חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

יחזקאל

בן בוזי הכהן, שניבא בסוף תקופת הבית ראשון ולאחר חורבנו

זמנו
על פי התאריכים הגלויים בספר, יחזקאל ניבא עשרים ושתים שנה: מחודש תמוז בשנה החמישית לגלות יהויכין, שש שנים לפני החורבן, ועד לראשון בניסן בשנה העשרים ושבע לגלות יהויכין, שש עשרה שנים לאחר חורבן הבית הראשון, שחרב בשנת 586 לפני הספירה.

מבחינה פוליטית תקופת יחזקאל מסמלת את המעבר מן האימפריאליזם המצרי, ששלט בכל האזור, לאימפריאליזם הבבלי, שהחליף אותו. לאחר הניצחון הראשון של בבל על מצרים, על נהר פרת, בוטל השלטון המצרי על אזור הצפון. הבבלים עסקו בחיזוק ממלכתם, ובתקופת ביניים זו היו ישראל, ואף סוריה, יכולים לחתור לעצמאות כל שהיא. לאחר ששלטון בבל התחזק, ירדו הבבלים דרומה, וכבשו את ארץ ישראל. למצרים לא הגיעו, וכך היה הגבול בין שתי האימפריות באזור שלנו. והדבר גרר אחריו תככים ואינטריגות, כאשר האוריינטציה המצרית הייתה נחלתם של המלך יהויקים ושל צדקיהו, ואילו הנביא ירמיהו טען לכניעה לבבל, ולא לסמוך על משענת הקנה הרצוץ הזה, על מצרים. גם יחזקאל, שהיה בבבל, היה נאמן לאוריינטציה הבבלית, ונבואותיו על מצרים קשות וחריפות.

נבואתו
נבואות יחזקאל מיוחדות בשני עניינים עיקריים:

א. בדברי יחזקאל מרובים החזונות שהוא חוזה: הוא רואה "מעשה מרכבה" שמתאר על דרך הסוד את המתרחש בשמיים ואת דרכי ההנהגה של ה'. הוא טס לירושלים, הוא רואה בחזונו את הזקנים, במדור סתרים בבית המקדש, עובדים עבודה זרה. הוא רואה את העצמות היבשות לובשות עור וגידים.

ב. המעשים הסמליים שיחזקאל עושה: מגלח את שערו, שוכב על צדו, אוכל את המגילה, עושה כלי גולה. וכבר דנו בשאלה אם מעשים אלה התרחשו בפועל ממש, או שהיו נבואות המתארות מעשים, ועיקרן תאור מילולי של מאורע, ולא תאור התרחשותו בפועל.

רמב"ם, מפרש את המעשים הנבואיים כתיאור מילולי של אירוע, שהשומע צריך להסיק ממנו את המסקנות שהנביא חותר אליהם, אך לא תאור מעשים שאירעו במציאות. חלילה לאלוה, כותב רמב"ם, מעשות את נביאיו שוטים ומשוגעים, כאשר הם עושים מעשים בלתי מובנים.


חז"ל מתארים את נבואות יחזקאל ביחס לנבואות ישעיהו, ואומרים דברים אלה:
"אמר רבא, כל שראה יחזקאל ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה? לבן כפר שראה את המלך. ולמה ישעיה דומה, לבן כרך שראה את המלך".
ורש"י מפרש:
"שלא חש [ישעיה] לפרש את הכל, שהיה בן מלכים וגדל בפלטין. ובן הכרך הרואה את המלך אינו נבהל ואינו תמה ואינו חש לספר."
רמב"ם במורה נבוכים נותן אינטרפרטציה אחרת לדברי רבא אלה. הוא כותב:
והמשילו על כך משל לשני בני אדם, שראו את המלך בהיותו במרכבתו. אחד מהם מבני העיר, ואחד מבני הכפר. זה שמבני העיר, ביידעו כי בני העיר יודעים את תכונת מרכבת המלך, לא תיאר תכונת רכיבתו, אלא אמר ראיתי את המלך בלבד. והשני, מפני שהוא רוצה לתאר לבני הכפר, שאין להם ידיעה במאומה מתכונה זו, פירט להם היאך תכונת רכיבתו, ותיאור צבאותיו ושמשיו, והמוציאים לפועל את פקודותיו... ישעיהו דומה לבן כרך שראה את המלך. יחזקאל דומה לבין כפר שראה את המלך... ישעיהו לא היו בני דורו זקוקים לבאר להם אותו הפירוט, אלא הספיק להם אמרו "ואראה את ה'". ובני הגולה היו זקוקים לפירוט זה."

