חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

בית המטבחים

מקום שחיטת הקורבנות בעזרה שבבית המקדש.

תוכן
העמודים
השולחנות
הטבעות
מדתו
הערות

מקומו. בית המטבחיים היה בצפונו של מזבח-החיצון*1, שכל קורבנות קדשי-קדשים* שחיטתם בצפון2.

בית המטבחיים נקרא המקום של הטבעות3, המיוחד לשחיטת הקדשים, והמקום שלצפון הטבעות, ששם עומדים השולחנות להדחת הקרביים והבשר4, והמקום שלצפון השולחנות, ששם קבועים העמודים5, שעליהם תולים ומפשיטים את הקדשים6.

שלושה מקומות אלו - מקום העמודים, השולחנות והטבעות - ואת שביניהם, מתחילים ברוחב העזרה, מצפון לדרום, במרחק שמנה אמות מכותל צפוני של העזרה, ומסתיימים במרחק שמנה אמות מכותל צפוני של מזבח החיצון7.

בית המטבחיים לא היה בית בנוי בכתלים, ואינו אלא מקום פנוי8.
ויש סוברים שבית המטבחיים של מקום העמודים היה מוקף מחיצות כעין בית, ובכותל הדרומי היה פתח למקום השולחנות והטבעות9. מקום [עמוד ריז טור 1] שחיטת הקדשים ודאי שלא היה מוקף מחיצות, שלא יהיה הפסק בינו לבין המזבח ובינו לבין ההיכל10.

העמודים
בבית המטבחיים היו שמנה עמודים ננסים11, כלומר: קצרים, שהיו נמוכים משאר העמודים שבעזרה כדי שיהא נוח להשתמש בהם12, ושל אבן היו13, ותקועים בארץ14.
עמודים אלה עמדו זה אחר זה לאורך העזרה ממזרח למערב15.
ויש אומרים שעמדו בשורה אחת לרוחב העזרה מצפון לדרום16.

על גבי העמודים היו רבעים (או: רביעית) - וי"ג: רביעים17 - של ארז18. נקראו כך על שם שהיו חתיכות מרובעות19, או על שם שהיו רבוצים על העמודים20, והם היו קורות21, או לוחות22.
ויש שכתבו שהיו אדנים, רוצה לומר עצים רחבים ועבים23, שהעמודים תקועים בהם24. לכל עמוד ועמוד היה רביע25,
ויש אומרים שהיו נמתחים מעמוד לחברו, על כל שנים משמנה העמודים רביע אחד26. הרבעים לא היו קבועים בעמודים אלא מונחים, לפי שאסור לנטוע עץ בולט קבוע בעזרה27, והעמודים של אבן היו קבועים28.

אונקליות - מזלגות29, או מסמרות שראשיהם כפופים למעלה30 - של ברזל היו קבועים ברבעים, שבהם תולים את הקורבנות ומפשיטים אותם31, ושלושה סדרים של אונקליות היו לכל אחד ואחד32.

יש מפרשים
ששלושה הסדרים של האונקליות היו מתחת לקורות הרחבות הנמתחות מעמוד לעמוד33, או משני צדיהם ובשטח התחתון34,

ויש מפרשים שהאונקליות היו מצדי הרבעים בשלושה סדרים זה [עמוד ריז טור 2] גבוה מחברו, כדי לתלות בנמוכים את הכבשים ובאמצעים את האילים ובעליונים את הפרים35,

ויש מפרשים ששלושה הסדרים היינו שהיו משלושה צדדים של הרביע שעל גבי העמוד, מצפון ומדרום וממזרח, אבל ממערב לא היו, כדי שלא יהפכו המפשיטים אחוריהם לקודש הקדשים36. וכתבו ראשונים שגובה האונקליות היו שלושה טפחים, שני טפחים מהם תקועים בבריחים וטפח אחד יוצא37. האונקליות היו גם בכתלים38.

