כן, ממזרח למערב, עזרת- ישראל* ועזרת-כהנים*122, בין-האולם-ולמזבח*, האולם*, ההיכל*, קודש-הקדשים* ואחורי-בית הכפורת*123.

רובו של הר הבית מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מיעוטו מן המערב124, שהעזרה לא הייתה מכוונת באמצע הר הבית, אלא רחוקה מדרום הר הבית יתר מכל הרוחות, וקרובה למערב יתר מכל הרוחות, ובינה ובין הצפון יתר ממה שבינה ובין המערב, ובינה ובין המזרח יתר ממה שבינה ובין הצפון125, מקום שהיה רוב מידתו היה רוב [טור תקפג] תשמישו126, שבדרום היו לשכות הרבה ובתים למשמשי הבית, מלבד הלשכות שנאמרו במשנה127 ויש מפרשים אף רובו מן הדרום ששנינו שהוא רוב בניין הלשכות שבהר הבית, שהיו בדרומו, והמזרח לא היה מבונה כמו הדרום, והצפון פחות מבונה מהמזרח, והמערב פחות מכולם128. בטעם שרוב תשמישו מן הדרום יש שכתבו לפי ששם הייתה כניסת כל אדם מהעיר, שהיא בנגב129. וכן כתוב: ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים130, ושער המים היה בדרום131, והרחוב שלפניו היינו הר הבית132, הרי שאספת העם הייתה בחלק הדרומי של הר הבית133. מידת הרוחב של הר הבית לצד דרום לחוד ולצד צפון לחוד לא נתבאר, אלא שמכיוון שרוחב העזרה היה מאה ושלשים וחמש אמה134, הרי שהרוחב מצפון ודרום ביחד היה שלש מאות וששים וחמש אמה, וכן לא נתבאר כמה מידת האורך של הר הבית לצד מזרח לחוד ולצד מערב לחוד, אלא שמכיוון שאורך העזרה - מלבד עזרת נשים - היה מאה ושמונים ושבע אמות135, הרי שאורך הר הבית למזרח ולמערב ביחד - עם עזרת נשים - היה שלש מאות ושלש עשרה אמות136.

הר הבית סטיו כפול היה137, סטיו לפניו מסטיו138, והם אצטבאות זו לפנים מזו, בהיקף לישב שם139, ששם מתקבצים ויושבים בני אדם140, עשויה מדריגות של אבנים זו למעלה מזו בכל סביבות הבית עד סמוך לשמי קורת העזרה141, וגג היה בנוי למעלה [טור תקפד] מפני הגשמים142, והיה גבוה עד שהיה נראה לכל143.

בנינים הרבה היו בהר הבית, מלבד הלשכות שהוזכרו במשנה ושלא הוזכרו144. ומהם מצינו: בית המוקד145, בית הכנסת סמוך לעזרה146, בית המדרש147, מושב שני בתי דינים148, חנות149, שבה ישבו סנהדרין ארבעים שנה לפני החורבן150, אולמות151, והרבה אולמות בנה הורדוס בהר הבית152.

הר הבית מקורה היה153 כולו154, ויש שכתב שלא היה מסוכך אלא על גבי האצטבאות, מן הצדדים, ולא באמצע155, וכן נראה מדברי ראשונים שכתבו שהר הבית היה מסובב חומה בלא קורות156.

כל הר הבית והעזרות, תחתיהם חלול157, וכיפין על גבי כיפין היו בנויות תחתיו158, מפני אהל הטומאה159.

המקדש כולו לא היה במישור, אלא במעלה ההר160, והר הבית היה עשוי דרך שיפוע רחב ובנינים שבו עולים לפי מעלה ההר, כל שלפנים מחברו גבוה ממנו161. כשאדם נכנס משער המזרחי של הר הבית מהלך בשווה עד סוף החיל, ומשם ואילך לעזרת נשים והלאה משפע ועולה162,

ויש סוברים שלפנים מן החיל מתחיל שיפוע ההר163. מן החיל לעזרת נשים עולה בשתים עשרה מעלות164, ומהלך כל עזרת נשים בשווה ועולה ממנה לעזרת ישראל, שהיא תחילת העזרה, בחמש עשרה מעלות, ומהלך כל עזרת ישראל בשווה ועולה ממנה לעזרת כוהנים במעלה, ומהלך כל עזרת כוהנים והמזבח בשווה [טור תקפה] ובין-האולם-ולמזבח* בשווה ועולה משם לאולם במעלות, והאולם וההיכל כולו בשוה165. גובה קרקע ההיכל על קרקע שער המזרח של הר הבית שתים ועשרים אמה166,

ויש סוברים תשע עשרה אמה וחצי167, או עשרים אמה וחצי168.

מחילות מהלכות תחת העזרה, שגגותיהן שוות לקרקע העזרה, ומהן שפתוחות להר הבית169.

מקום - או: מגדל170 - היה, לדעת ר' יוחנן, בהר הבית והיה קרוי בירה171, ולדעת ריש לקיש כל הר הבית קרוי בירה, שנאמר: ולבנות הבירה אשר הכינותי172.

ה. קדושתו
כל הר הבית מקודש לה', כמו שכתוב: בהר ה' יראה, ומשמעו שכל ההר מקודש173. הר הבית במובנו המצומצם174, היינו עד החיל, נחשב בין עשר הקדושות שמנו בארץ ישראל, וקדושתו בין קדושת ירושלים, שהר הבית למעלה ממנה, ובין קדושת החיל, שקדושת הר הבית פחותה ממנה175. ולא נתקדש הר הבית בקדושת המקדש אלא מן חומת העזרה - עזרת ישראל - ולפנים, ועד שם היה הר הבית חול176, ואינו קרוי מקדש177.

הר הבית מתחילתו עד שער ניקנור, שהוא שער העזרה - היינו הר הבית והחיל ועזרת נשים - נקרא מחנה לוויה, שכשם שהיה במדבר מחנה לוויה - שנאמר בה וסביב למשכן יחנו178 - כך היה בירושלים, והוא מפתח הר הבית עד שער ניקנור179, ויש להר הבית קדושה בפני עצמה, שהוא מחנה לויה180. קדושת הר הבית היא שאין זבים [טור תקפו] וזבות ונדות ויולדות נכנסים לשם181, שנאמר ולא יטמאו את מחניהם182, ליתן מחנה לזה, היינו לטמא מת, ומחנה לזה, היינו לזב183, שקודם לכן נאמר וישלחו מן המחנה184 ומחוץ למחנה תשלחום185, וכאן כתוב מחניהם ולא כתוב מחנה, משמע שלכל אחד מהם מחנה מיוחד, שטמא מת משתלח חוץ למחנה שכינה, וזב חוץ למחנה לויה186.

קדושת הר הבית כמחנה לוויה הסתפקו ראשונים כיצד נתקדשה, שכן בית המקדש וכן ירושלים נתקדשו בקרבן הנאכל בהם ונפסל כשיוצא מהם187, והר הבית אין דבר נאכל בו שהיוצא ממנו יהיה נפסל, וכתבו שמכיוון שאי אפשר אי אפשר188.
יש מי שכתב שאברהם אבינו נתן להר קדושת הר הבית, שקראו הר189.

קדושת הר הבית יש מהאחרונים שכתבו שלא נתבטלה עם חורבן הבית אפילו לסוברים שקדושת המקדש קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא190 וקדושת הארץ שעל ידי יהושע נתבטלה מפני שהייתה על ידי כיבוש191, לפי שקדושת הר הבית לא הייתה על ידי כיבוש אלא על ידי חזקה, שקנו אותו בכסף, ולכן לא נתבטלה192. אחרונים הסתפקו אם רק קדושת השראת השכינה לא נתבטלה עם החורבן, אבל הקדש ממש אין בו, שנתחלל עם ביאת הנכרים לתוכו, או שיש בו גם הקדש, ונפקא מינה לענבים וזיתים הגדלים בהר הבית והנכרים לוקטים אותם ומוכרים, אם מותרים בהנאה193.

על קדושת גנין ועליות של הר הבית, ע"ע גגין ועליות194. על קדושת מחילות שתחת לעזרה [טור תקפז] הפתוחות להר הבית, ע"ע מחילות. על קדושת הלשכות הפתוחות להר הבית ע"ע לשכות.

על מורא מקדש בהר הבית והדינים הכלולים בו: שלא להיכנס במקלו ומנעלו וכו' וסדר הכניסה דרך ימין וכו', ע"ע בית המקדש: מוראו.
על שמירת הלוים בהר הבית, ע"ע הנ"ל: שמירתו.
על בניין עץ בהר הבית, ע"ע הנ"ל195.

ו. בעלותו
הר הבית והעזרות196 הם מהדברים של עולי בבל197, היינו שהם בשותפות כל ישראל198, לפי שבאו מממונם של כל ישראל, ולכל אחד מהם יש בו זכות199, ויש שהסבירו לפי שהפקירום עולי הגולה לכל ישראל200. ומכל מקום אין אחד מישראל יכול לאסור את חלקו על אחרים, והמודר הנאה מותר בהם201, לפי שאין לכל אחד אלא זכות מועטת ואין לו שום רשות202, או שכשהפקירו לכל ישראל לא נתנו להם להיות שותפים לעניין שיוכל האחד לאסור חלק חברו203.

ויש מהראשונים
שכתב שהר הבית והלשכות והעזרות הם קדושים ואין להם בעלים ולכן אין יכול לאסרם204.
על בעלות השבטים במקום הר הבית, ע"ע בית המקדש205.

הערות
1. ישעיה ב ב. רא"ש מידות פ"ב מ"א.
2. ירמיה כו יח ומיכה ג יב.
3. רמב"ם בית הבחירה פ"ה ה"א: סמ"ג עשין קסג: הר המוריה נקרא הר הבית בלשון המשנה. ועי' ספרי דברים פסקא כח הכל קראו אותו הר כו' ופסחים פח א כאברהם שכתוב בו הר כו'.
4. דהי"ב ג א.
5. בראשית כב יד.
6. רש"י עה"ת שם.
7. ערוך ע' הר א.
8. מאירי יומא טז א. וע"ע בית המקדש כרך ג.
9. כלים פ"א מ"ח. ועי' משנה פסחים סד ב ישבה לה בהר הבית שניה בחיל, ועי' יומא יב א הר הבית הלשכות והעזרות, ועוד.
10. עי' ספרי ריש במדבר מפתח הר הבית עד העזרה מחנה לויה, ועי' רש"י סוטה מ סוע"ב, ועי' להלן: קדושתו.
11. פסקי תוס' מידות סי' ה.
12. רד"ק.
13. יחזקאל מ ב.
14. רש"י שם.
15. רד"ק שם. ועי' תוי"ט מידות פ"ב מ"א.
16. עי' משנה ריש חגיגה לעלות מירושלים להר הבית, ותענית כג א עד שעלו כל ישראל להה"ב מפני הגשמים, ועי' זבחים נד ב ורש"י ד"ה כתיב ועלה ורש"י סוכה נא סוע"א.
17. שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרלט. ועי' הערת המו"ל לכפתור ופרח הוצ' לונץ עמ' תקס שהה"ב גבוה מירושלים היינו מעיר התחתית.
18. כרך ג עמ' רכה.
19. מידות פ"ב מ"א: רמב"ם בהב"ח פ"ה ה"א.
20. שמות כז יח.
21. רא"ש מידות שם: הגר"א שם בשם ירו', ולפנינו בירו' אין. וכ"כ בשינוי קצת במיוחס לרש"י דהי"א כח יט וששמואל דרש כן ברוה"ק ולימד לדוד. ועי' בעה"ט עה"ת כה ב וכז יח. [טור תקעז]
22. רש"י ורד"ק.
23. יחזקאל מב טו - כ. קר"ס ביה"ב שם, ועי' רד"ק שם. ועי' רש"י שם שת"ק קנים הן לא של אמות אלא של בני ו' אמות, ויהיה בית שלישי פי ל"ו מהר הבית הקדום והרמז "לו".
24. רמב"ם שם; ערוך ע' הר א: מאירי יומא טז א ומידות שם. ועי' מידות פ"א מ"ג ה' שערים היו להר הבית ובתפא"י שם, ועי' להלן: שעריו.
25. מאירי יומא שם.
26. יחזקאל שם כ.
27. ק"ס בהב"ח שם. ועי' רש"י יחזקאל שם שהיא חומת החיל המקפת כל ההר וצ"ב.
28. מאירי יומא שם, ועי' גם מאירי מידות רפ"ב, וצ"ל שהמישור היה על הר הבית שאל"כ אין הפרש של כ"ב אמה בגובה.
29. פסקי תוס' מידות סי' ה.
30. ס' תבנית היכל פ"ב סי' טו, ועי' עזר"כ פ"ב מ"א ד"ה ת"ק אמה א.
31. רש"ש סנהד' ב א: אולי: או"ש בהב"ח פ"ו ה"י, מדיוק ל' הרמב"ם שם; מקדש דוד ח"ב סי' כז.
32. עי' לעיל. רש"ש שם.
33. עי' לעיל.
34. או"ש שם.
35. רמב"ם שם פ"ו ה"י, וע"ע עזרות.
36. תפא"י מידות שם; עזר"כ שם. ועי' עזר"כ על מידת עוביים.
37. רש"י יומא טז א.
38. מידות פ"ב מ"ד.
39. רש"י יומא שם; רא"ש מידות שם.
40. מאירי יומא שם. ועי' תו"י יומא שם שגבוהים מ' אמה, ועי' עזר"כ מידות שם. [טור תקעח]
41. רש"י שם.
42. ע"ע פרה אדומה.
43. מידות ויומא שם ורש"י; רמב"ם בהב"ח פ"ו ה"ה. וע"ע הזאת (א) כרך ח, פ"ח.
44. תו"י יומא שם.
45. יחזקאל מ ה.
46. רש"י שם; רד"ק שם.
47. רד"ק שם. ועי' פסקי תוס' מידות סי' ח שכ' ג"כ שגובה כותל המזרח היה ו' אמות, ובשיח יצחק לתו"י יומא טז א כ' שר"ל למעלה מהפתח, אבל ברש"י ורד"ק כ' ו' אמות כל הגובה. ועי' תבנית היכל ספר ב רפ"ב. ובבאור הגר"א לבנין הבית פי' הכתוב על חומת עזרת נשים וגובה האסקופה. ועי' עזר"כ פ"ב מ"ד ד"ה חוץ א וחוץ ב.
48. פהמ"ש להרמב"ם מידות פ"ב מ"ד וכ' "דרך משל", ועי' רש"ש שם שר"ל שטס"ה וצ"ל מכ"ד אמות, כדי שיהא נר' משער ההיכל יותר מב' אמות כמש"ש בפהמ"ש, ועי' עזר"כ שם מש"ש בד' פהמ"ש.
49. עזר"כ שם, ע"פ סתימת לשון המשנה ול' כל המפרשים לכ"א לפי דעתו בשיעור נמיכותו.
50. תבנית היכל ספר ב סי' כב, ועי' עזר"כ שם שהשאיר דבריו בצ"ע. ועי' רמב"ם בהב"ח פ"ו ה"ה כותל שעל גבי שער זה נמוך, ומאירי יומא טז א כותל החומה על הפתח נמוך כו', משמע כתבנית היכל.
51. כפו"פ פ"ו: "עוד היום ניכר שער שושן למזרח וכו' שני שערי חולדה לדרום וכן שער קיפונוס למערב" (היינו שער השלשלת); פאת השולחן סי' ג סי"ב ועי"ש בבית ישראל ס"ק כו: הכתלים שאנו רואים אבנים רחבות וחומה גבוהה ששם כתלי הר הבית וכו'. וכ"כ בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרצא שכותל המזרחי של היום הוא חומת הר הבית (ומש"כ שם על כותל הדרום שהוא כותל העזרה תמוה, שהרי בתשו' זו עצמה כ' שאבן השתיה נמצאת "בלי ספק" תחת הכיפה הגדולה (א - צחרא =כפת הסלע), וממנה לכתלי העזרה, לצפון ולדרום, ס"ו אמה בערך, ואילו המרחק בין הכותל הדרומי של עכשיו ובין הכיפה הנ"ל הוא 243 מטר! על גבולות הרה"ב בימינו, ושהוא הרבה יותר מת"ק אמות בין צפון לדרום עי' בס' ירושלים בספרותנו לרי"ז הורוביץ עמ' רט ואילך; עיר הקודש והמקדש לרימ"ט ה"ד וה: ומאמר הר הבית וקדושתו בקובץ תושבע"פ כרך יא, תשכ"ט].
52. תבואות הארץ פ"ז עמ' שמג, וכ"כ בשו"ת אבני גזר יו"ד סי' תנ. ועי' בית רידב"ז סי' לח בשם חכם א' שהוא כותל העזרה וכ"כ בשם שו"ת הרדב"ז, אבל הרדב"ז שם לא התכוון לכותל המערבי כמבואר בס' מקדש מלך לרצפ"פ עמ' קלח, ועי' הע' רא"מ לונץ לכפו"פ שם שבימי הכו"פ וזמן רב אחריו לא היה כותל המערבי נראה, כי היה מכוסה בעפר. ציור הכותל המערבי בימינו והפינה המזרחית - דרומית של חומת הר הבית, ראה בצילום מתוך ספר "ירושלים", תשט"ז. [טור תקעט]
53. מידות פ"א מ"ג: רמב"ם בהב"ח פ"ה ה"ב. ועי' ר"ש מידות שם שכתב ששערים אלו היו בחומת עזרת נשים המקפת כל ההר, ותמוה, וגם עזרת נשים לא היתה מקפת כל ההר, ע"ע עזרות, ועי' רש"ש שם, ובעזרת כהנים שם ד"ה ועליו שושן כ' שט"ס היא בר"ש.
54. מידות שם; רמב"ם שם בשינוי סדר: מערב מזרח צפון ודרום.
55. מידות פ"ב מ"ג; רמב"ם שם.
56. רמב"ם שם. ונ' שמקורו במידות פ"ב מ"ג כל הפתחים שהיו שם היו להם דלתות ומפרש שהכוונה גם על שערי הר הבית. ועי' עזרת כהנים שם ד"ה כל השערים שמסתפק אם מש"ש במשנה כל השערים נשתנו להיות של זהב מוסב גם על שערי הר הבית.
57. מידות פ"א מ"ג.
58. עי' להלן: לפנים מהחומה, שרובו מן הדרום ועיקר תשמישו שם.
59. פי' הרא"ש שם.
60. שם בפי' ב ותוי"ט ותפא"י שם, ע"פ מלכים ב כב יד. ובמאירי מידות שם שנקראו כן לאיזו סיבה. ועי' שה"ש רבה פ"ד שער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם, ועי"ש במתנות כהונה שבמק"א במקבילות זה לא הוזכר.
61. פי' הרא"ש ותוי"ט ותפא"י שם.
62. מידות שם, ועי' עזרת כהנים שם שיש ספרים שאינם גורסים, אבל בכל ספרי המשניות שבידינו וכן בכל כתה"י ודפוסים ראשונים הגי' כמו שלפנינו.
63. שם.
64. פירוש הרא"ש שם.
65. שלטי גבורים פ"ג, והביאו בתוי"ט ותפא"י שם.
66. פי' הראב"ד לתמיד פ"א, ומלאכת שלמה מידות שם בשמו.
67. תפא"י שם בשם י"א.
68. פי' הרא"ש שם.
69. מידות שם.
70. ר"ש שם. ובפי' הרא"ש שם כי אם התשמיש היה שם, ונ' שטס"ה וצ"ל כלום תשמיש כו'.
71. מאירי מידות שם. [טור תקפ]
72. ראב"י במידות סופ"א, וע"ע שלוח מחנות אם חכמים חולקים עליו או לא, ועי' עזרת כהנים שם שלפי שלא היה תשמיש חביב ולא לצורך הבאת דבר למקדש אלא להוצאת הטומאה ובהצנע לכן אמרו שאינו משמש כלום.
73. פהמ"ש להרמב"ם שם.
74. מידות פ"ב מ"ג.
75. פהמ"ש שם, ועי' תוי"ט.
76. מידות פ"א שם.
77. פי' הרא"ש שם.
78. פסקי תוס' מידות סי' ד.
79. תוי"ט שם לפי' זה, ועי' תפא"י שם.
80. פסקי תוס' שם.
81. תוי"ט שם לפי' זה: ואולי, ועי' תפא"י שם שפירושו ביוונית שיר תודה.
82. תוס' יו"ט שם בשם ראבי"ה, וכ"ה בש"נ מכת"י.
83. תפא"י שם, וכ"כ ברש"ש יומא יא ב. ועי' שלט"ג שם שטרי בלשון יון הוא חלש, שהאבנים היו תמוכות זע"ז כחלש הנתמך על חברו. [וראה עוד על השם טדי בנספח לאגרון לרס"ג, ירושלים תשכ"ט, עמ' תט ואילך].
84. מידות שם.
85. רש"י מנחות צח א, ועי"ש ברש"י ובתוס' פסחים פו א ורע"ב כלים פי"ז מ"ט שכ' בשער העזרה. ועי' רש"ש פסחים שם שתמה, ובעזר"כ מידות שם כ' שט"ס היא וצ"ל הר הבית.
86. מנחות צח א רב חסדא ורב יצחק חד אמר כו'.
86א. רע"ב מדות פ"א.
87. רש"י שם.
88. ר"ח פסחים פו א.
89. מנחות שם חד אמר.
90. רש"י שם, ועי' פהמ"ש מידות שם. ועי' כפתור ופרח פ"ו שער היום ניכר שער שושן בהר הבית.
91. יומא טז א ורש"י ד"ה ומתכוין.
92. ע"ע. [טור תקפא]
93. רש"י שם ד"ה חוץ.
94. כ"ה במשנה שם, וע"ע פרה מחלוקת בדבר והלכה שכשרה גם בכהן הדיוט.
95. ר"ש ורא"ש ורע"ב.
96. מידות שם.
97. פרה פ"ג מ"ו. וע"ע הנ"ל על כבש זה.
98. מס' סופרים פי"ט הי"ב: פרקי ר' אליעזר. פי"ז, והובא בתוה"א לרמב"ן סוף שער האבל ובכפתור ופרח פרק ו וברא"ש מו"ק פ"ג סי' צג. וע"ע חתן וע' נחום אבלים.
99. עזרת כהנים פ"ב מ"ב ד"ה חוץ, ע"פ לשון מס' סופרים ועולים להר הבית. וכ"נ מתוה"א שם שכ' ולמדנו מזה שבשבת יוצא האבל להר הבית כו'.
100. עי' לעיל.
101. כפתור ופרח שם, ועי"ש בהערות לונץ שחולק וכ' שבמזרח לא היו מלבד שער שושן שום שערים אחרים, ושני השערים היו לדעתו בדרום, ע"פ מידות פ"ב מ"ב כל הנכנסים להר הבית נכנסים דרך ימין כו' מי שאירעו דבר מקיף לשמאל כו', וכ"כ בעזרת כהנים שם. ועי' תבואות הארץ פ"ז עמ' שלב ופי' רד"ל לפדר"א שם.
102. ר"ש ורא"ש ורע"ב.
103. מידות פ"ב מ"ג: רמב"ם פ"ה ה"ג.
104. רא"ש ורע"ב שם.
105. ר"ש ורע"ב שם.
106. רמב"ם שם.
107. ראבי"ה, הביאו בתוי"ט מידות שם, וכ"כ בפי' הגר"א שם.
108. מידות שם; רמב"ם שם.
109. פי' הרא"ש שם, ולפ"ז לא היה מקיף את כל הצדדים.
110. רא"ש שם. [טור תקפב]
111. רא"ש שם, והביאו בכ"מ בהב"ח פ"ה ה"ג.
112. תוי"ט מידות שם ושו"ת רמ"ע מפאנו סי' צח. ע"פ פסחים סד ב ורש"י שטלטלו את הפסח להר הבית בערב פסח שחל בשבת, ועי' סוכה מב ב ביו"ט ראשון של חג שחל בשבת, ועי' רש"י נחמיה ב ח שחומת הר הבית נעשתה אחרי הבנינים שבתוכו. ועי' הגה להכ"מ בהב"ח שם. ועי' פי' הריעב"ץ לבית הבחירה פ"ה ה"ג.
113. תוי"ט שם ושו"ת רמ"ע שם, וזה תלוי במחלוקת אם החיל מחיצה או המקום שמהסורג עד עזרת נשים, והסורג שימש מחיצה להחיל, וע"ע חיל. ועי' הציור בלוח שבריש הע'.
114. מידות שם.
115. תפא"י שם.
116. מידות שם.
117. באורי הגר"א שם.
118. פהמ"ש להרמב"ם שם והרע"ב.
119. עזרת כהנים שם. וע"ע השתחויה, ושם שי"א שההשתחויות היו כנגד י"ג שערים.
120. מידות שם; רמב"ם שם. וע"ע חיל אם זהו החומה המקיפה את העזרות, או שהוא השטח שבין הסורג והעזרות.
121. משנה שם. וע"ע הנ"ל אם הכוונה לגובה הכותל או לרוחב השטח, ותלוי בפירוש חיל בציון הקודם. על המעלות שהיו שם, רומן ורוחבן, ע"ע הנ"ל.
122. עי' כלים פ"א מ"ח, ועי' רמב"ם פ"ה ה"ד לפנים מן החיל העזרה, ור"ל מעזרת ישראל עד סוף אחורי קודש הקדשים. ושם בה"ז ולפני העזרה במזרח עזרת נשים.
123. עי' מידות פ"ב ופ"ד ופ"ה וכלים פ"א מ"ח ומ"ט, ועי' על כל אלה המקומות בערכיהם המיוחדים.
124. מידות פ"ב מ"א.
125. רמב"ם פ"ה ה"ו. [טור תקפג]
126. מידות שם.
127. ע"ע לשכות. שלטה"ג פ"ב, והובא בתוי"ט שם. ועי' להלן על הבנינים שהיו בהר הבית.
128. פי' הרא"ש שם, ועי' עזרת כהנים שם שאין הרא"ש חולק על השטח שהיה בדרום יותר וכן בכולם, אלא שבפירוש רובן מן הדרום הוא מפרש על הבנינים.
129. תוי"ט שם, ע"פ יחזקאל מ ב, עי' לעיל: מקומו ומידתו, ועי' תוי"ט שם מ"ג בשם ראבי"ה.
130. נחמיה ח א.
131. עי' מידות פ"ב מ"ו.
132. עי' יומא סט ב.
133. עזרת כהנים פ"ב מ"א ד"ה רובו. ועי' רש"י פסחים כו א ד"ה ההיכל על הרחוב שלפני הר הבית.
134. עי' מידות פ"ה מ"א.
135. עי' מידות שם.
136. ועי' שלטי גבורים פרק ב ותוי"ט פ"ב מ"א שתפסו מספרים לכל צד דרך משל, ובתפא"י שם כ' בשם הש"ג מספרים מדוייקים, אבל בש"ג שם מפורש שכ"כ דרך משל.
137. ברכות לג ב וש"נ, ובפסחים יג ב ואיסטוונית היתה נקראת.
138. ברכות ופסחים שם: רמב"ם בית הבחירה פ"ח ה"א.
139. רש"י ברכות שם, ועי' רש"י סוכה מה א היקף לפנים מהיקף.
140. רש"י פסחים יא ב במשנה.
141. מאירי פסחים שם. [טור תקפד]
142. רש"י שם יג ב. ועי' להלן על כל הר הבית אם היה מקורה.
143. מאירי שם. ועי' מוסף הערוך ע' סטיו שהוא בנין העשוי לטייל תחתיו למחסה מזרם ומשרב, ובלשון יונית סטואה.
144. ע"ע לשכות. ועי' שלטי הגבורים פכ"ה והובא בתוי"ט פ"ב מ"א שמנה שלשים לשכות מלבד אלו שבמשנה בשביל משמשי המקדש, ועי' עזרת כהנים פ"ב מ"א שמנה יותר, וע"ע הנ"ל.
145. ע"ע בית המוקד כרך ג, ושם שבחלקו היה בהר הבית.
146. יומא סח ב ורש"י.
147. תוספתא חגיגה פ"ב.
148. עי' משנה סנהדרין פו ב ופח ב, ועי' רש"י שם שא' על פתח הה"ב היינו בחיל וא' על פתח עזרת נשים.
149. עי' רש"י ע"ז ח ב שכך שמו חנות.
150. גמ' ע"ז שם.
151. תוספתא יומא פ"א לגי' רש"י שם כג א.
152. רש"י שם.
153. ירושלמי תענית פ"ג ה"ט; רמב"ם פ"ה ה"א.
154. רמב"ם שם, וכ"כ השלטי גבורים פ"ב ומרכבת המשנה ח"ב בהב"ח שם ובתפא"י מידות פ"ב מ"א, אלא שנחלקו הש"ג ומרכה"מ ותפא"י בנוגע לעזרה, וע"ע עזרות ע"ז.
155. תוי"ט פ"ב מ"א, ולא הזכיר את הירושלמי ולא את הרמב"ם, ועי' בתי כהונה ח"א סי' יז שהסכים להתוי"ט והבין כן אף בד' הירושלמי והרמב"ם.
156. ערוך ע' הר, ועי' רש"י פסחים ז א ד"ה בהר הבית במעות שנמצאו שם: הרוח מכבדתו.
157. פרה פ"ג מ"ג; רמב"ם פרה אדומה פ"ב ה"ז.
158. רמב"ם בית הבחירה פ"ה ה"א, ועי' כ"מ שם שהוא ע"פ פרה שם ומ"ו שם.
159. משנה שם ורמב"ם פרה אדומה שם: מפני קבר התהום: רמב"ם בהב"ח שם. וע"ע מזבח אם אף תחת המזבח היה חלול.
160. רמב"ם פ"ו ה"א.
161. מאירי מידות פ"ב מ"ב.
162. רמב"ם שם.
163. מאירי מידות שם, ועי"ש בהערות הר"א סופר.
164. ועי' תוספתא סנהדרין פ"ב מעשה בר"ג וזקנים שהיו יושבים ע"ג מעלות בהר הבית ובבלי סנהדרין יא ב וירוש' מע"ש פ"ה ה"ד ועוד. ויתכן שזה היה באותן המעלות שבחיל. [טור תקפה]
165. רמב"ם שם, ע"פ מידות פ"ב, וע"ע בית המקדש כרך ג עמ' רלא. על מידתן וגובהן של החיל והעזרות והאולם, ועל מידת כל המעלות בגובה וברוחב, ע"ע חיל וע' עזרות וע' אולם וע' בין האולם ולמזבח.
166. רמב"ם שם ה"ה.
167. רש"י יומא טז א ד"ה ותנן.
168. רש"י שם ד"ה ר"א היא לדעת ר' אליעזר בן יעקב, ועי' תו"י שם ד"ה אי אמרת.
169. עי' פסחים פו א. וע"ע מחילות.
170. הגי' בירושלמי פסחים פ"ג ה"ח.
171. יומא ב א וזבחים קד ב וירושלמי פסחים שם.