סגנונו של יחזקאל
בספר יחזקאל יש ביטויים שאין כמוהם במקרא כולו. ביטויים שמטרתם לזעזע את השומע, להדהים אותו, להכות על קדקודו. דבריו של יחזקאל אינם דומים לניסוחים הדיפלומאטיים של ישעיהו, אף לא לדבריו המרוסנים קמעה של ירמיהו. יחזקאל מכה את הראש, באלה, מהמם את השומע, השואל את עצמו: זה דבר הנביא?! הנה דברו:
ותתן תזנותיה עליהם, מבחר בני אשור כולם,
ובכל אשר עגבה בכל גילוליהם נטמאה.
ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה,
כי אותה שכבו בנעוריה, והמה עישו דדי בתוליה.
וישפכו תזנותם עליה" (כג, ח).
או:
אביך האמורי, ואמך חיתית... אל כל ראש דרך בנית רמתך,
ותתעבי את יפיך, ותפשקי את רגליך לכל עובר,
ותרבי את תזנותיך [טז, א. כה]
אם נשווה דברים חריפים אלה לדברים החריפים ביותר שאמר ישעיהו על בנות ירושלים, נראה כמה עדין וכמה דיפלומטי היה סגנונו של ישעיהו:
יען כי גבהו בנות ציון, ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים,
הלוך וטפוף תלכנה, וברגליהם תעכסנה.
וספח ה' קודקוד בנות ציון, וה' פתהן יערה" [ב, טז].
ואם נקרא את הפסוקים החריפים ביותר של ירמיהו, נמצא גם שם סגנון קל יותר מזה של יחזקאל:
שאי עיניך על שפיים, וראי איפה לא שוכבת,
על דרכים ישבת להם, כערבי במדבר.
ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך" [ג, ב].
לאור דברים אלה נוכל לפרש את דברי רבא, על יחזקאל שהוא בן כפר שראה את המלך, בדרך חדשה. יחזקאל מדבר אל העם ששמע את הנבואות המעודנות של ירמיהו - ולא קבל. שהמשיך להתווכח עם הנביא גם בגלותו לבבל. ולעם זה צריך לדבר בדרך אחרת. ויחזקאל מדבר בסגנון אחר. לא עוד דימויים רכים, לא עוד רמזים. יחזקאל תוקף את העם, ומדבר בסגנון שאין כמוהו לחריפות, לזעזוע. והעם, העם שהפך עכשיו להיות בן כפר, גס ומחוספס וחסר רגישות, שומע דברים המכים על ראשו. אולי סגנון כזה ייקלט. אולי זוהי השפה שעוד אפשר לדבר בה לעם שאינו מקשיב לדבר הנביא.

אחריות האדם למעשיו
מרכיב נוסף מודגש בדברי יחזקאל, וייתכן שאפשר לקשור אותו לקהל שומעיו ולסיטואציה שהוא עומד בה. אחריות האדם על מעשיו. הלא הם נבואות הצופה, המזהיר ומתריע, אבל האדם אחראי למעשיו. לא זכות אבות, אף לא עונש אבות. אתם אחראים למעשיהם. וכאשר יהודי היושב בגולה בבבל שומע כי גורלו בידיו, וכי העונש שבא עליו אינו סבל הירושה, אלא פרי התנהגות אישית - ישמע האיש את דברי הנביא. על כן מדגיש יחזקאל חזור והדגש: איש בעוונו. ומכאן - לכל איש שכרו.


המקדש השלישי על פי יחזקאל
הנביא יחזקאל מקדיש פרקים רבים על מבנה הבית השלישי לעתיד לבוא. המקדש על פי יחזקאל שונה מתיאור המקדש במסכת מידות בתיאור העזרות ובסימטריה הריבועית שלו. על פי נבואת יחזקאל עתידה עזרת ישראל (היא עזרת כהנים ובה נבנה המזבח) העתידית להיות ריבועית ובגודל של 100 על 100 אמות. עזרת הנשים (או העזרה השנייה), לשם יוכלו כל הטהורים להיכנס, תהיה בגודל של 500 על 500 אמות (על פי הסבר הגאון מווילנה), ואילו הר הבית של יחזקאל יגדל לגודל של 3,000 אמה על 3,000 אמה. בנבואת יחזקאל ישנו פירוט רב של שערי המקדש והמבנה האדריכלי שלהם.

ארץ ישראל
אחרי פרקי המקדש בנבואת יחזקאל, מתאר יחזקאל את ארץ ישראל המקדשית. ארץ ישראל של יחזקאל מתחילה בצפון הרחוק, מן הור ההר שליד מפרץ אלכסנדרטה של היום, מערבה, דרך חתלון, לבוא צדדה, כולל את הערים חמת, ברותה, סבריים עד חצר עינן שבפינה הצפון מערבית של הארץ המובטחת. במזרח כולל יחזקאל בגבולות הארץ את מחוזות חורן, דמשק וגלעד, עד הגבול הדרומי שם מוזכרים המקומות תמר ומי מריבת קדש. מתוך ששה עשר נקודות גבול או מקומות, אפשר לזהות בוודאות רק שני מקומות הידועים היום: דמשק וחמת. על פי החוקרים י.מ. גרינץ, חיים בר-דרומא, פרופסור הרב דניאל מיכלסון ופרופסור יהודה גרינפלד, גבולות יחזקאל חופפים את ארץ כנען המקראית מאנטיוכיה בצפון ואת כל סוריה, עד הפרת ועד דלתת הנילוס והם תאור נוסף של גבולות פרשת מסעי המובאים בספר במדבר.

יהודה איזנברג, שיחות בספר יחזקאל

המדור "שבילי התנ"ך" באתר דעת: טקסט הספר, בצרוף הפניות לפרשנים ומאמרים


מקור הערך: יהודה איזנברג

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן





נושאים קרובים באתר דעת
יחזקאל