האונקליות הוזכרו בבניין הבית שלעתיד ביחזקאל: והשפתים טפח אחד וגו'39.

השולחנות
שמנה שלחנות היו בבית המטבחיים40, בצד העמודים41, שעליהם מדיחים את הקרביים42. ואף על פי שהייתה לשכה מיוחדת להדחת קרבי קדשים43, לא היו מדיחים באותה לשכה אלא את הכרס, שהיא מלוכלכת ביותר, אבל שאר הקרביים הדיחו על השולחנות44, או שקרבי קרבן תמיד היו מדיחים על השולחנות וקרבי שאר קורבנות כשהיו הרבה זבחים היו מדיחים בלשכה45.
ויש אומרים שעל השולחנות היו מדיחים את בשר הקדשים, אבל קרבי הקדשים שיש בהם פרש היו מדיחים בלשכת המדיחין46.

קרבי התמיד היו מדיחים על מיעוטם של שלחנות47, היינו על השולחן הקטן מהשולחנות שבבית המטבחים48. ויש גורסים: במעטן, או: במעוטה, ופירושו במין כלי בשם זה, כמו: מעטן של זיתים49, או שמצד אחד בשלחן עצמו היה בית קיבול שהקרביים לא יהיו מונחים בו בדוחק ויהיו מודחים יפה יפה50.

ויש מפרשים "במעוטה" כלומר: לכל הפחות היו מדיחים שלש פעמים, ואם רצה להוסיף מוסיף51.


בית המטבחיים


השולחנות היו של שיש52. לא עשו אותם של זהב, אף על פי שאין-עניות-במקום-עשירות*, שהזהב מפסיד את הבשר, שמחממו ומעפשו, ושל שיש מקררו53, ואף על פי שאחד מהנסים שנעשו בבית המקדש היה שלא הסריח בשר קודש מעולם54, אין מזכירים מעשה נסים55, כלומר: אין סומכים על הנס56.

שמנה השולחנות עמדו בשורה אחת, זה אחר זה, ממזרח למערב, כמו העמודים שבצדם57, ויש אומרים שעמדו בשני סדרים של ארבעה ארבעה, כל סדר של ארבעה שלחנות, מצפון לדרום58. ויש אומרים שעמדו בשורה אחת מצפון לדרום, שבעה שלחנות בתוך שבעה האוירים שבין עמוד לעמוד, ושלחן אחד בקצה העמודים, על יד העמוד האחרון כנגד האויר שבינו לבין הטבעות59.

הפשט הקורבנות היה על שלחנות של שיש שבין העמודים60,
ונחלקו בדבר:
יש אומרים שהם הם אותם השולחנות שבבית המטבחיים ששימשו להדחה61, ולא היו שם שלחנות אחרים62, אלא שבשעת ההפשט, כשבהמה תלויה על העמודים, לא הייתה נגררת לארץ, שהבהמה הייתה גדולה ומגיעה לשלחנות ומונחת עליהם63, או שמקודם הפשיטו על השולחנות, כדרך הטבחים שמפשיטים על הקרקע, ואחר כך תלו את הבהמה על העמודים לגמור את ההפשט ולפתוח את הבטן ולהוציא בני מעיה64. ואף על פי ששלחנות אלה לא עמדו בין העמודים אלא בצדם, מכל מקום לפי שהיו מכוונים כנגד בין העמודים נקראו שלחנות שבין העמודים65.

ויש אומרים שהשולחנות עמדו בין העמודים ממש, ששבעה שלחנות עמדו בין האוירים שבין כל עמוד [עמוד ריט טור 2] ועמוד ואחד בסופו66.

ויש חולקים
וסוברים שהשולחנות שבין העמודים אינם אלה שהיו מדיחים עליהם, אלא אחרים היו שעמדו בין העמודים להפשיט עליהם הקורבנות67.

הטבעות
טבעות היו לצפונו של מזבח, שעליהן שוחטים את הקדשים68. טבעות אלו תיקן יוחנן כהן גדול, שהיו נוהגים להפיל את הבהמה לארץ על ידי הכאה במקלות, אמר להם: עד מתי אתם מאכילים טריפות למזבח, שמא ניקב קרום של מח69, עמד והתקין להם טבעות70, כדי לקשור חבל ברגלי השור ומכניסים ראש החבל בטבעת ומושכים מעט מעט עד שהשור נופל בנחת71, או שהיו מכניסים את רגלי הקרבן בהטבעות, שהיו כשלשלאות של ברזל תקועות בארץ72, לפי שלא היו כופתים את התמיד73,
ויש מפרשים שבתוך הטבעות היו מכניסים את ראש הבהמה74.

הטבעות היו רחבות מלמעלן וצרות מלמטן75, כנגד ראש השור, שלא יהיו טורחים לאוחזו ביד76. ולא הייתה הטבעת עגולה אלא כמין חצי טבעת וראשה אחד מחובר לרצפה ועולה ויורד במקום חבורו ונותנים צואר הבהמה בטבעת ותוחבים ראש הטבעת בקרקע77.

ששה סדרים של טבעות היו שם של ארבע ארבע,
ויש אומרים ארבעה סדרים של שש שש78, עשרים וארבע טבעות כנגד עשרים וארבעה משמרות כהונה79, טבעת למשמר80. אורך הסדרים הוא מצפון לדרום.
לדעה ראשונה שהיו ששה סדרים ובכל סדר ארבע טבעות, נמצא ממזרח למערב היו בכל שורה שש טבעות ומצפון לדרום בכל שורה ארבע טבעות,
וליש אומרים שהיו ארבעה סדרים ובכל סדר שש טבעות, היו ממזרח למערב בכל שורה ארבע טבעות ומצפון לדרום שש טבעות81, [עמוד רכ טור 1]
ויש מפרשים שלתנא קמא היו ממזרח למערב בכל שורה ארבע טבעות ומצפון לדרום שש טבעות וליש אומרים להפך82.

מדתו
חלק בית המטבחיים שתפסו הטבעות, מדתו ברוחב העזרה, מדרום לצפון, עשרים וארבע אמות83. במקום שמצפון להטבעות, שהוא מקום השולחנות והעמודים, יש מחלוקת.
לסוברים שרוב המזבח עמד בדרום ומיעוטו בצפון84,
יש סוברים שהמטבעות עד השולחנות ארבע אמות והשולחנות עצמם ארבע אמות ומהשולחנות עד העמודים ארבע ומקום העמודים עשר אמות ומחצה85, ולפי זה הייתה מדת כל בית המטבחיים ברוחב העזרה ארבעים ושש אמות ומחצה.

לשיטה זו שהשולחנות תפסו ארבע אמות וביניהם להטבעות לדרום ארבע אמות ולהעמודים לצפון ארבע אמות, יש עוד שתי דעות במדת העמודים:
יש אומרים שמדתם שמנה אמות ומחצה86, וכל בית המטבחים לפי זה תפס ארבעים וארבע אמות ומחצה,
ויש אומרים שמדתם תשע אמות87, ומדת כל בית המטבחיים לפי זה ארבעים וחמש אמות.

ויש סוברים שהשולחנות לרוחב העזרה תפסו שמנה אמות, ובינם להטבעות מדרום ולהעמודים מצפון לא היה מקום פנוי88, וכשאמרו: מן הטבעות לשלחנות ארבע ומן השולחנות לננסין ארבע89, התכוונו שמהטבעות למחצית השולחנות ארבע וממחצית השולחנות לננסים ארבע90, ומקום העמודים שתים עשרה אמות ומחצה91, ולפי זה כל בית המטבחיים היה ארבעים וארבע אמות ומחצה.

ויש סוברים שמהטבעות לשלחנות היה מקום פנוי ארבע, אבל מהשולחנות להעמודים לא היה מקום פנוי, שכשאמרו מהטבעות לשלחנות ארבע פירושו להתחלת השולחנות, ומהשולחנות לננסין ארבע פירושו מהתחלת השולחנות, שהשולחן עצמו היה [עמוד רכ טור 2] רחבו ארבע, ושאר שבעה השולחנות לא תפסו מקום ברוחב העזרה, שעמדו - לדעתם - בין האוירים של מקום העמודים92. לסוברים שכל המזבח היה בדרום העזרה93, היה מקום העמודים חמש עשרה אמות ומחצה ומשם עד השולחנות ארבע והשולחנות ארבע ומשם עד הטבעות ארבע94, ולפי זה רוחב כל בית המטבחיים חמשים ואחת אמה ומחצה95.

מדת בית המטבחיים לאורך העזרה, ממזרח למערב, לא נתבאר96.

הערות
1. תמיד פ"ג מ"ה ומדות פ"ג מ"ה.
2. פהמ"ש להרמב"ם מדות שם.
3. עי' להלן: הטבעות.
4. עי' להלן: השלחנות.
5. עי' להלן: העמודים.
6. פי' הרא"ש למדות שם; מאירי יומא טו. ועי' משנה תמיד ומדות שם ורמב"ם בית הבחירה פ"ה הי"ג שקוראים בית המטבחיים למקום העמודים, ובמשנה שקלים פ"ו מ"ה השלחנות בבית המטבחיים, וברש"י סוכה נו א ד"ה וטבעתה ורמב"ם תמידין ומוספין פ"א הי"א: הטבעות במקום בית המטבחיים.
7. מדות פ"ה מ"ב; רמב"ם בית הבחירה פ"ה הי"ג - הט"ו. ועי' להלן: מדתו, על מדת השטח הזה.
8. מלאכת שלמה לתמיד פ"ג מ"ה בשם הראב"ד, ובפי' הראב"ד שלפנינו אינו; תפארת ישראל תמיד שם, ועי"ש בארוכה.
9. ציורי מהר"י בגמ' והתוי"ט במשניות. ועי' תוס' סוכה לו ב ד"ה בשבת בענין בית הכסא שבית מורה על היקף מחיצות. [טור 1]
10. תפא"י שם, ועי' ס' עזרת כהנים מדות פ"ג שם.
11. תמיד פ"ג מ"ה ומדות פ"ג מ"ה.
12. פי' הראב"ד לתמיד שם.
13. הרע"ב שם. ועי' תפא"י שם שהיו של שיש.
14. רש"י יומא טז ב ד"ה ננסין.
15. תוי"ט מדות שם בשם הראבי"ה; ציור מהר"י בגמ'. בציורי התוי"ט והתפא"י עומדים העמודים בשתי שורות, בכל אחת ארבעה עמודים.
16. כ"נ מפי' הגר"א מדות פ"ה מ"ב, ועי' עזרת כהנים מדות שם ופ"ג מ"ה.
17. פי' הראב"ד שם.
18. משנה שם.
19. רע"ב שם.
20. ראב"ד שם לגירסתו: רביעים.
21. ר"ש מדות שם; ראב"ד תמיד שם.
22. ערוך ע' רביע.
23. פהמ"ש להרמב"ם שם.
24. מאירי תמיד שם. ור"ל שראשי העמודים למעלה תקועים באדנים, ועי' הערות למאירי שם.
25. כן בציורים שבגמ' ובמשניות, וכ"מ ברע"ב תמיד שם.
26. ר"ש מדות שם; ראב"ד תמיד שם.
27. ע"ע בית המקדש: בנינו, וע' עזרה.
28. תוי"ט שם.
29. פהמ"ש להרמב"ם.
30. רש"י פסחים סד א.
31. משנה תמיד ומדות שם ומשנה פסחים סד א; רמב"ם בית הבחירה פ"ה הי"ג.
32. שם.
33. ראב"ד לתמיד שם, ועי' לעיל פירושו ברביעים.
34. מאירי מס' מדות שם. [טור 2]
35. ר"ש מדות שם. ועי' רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פ"ו ה"ה שאין תולים את השוורים להפשיטם.
36. תוי"ט מדות שם בשם הראבי"ה.
37. פסקי תוספות מדות סי' יז, ועי' ס' עזרת כהנים מדות שם שפירש בבריחים שר"ל בהרביעים של ארז, וטפח יוצא מקורו בתרגום יונתן יחזקאל מ מג.
38. משנה פסחים סד א. ועי' לעיל שי"א שבית המטבחיים היה מוקף כתלים, ולפי זה הכוונה לכותלי בית המטבחיים, ולהסוברים שהיה המקום פנוי, צ"ל שר"ל כותלי העזרה.
39. יחזקאל מ מג, עי"ש בתרגום יונתן וברש"י ורד"ק.
40. שקלים פ"ו מ"ד.
41. מדות פ"ה מ"ב; רמב"ם בהב"ח פ"ה סוף הי"ג והי"ד: בצדו מקום השלחנות כו', כצ"ל וכמ"ש אח"כ: ובצד מקום השלחנות וכו'.
42. משנה שקלים שם.
43. ע"ע לשכות: לשכת המדיחין.
44. המפרש תמיד פ"ד מ"ב; פי' הראב"ד שם; רא"ש שם.
45. רא"ש שם בתי' ב'.
46. תוס' יומא יט א ד"ה ששם. ועי' רמב"ם בית הבחירה שם: ומדיחין את הבשר לבשלו, ובמעשה הקרבנות פ"ו ה"ו כתב שהקרביים מדיחים על השלחנות. ועי' תוי"ט מדות פ"ה מ"ב.
47. תמיד פ"ד מ"ב.
48. המפרש שם; הרא"ש שם לגירסא זו.
49. עי' מעשרות פ"ד מ"ג ועוד.
50. פי' הראב"ד שם; הרא"ש שם בפי' ב'. [טור 1]
51. הרא"ש שם בפי' א'; הרע"ב שם.
52. שקלים שם; רמב"ם בהב"ח שם הי"ד ומעשה"ק פ"ו ה"ו.
53. תמיד לא ב, לפהמ"ש שם פ"ג מ"ה ובפי' הרא"ש פ"ד שם שהכוונה על שלחנות שבבית המטבחיים.
54. עי' אבות פ"ה מ"ה.
55. רא"ש תמיד שם בשם ירושלמי שקלים פ"ו ה"ג.
56. קה"ע ופ"מ שם. לפנינו בירושלמי שם מוסב על שלחנות של לחם הפנים. ועי' פי' הגר"א תקלין חדתין שם. וע"ע אין סומכין על הנס.
57. תוי"ט פ"ג מ"ה בשם הראבי"ה; ציור הרמב"ם בפהמ"ש.
58. רש"י יומא טז ב. ובציורי הגמ' והתוי"ט מצויירים שני סדרים ממזרח למערב.
59. פי' הגר"א מדות פ"ה מ"ב, ועי"ש בפירושו לתמיד פ"ד מ"ב. ועי' פירוש שיטתו בס' עזרת כהנים מדות פ"ג מ"ה ופ"ה מ"ב. ועי' לעיל בסדר העמודים לפי הגר"א.
60. תמיד פ"ג מ"ה; מדות פ"ג מ"ה.
61. תוס' יומא טז ב בתי' ב'; פי' הראב"ד תמיד שם.
62. פי' הגר"א תמיד פ"ד מ"ב.
63. תוס' יומא שם.
64. הראב"ד תמיד שם.
65. ראב"ד שם. [טור 2]
66. פי' הגר"א תמיד פ"ד מ"ב ומדות פ"ה מ"ב, ועי' לעיל דעתו בסדר העמודים ובסדר השלחנות. ועי' תפא"י מדות שם ופ"ג מ"ה שלעת הצורך היו מטלטלים השלחנות לבין העמודים, ועי' רש"ש תמיד ומדות שם שהיו מתקפלים.
67. תוס' יומא שם בתי' א'; המפרש לתמיד לא א; רא"ש מדות פ"ה מ"ב.
68. מדות פ"ג מ"ה.
69. ע"ע מח וע' נקובה.
70. סוטה מח א.
71. ר"ח סוף סוכה; ערוך ע' טבעת.
72. פהמ"ש להרמב"ם מעשר שני פ"ה מט"ו ותמיד פ"ד מ"א; המאירי סוטה מז ב.
73. פהמ"ש שם.
74. רש"י יומא סב ב וסוטה מח א; ערוך ע' בלגה; ר"ש מעשר שני שם; רא"ש מדות שם.
75. ירושלמי סוף סוכה, ובמע"ש סופ"ה הגירסא: רחבות מלמטן וצרות מלמעלן, וכ"ה בערוך ע' הנ"ל, אולם בערוך השלם הגיה בערוך כבירושלמי סוכה.
76. ערוך שם. ועי' לעיל כיצד השתמשו בהטבעות.
77. רא"ש מדות שם.
78. משנה מדות שם.
79. ע"ע משמרות.
80. רש"י יומא סב ב; ר"ש מדות שם; רא"ש שם.
81. פי' הרא"ש מדות שם, ועי' באורו בס' עזרת כהנים שם. [טור 1]
82. תפא"י תמיד פ"ד מ"א, וכ"ה בציורי מהר"י בגמ' ובציור התוי"ט כדעת ת"ק שהוא לפי הרא"ש דעת יש אומרים.
83. מדות פ"ה מ"ב; רמב"ם בהב"ח פ"ה הי"ד.
84. ע"ע מזבח החיצון, ושם שכן פסק הרמב"ם.
85. רש"י יומא טז ב בפי' א', ע"פ משנה מדות שם: מן הטבעות לשלחנות כו', וע"פ גמ' שם, לדעתו שחמש אמות מן המזבח היו בצפון.
86. פי' ב' ברש"י שם שי"ב אמות ומחצה הננסים עם השלחנות.
87. רש"י שם בשם ר"י בר יהודה, שהננסים והשלחנות י"ג אמות.
88. רמב"ם בהב"ח שם.
89. משנה מדות שם.
90. כ"מ שם, ועי' תוי"ט מדות שם.
91. רמב"ם שם, לדעתו ששבע אמות מהמזבח היו בצפון. [טור 2]
92. פי' הגר"א למדות שם, ועי' דעתו לעיל: השלחנות.
93. ע"ע מזבח החיצון.
94. רש"י יומא שם יז א לראב"י. להרמב"ם צ"ל שהעמודים היו תשע עשרה אמות ומחצה, שהרי בינם להטבעות היה רק שמנה אמות שתפסו השלחנות.
95. וע"ע מזבח שי"א שכל המזבח בצפון ויש אומרים שבאמצע עזרה עמד, ולא נתבאר לדעתם מדת בהמטב"ח, והדבר תלוי אם גם לדעתם היה מהמזבח לטבעות ח' אמות וכן מהעמודים לכותל צפוני של עזרה ח' אמות.
96. ועי' ס' עזרת כהנים פ"ה מ"ב ד"ה ודע שבמשנה שמצדד לומר שארכו ל"ב אמה כמידת המזבח.


מקור הערך: אינצקלופדיה תלמודית


הערות לערך:
שם המעיר: דני
הערה: הטבעות היו מסמלות דבר עגול שהעולם כולו עגול, כל דבר שהאדם עושה, הוא עושה וזה חוזר אליו, לכן יש לנהוג בכבוד עם הזולת. מה עוד שהמטבחים שלנו היום והשולחנות מסמלים את מקום המזבח, שבו אדם אוכל ומברך ברכת המזון.
מקור ההערה: הרב יהודה לוי ( הרב האישי שלי )


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
בית המקדש