172. דהי"א כט יט. יומא שם כל המקדש כו' וזבחים שם כל הבית כו' וירושלמי שם כל הר הבית. וע"ע בית הדשן כרך ג עמ' קפג ב.
173. קרית ספר בהב"ח רפ"ה.
174. עי' לעיל: מקומו ומידתו.
175. כלים פ"א מ"ו ומ"ח; רמב"ם בית הבחירה פ"ז הי"ג וטו. וע"ע בית המקדש כרך ג עמ' רלב א.
176. רש"י סוטה מ סוע"ב.
177. מאירי יבמות ו ב. ועי' מבוא לספרי זוטא מהר"מ זעמבא קדושת הר הבית ושו"ת אבני גזר או"ח סי' תנא שדנו אם הר הבית בכלל מקדש, ועי' מקדש דוד בית הבחירה סי' א אות ג שהר הבית אינו בכלל בית הבחירה.
178. במדבר א ג. רמב"ם פ"ז הי"א.
179. ספרי ריש במדבר; תוספתא כלים פ"א; רמב"ם שם. ועי' רש"י פסחים סז א ד"ה מחנה לויה.
180. תוס' שבועות טו א ד"ה ויוצא. וע"ע בית המקדש עמ' רל על חילוקי המחנות בירושלים. [טור תקפו]
181. כלים פ"א מ"ח; רמב"ם שם הט"ז וביאת המקדש פ"ג ה"ג.
182. במדבר ה ג.
183. ברייתא בפסחים סז א.
184. שם ב.
185. שם ה.
186. רש"י שם. וע"ע טומאת מקדש וקדשיו וע' שלוח מחנות, ושם על לימודים אחרים ודין של שאר הטמאים במחנה לויה.
187. עי' שבועות טו א, וע"ע בית המקדש עמ' רלב וע' ירושלים.
188. תוס' שבועות שם ד"ה ויוצא. ועי' שו"ת אבני גזר יו"ד סי' תנ שנסתפק אם ר"ל שנתקדשו בלחמי תודה אע"פ שלא נפסלו ביוצא או שלא היה לחם כלל ומ"מ לבית דין מהלכים מסביבו צריכים.
189. קרית ספר בהב"ח פ"ה, ועי"ש שקדושת העזרה עשה יצחק שקראה שדה וקדושת הבית יעקב שקראו בית, וצ"ב שהרי דור קידש העזרה, עי' זבחים כד א ורש"י ותוס', ועוד שצריך לקדש בשיירי מנחה וכו', ונ' שאין ר"ל קדושה ממש אלא כעין קדושת פה קודמת.
190. ע"ע בית המקדש עמ' רלג ורלד.
191. ע"ע ארץ ישראל כרך ב עמ' רטו.
192. מנחת חינוך מצוה רפד אות ו.
193. עי' מחזיק ברכה או"ח בקו"א לסי' קנא. ועי' תשו' הרצ"פ פרנק ז"ל בקובץ יגדיל תורה שנת תרע"א קונט' כז ואילך בארוכה.
194. כרך ה' עמ' קלז. [טור תקפז]
195. עמ' רכח, ועי' מבוא לספרי לר"מ זעמבא קדושת הה"ב.
196. וברי"ף גם והלשכות, וכ"ה בד' ניאפולי.
197. משנה נדרים מח א.
198. רמב"ם נדרים פ"ז ה"ב; טוש"ע יו"ד רכד א.
199. פהמ"ש להרמב"ם שם.
200. משנה שם מז ב ותוס' שם ד"ה ומותרים ושמ"ק שם.
201. משנה שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
202. פהמ"ש שם. ונ' שר"ל שיש לו זכות כללית אבל לא זכות בעלות פרטית שלו.
203. תוס' שם. ועי' פרישה סי' רכד שזהו הפקר לכל ישראל ואין נקרא שם של אחר עליו. וע"ע נדרים.
204. המאור סוף ביצה. ועי' קצוה"ח סי' ר ס"ק א שדן על מעות שנמצאו בהר הבית שהן חולין, למה לא קנתה חצר לגבוה שהר הבית חצר הקדש הוא, וע"ע הקדש על קנין הקדש בחצר.
205. כרך ג עמ' רכו, ושם שאח"כ קנו מהם כל ישראל.


מקור הערך: אינצקלופדיה תלמודית

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
בית המקדש
ירושלים – תולדות העיר
שער שושן