לדף ראשי



לפי הלוח שבידינו, פורים משולש יכול לחול רק בירושלים. בגלל שאין קוראים מגילה בשבת [כשם שאין תוקעים בשופר בשבת], מתחלקים דיני הפורים לשלשה ימים שונים, ומכאן השם "פורים משולש".

סיכום דיני פורים משולש
ביום ששי (י"ד באדר ב') קוראים את המגילה (ביום חמישי בערב וביום ששי בבוקר) ומחלקים מתנות לאביונים (כמו בערי הפרזים).

ביום שבת (ט"ו בחודש) מוציאים ספר תורה שני וקוראים בו את פרשת "ויבא עמלק" ומפטירין "פקדתי" (אותה הפטרה שהפטירו בשבת שעברה-שבת זכור). בכל ארבע תפילות היום ובברכת המזון אומרים "על הנסים".

ביום ראשון (ט"ז בחודש) מקיימים את מצוות "סעודת פורים" ושולחים מנות.
בכל שלשת הימים אין אומרים תחנונים ואין נופלים על פניהם.
בכל הישובים האחרים (ערי הפרזים) נוהגים כל מצוות פורים ביום ששי.
לפורים משולש זוכים בני ירושלים בכל שנה בה חל ליל הסדר במוצאי שבת. בפעם הבאה זה יקרה בשנת תשפ"א [2021].

הבדלים בין מנהגי ספרים ואשכנזים (פסיקת הרב אליהו שנה בשנה תשס"ה)
בין ערבית למגילה - ספרדים חצי קדיש; אשכנזים קדיש שלם
אחרי המגילה ואתה קדוש בערבית; - ספרדים קדיש שלם; אשכנזים ק"ש תתקבל
שהחינו להתכוון גם לסעודה ולמשלוח מנות - ספרדים רק בערבית; אשכנזים גם בשחרית
בשחרית יום ו מוקפין - ספרדים חזרת הש"ץ ח"ק, אשרי ובא לציון (עד ואתה קדוש), מגילה, ואתה קדוש, קדיש תתקבל; אשכנזים חזרת הש"ץ, ח"ק, מגילה, אשרי ובא לציון קדיש שלם.


הערות לערך:
שם המעיר: יאיר
הערה: מ"ב סימן תרפח

ס"ק יח
ואין עושין וכו'-דאמרינן בירושלמי ויעשו אותם בשבת א"ל ימי משתה כתוב את ששמחתו תלויה בב"ד יצא זה [שבת] ששמחתו בידי שמים היא. וה"ה ממילא ששילוח מנות גם ביום א' בשבת. והנה מהר"ל חביב האריך להוכיח דבבלי שלנו אין סובר כן ודעתו שהסעודה היא בשבת ועשה כן מעשה בירושלים וגם משלוח מנות בשבת כי המנות הם מהסעודה. והרדב"ז ח"א סימן קמ"ז פסק כהש"ע וכן הוא ג"כ דעת המ"א והקרבן נתנאל ות' מ"ב ח"א סימן מ"ב. והנה הפר"ח אוסר לטלטל המגילה בשבת מאחר שאין קורין בו אבל כמה אחרונים חולקין עליו ומתירין:


שם המעיר: שמואל גלברד
הערה: יש ארבעה מנהגים באמירת הקדישים בערבית של פורים:
א) אחרי תפילת העמידה - קדיש תתקבל, ואחרי קריאת המגילה אומרים "ואתה קדוש"- קדיש שלם ללא תתקבל
(מג"א תרצ"ג, א)
ב) אחרי העמידה - חצי קדיש, ואחרי המגילה "ואתה קדוש"- תתקבל (אבודרהם, כלבו סי' מה)
ג) אומרים תתקבל פעמיים (אליה רבה תרצג, ה, מנהגי פרנקפורט)
ד) הקדיש הראשון אחרי העמידה - קדיש שלם ללא תתקבל,
והשני - קדיש תתקבל (ערוה"ש תרצג סעי"ב).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן