חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אבישג

נערה יפה מאוד שהובאה למלך דוד על מנת להיות לו לסוכנת בימי זקנתו. לאחר מות דוד ועליית שלמה על כסאו, ביקש אדוניהו את אבישג לאישה. הדבר התפרש כמרד ואדוניהו הוצא להורג. מלכים א, א-ב

אבישג השונמית, כפי ששמה מעיד עליה, הייתה משונם בגבול נחלת יששכר1.היא נבחרה בעצת עבדיו של דוד, להיות לו לסוכנת לעת זיקנתו, שתחמם את גופו ותשרתהו. לאחר מותו של דוד ביקש אדוניהו בן חגית את אבישג לו לאישה מאת שלמה על ידי בת שבע.
דרישה זו הרגיזה את שלמה שראה בה סימן לחיזוק זכותו של אדוניהו על המלוכה ושלח מיד להמיתו 2.

השם אבישג יחידאי הוא במקרא, ואין יודעים בבירור את מקורו או פירושו. יש משערים שבתיאור דמות יופיה של השולמית בשיר השירים שוקעו תווים לקוחים מדמותה של אבישג השונמית [השולמית?]3.

האשה הגדולה משונם, שנתנה קורת גג לאלישע ונערו, ובשל כך זכתה לחבוק בן, שהחייה מאוחר יותר אלישע,הייתה אחותה של אבישג4. "ושם אשה גדולה. חשובה, וראיתי בפרקי דרבי אליעזר5 'אחותה של אבישג השונמית היתה'".6

תכונות אבישג
אבישג הייתה יפה מאוד, "כל הרואה אותה מתחמם מחמת יופיה" 7. אבישג עלתה ביופיה על כל שאר הנערות שמצאו השלוחים.
"והנערה יפה עד מאד" מעין הכתוב "היפה בנשים"8, ובציון יופיה המופלג9 רמז לנסיון המופלג שעמד בו דוד.10 "אמר רבי חנינא בר פפא: עדיין לא היגיעה לחצי יופיה של שרה..."11. כמו כן הייתה בה תמימות: "יסכן. לשון תמימות כמו 'ותהי למלך סוכנת...'"12 .

בחירת אבישג
שלוחים מיוחדים יצאו מטעם בית המלך לבקש "נערה יפה בכל גבול ישראל". הרופאים יעצו לחפש נערה בתולה ואילו השלוחים חיפשו דווקא "נערה יפה"13. ואם כי משל דוד על ממלכה רבה שישבו בתחומיה עמים רבים חיפשו השלוחים בת ישראל דווקא ["בכל גבול ישראל"]14. אבישג הובאה אל המלך "ככלה הבאה אל המלך"15. לא המלך הוא שבחר באבישג,ולבסוף גם לא ידעה.
במסכת מגילה16 מסופר, שלמעשה לא ממש חיפשו "בכל גבול ישראל" נערות, אלא אנשי ישראל הביאו מעצמם את בנותיהם לדוד, כי חפצו שאחת מבנותיהם תהייה בבית המלך17.
"ותהי לו סוכנת. ר"ל שומרת האוצרות, וזה יהיה סבה שתוכל לבוא לשכב בחיקו ואיש לא ירגיש... הנה הערימו ושמו אותה סוכנת, כי בזה יעלם ענין היכנסה שם, על מה ועל מה היה, כי יחשבו הרואים שהיא נכנסת לעיין בדבר המנוי אשר שם אותה המלך עליו... "18.
בכל מקרה, אבישג עומדת לפני המלך לשרתו "והמלך לא ידעה".

מעמדה של אבישג נשאר למעשה מעורפל, היא "סכנת" למלך, וזו מילה יחידאית במקרא, ולפי הסברות המרובות של המילה "סוכנת" על פי המפרשים השונים, לא ברור בדיוק מה היה תפקידה. היא נשארה דמות שולית, והבחירה לא הפכה אותה למלכה.19 רלב"ג סובר שהייתה לאבישג ולדוד בושה בזה שהיא נכנסת לשכב בחיקו...".20
אבישג, לפי המקור במסכת סנהדרין21 , מדברת בקירבה יתירה אל המלך, ובהחלט ביקשה להינשא לו ולהיות לאשת המלך.

אדוניהו ואבישג
"היה זה נוהג מקובל בקרב העמים במזרח הקדמון והוא נמשך עד לימי הביניים, כי מלך חדש הוא הזכאי באופן חוקי לשאת לאישה את אשת המלך הקודם, ויש בכך סמל להמשכיות המלכות ולזכייתו החוקית בה. שלמה הבין כי אדוניהו מנסה למצוא לעצמו זכות חוקית בעיני העם כולו, לטעון שוב לכס המלוכה....".22
ההבנה הרווחת היא שאדניה מרד כי רצה למלוך. את בקשתו משלמה שיתן לו את אבישג לאישה, מפרשים כאמצעי לחיזוק שאיפתו למלוכה. מה שלא הבינה בת שבע הבין שלמה, שלמה ראה בבקשה זו אמצעי נוסף לרצון אדניה את המלכות.

אדוניהו השתמש בדימוי המלכותי של אבישג ורצה להתמלך באמצעותה. ואולי יופיה המופלג של אבישג לקח את לבו של אדוניהו, אבל למעשה, ביקש אדוניהו על ידי נישואיו לאבישג, לערער על מלכות שלמה ולזכות במלוכה.

למעשה, רק לשלמה המלך הייתה מותרת ולא לאדוניהו, שהרי כתב הרמב"ם23
"...אין רוכבין על סוסו ואין משתמשין בשרביטו, ולא בכתרו, ולא באחד מכל כלי תשמישיו. וכשהוא מת - כולם [כלי תשמישיו] נשרפין לפניו. וכן לא ישתמש בעבדיו ובשפחותיו ושמשיו אלא מלך אחר...24".
ואדוניהו ביקש לו את אבישג בתואנה25, כי "משישתמש בשרביטו של מלך הוא תחילת השררה"26.

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
אברהם גרוסמן, ימי זקנתו של דוד:
שאלה אחת קטנה - בארילקו

הערות
1 יהושע יח, יט.
2 מלכים ב יג- כה.
3 דעת מקרא מלכים א ב, ג, הערה .15
בראשית יב, יט [וזה נאמר על אבישג השונמית ממש!]. 5"מלמד שהיתה צדקת כמו האמהות" בעל הטורים
5 פרק לג
6 רש"י מלכים ב ד, ח
7 ר"י קרא,דעת מקרא שם, שם.
8 שיר השירים א, ח, ועוד.
9 בלשוננו היום: "הכי יפה"[!] [דעת מקרא מלכים א א,ד].
10 "וצריך לומר שעדיין לא היה מתקן החטא [חטא בת שבע], לפי שהתשובה הנכונה צריכה להיות באותו מקום ובאותו מעשה", הרב יהונתן אייבשיץ,אהבת יהונתן, עמ' 10,[ דעת מקרא מלכים א א,ב , הערה 16
11 סנהדרין לט, ע"א.
12 רש"י בבא בתרא קמה, ע"ב.
13 "אין זה מצד המוסר והצניעות להטעים את דבר בתוליה" [ד"מ ,שם, ג].
14 "וימצאו את אבישג השונמית".
15 דעת מקרא שם ב, ג.
16 יב, ע"א.
17 "אמר רב נחמן אמר רבי: "כל ערום יעשה בדעת" - זה דוד, דכתיב "נערה".מאן דהוי ליה ברתא אייתי בהדיה. "ואויל יפרוש אולת" - זה אחשורוש, דכתיב "ויפקד המלך פקידים וגו'. מאן דהוי ליה ברתא מטמרא מיניה" [=דוד שביקש נערה אחת, זכה שכל אב הביא אליו את בתו, בעוד שאחשורוש שאסף כל נערה לארמונו, גרם לאבות להחביא את בנותיהם ממנו].
18 רלב"ג מלכים א ב, מו.
19 הרב יגאל אריאל, מקדש מלך,חיספין, תשנ"ד, עמ' 21 ,הערה 21.
20 רלב"ג מלכים א פרק ב פסוק מו:"והיה בזה מן הבשת לה ולו, כי יודע שהיא נכנסת לישכב בחיקו...".
21 כב,ע"א.
22 א' גרוסמן, ימי זקנתו של דוד וצוואתו, האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך, פרוייקט דעת, מרכז לימודי יהדות ורוח.
23 הלכות מלכים ב, א
24 הדגשה שלי, מ"ס
25 רד"ק למלכים א ב, כב
26 רש"י, למלכים א ב, כב

מקור הערך: מרים סמואל, מתוך ספר העומד לצאת לאור: "נשים נסתרות בתנ"ך: ח"ה: נשים מיוחדות


הערות לערך:
שם המעיר: אורן דמארי
הערה: יש לציין שעפ"י ההלכה, אסור גם לבן המלך או למך אחר לישא את אלמנת המלך, ולא כפי שרמז א' גרוסמן (עפ"י הערה 23) שאדוניהו רצה להתחתן עם אבישג בשל היותו היורש הבא, וכפי המובא ברמב"ם יד החזקה - הלכות מלכים פרק ב' הלכה ב' :
(א) כבוד גדול נוהגין במלך ומשימין לו אימה ויראה בלב כל אדם שנאמר שום תשים שתהא אימתו עליך אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בשרביטו ולא בכתרו ולא באחד מכל כלי תשמישיו וכשהוא מת כולן נשרפין לפניו וכן לא ישתמש בעבדיו ושפחותיו ושמשיו אלא מלך אחר לפיכך אבישג היתה מותרת לשלמה ואסורה לאדוניה:
(ב) אבל אשתו של מלך אינה נבעלת לאחר לעולם אפילו המלך אינו נושא אלמנתו או גרושתו של מלך אחר:

ומה שהרמב"ם ציין בהלכה א' שלשלמה המלך היה היהתר לישא את אבישג, הוא משום שאבישג כלל לא הייתה נשואה לדויד המלך וממילא לא הייתה אלמנתו, אלא משרתת שלו
וכפי המובא להדיא בפסוקים:
ספר מלכים א פרק א
(ד) וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ:
וכפי שמדגיש זאת רש"י עפ"י חז"ל:
רש"י מלכים א פרק א פסוק ד
(ד) לא ידעה - שהבתולה יפה לחמם מן הבעולה. ורבותינו אמרו (סנהדרין כב א) משום לא ירבה לו נשים (דברים יז יז), וכבר היו לו שמונה עשר (רש"י שם):


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן