חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ערד

עיר מבצר כנענית קדומה בנגב

עיר מבצר כנענית קדומה בנגב, אשר מלכה נלחם בישראל בבואם מהר ההר דרך האתרים (אולי כדי לחדור לארץ מדרום) "וישב ממנו שבי" (במדבר כא, א; לג, מ).

לפי עדות המקרא, נכבשה גם ערד בכיבוש הארץ, ומלכה נמנה במספר 31 המלכה אשר הכה יהושע בעבר הירדן המערבי (יהושע יב, יד).
בתקופת השופטים התיישבו בני קיני חותן משה בנגב ערד, על גבול הנגב ומדבר יהודה (שופטים א, טז).

ערד נמצאת ברשימת שישק (מס' 108) בין הערים שמלך מצרים זה כבש בארץ ישראל בשנה החמישית למלך רחבעם (925, בערך, לפני הספירה), אבל היא שבה למלכי יהודה והייתה כל ימי קיומה אחד מישובי הקבע על גבול מדבר יהודה.
בימי אבסביוס הייתה ערד כפר כעשרים מיל (30 ק"מ) מחברון, ושמה רשום במפת מידבא מהמאה הששית לספירה.

במאה ה-14 לספירה מצאו בה תיירים יהודים ישוב עברי של רועי מקנה, אשר גם רבם היה רועה צאן, ותלמידיו היו הולכים אחריו אל כרי המרעה לשמוע תורה מפיו.
סופר על קהלה יהודית שהתקיימה בערד במאה ה-17.

כיום מזהים אותה עם תל עראד מדרום לחורבות ישובי הרועים העתיקים מעון וכרמל, 27 ק"מ דרומה לחברון ו-32.5 ק"מ צפון מזרח לבאר שבע. התל המתרומם לגובה 576 מ', מתלבט יפה מעל סביבתו המישורית שבין נחל צאלים ובין נחל מלחתה, 10 ק"מ מדרום לגבול ישראל עם ירדן.

השם ערד נמצא בדברי הימים א (ח, טו) כשמו הפרטי של אחד מצאצאי בנימין. כיוון שאין להניח כי בני השבט הזה, שהתנחלו בצפון יהודה, הגיעו עד גבול הנגב, משערים שאפשר "לקשר שם זה בשם שטח הקרקעות ערדה ממערב לעטרות במקום שגבולה של נחלת בנימין פונה מערבה" (אנצ' מק' ב, 273).


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
הנגב