חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

סכות

עיר במזרח הירדן

הגיע יעקב בשובו מבית לבן לסוכות. וכך נאמר בבראשית: "ויבן לו בית, ולמקנהו עשה סכות, על כן קרא שם המקום: סכות" (בראשית לג, יז). לאחר כיבוש ארצות סיחון ועוג נתן משה את סכות לנחלה למטה גד (יהושע יג, כז).

בתקופת השופטים הייתה סכות, כנראה, עיר ישראלית, אך אנשיה מאנו (אולי מפחד נקמתם של שכנים עוינים) לתת לחם לצבא גדעון שרדף אחרי מלכי מדין, בשוב גדעון כמנצח העניש את זקני העיר ודש בשרם בקוצי המדבר והברקנים (שופטים ח, ה-ז, יג-טז).

בימי מלכות שלמה הייתה סכות במרכזה של פעילות רחבה בהתכת המתכת (אשר הובאה מהמכרות שבנחל הערבה), בצריפתה ובייצורה (הירדן לנלסון גליק, 74).

מקומה
רוב החוקרים מאתרים את סכות בצפון נחל יבוק, בתל הקדום דיר עלא, או: דרעלא, 6.5 ק"מ צפון מערב לפנואל שבה עבר יעקב את היבוק. זיהוי זה מתאים עם זיהויים של חז"ל: "סכות-תרעלא" (ירושלמי שביעית ט, ב), המבוסס בודאי על מסורת שהייתה בידם.
החוקר אבל מזיז אותה 2.5 ק"מ מערבה, לתל אל אח'צאץ (El Ahsas), תל הסכות, החולש על מעבר אבו סידרא שממול לדרך המובילה לשכם. בשני התלים נמצאים חרסים המעידים על קיום ישוב רצוף במקום מתקופת האבות עד לאחר התפלגות המלוכה בישראל. בתל דיר עלא נמצאו עקבות סוגי נחושת במקום, סימן לעיבוד המתכת בככר הירדן לצרכי בית המקדש, ככתוב בספר מלכים.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן