חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

חדקל

הראש השלישי מארבעת הראשים של "נהר יוצא מעדן להשקות את הגן..." (בראשית ב, י-יד), והוא "הנהר הגדול" שעל ידו נגלה לדניאל המראה של "איש לבוש הבדים..." (י, ד- ה).

חדקל מקבל את מימיו מהמעיינות העשירים שבהרי ארמניה, ובייחוד ממי השלגים המרובים היורדים באזור ההררי ההוא. משם זורם הנהר דרום מזרח בקו מקביל לפרת עד המפרץ הפרסי. בעבר היו שני נהרות תאומים אלה משתפכים למפרץ בנקודות שונות, אך ברבות הימים התאחדו בצפון בָּצְרָה לאפיק אחד בשם: שאָט אל ערב, הנשפך אל המפרץ הפרסי. החדקל עובר את כל ארץ אשור העתיקה, המשתרעת מימינו ומשמאלו. את הכתוב בבראשית (ב, יד) "ההולך קדמת אשור" נוטים לפרש במובן: קדמת העיר אשור, הבירה העתיקה שעל שמה נקראה הארץ כולה.

חדקל זורם לאורך 1850 ק"מ, עובר על פני חורבות נינוה העתיקה שעל שפתו המזרחית מקדם לאשור, ובהתקרבו לפרת הוא חוצה את בגדד, בירת עירק, לשנים. בארכו קטן החדקל מהפרת, אבל באגן מימיו הוא עולה עליו, כי הוא מקיף שטח של 375 אלף קמ"ר ומקבל בדרכו יוּבלים רבים עשירי מים הבאים מהרי אירן. בימים שיוּבלים אלה עולים על גדותיהם מציף החדקל שטחים נרחבים, ומסכן את תושבי בגדד הבירה.

על חופו המערבי של החדקל, 15 ק"מ דרום מערב לחרבות נינוה, יושבת העיר הקדומה מוֹסוּל, העיר השניה בגודלה בערי עירק, ומרכז שדות הנפט.

במוסול התקיים ישוב יהודי קדום, והנוסע מטודילא מצא בה במאה ה- 12 למנין 7000 יהודים. אחרי מלחמת העולם השניה הייתה בה קהלה יהודית בת 4000 נפש, אך עם קום המדינה עלו כולם לישראל.

מחוזא
על חופו המזרחי של החדקל, 50 ק"מ מדרום מזרח לבגדד ו-25 ק"מ דרום מזרח מהבירה הפרתית בעבר קְטֵסִיפוֹן, נמצאות חרבות העיר התלמודית מחוזא. עיר זו, שרוב יושביה היו יהודים עשירים ורחבי לב, נתפרסמה בזכות הישיבה הגדולה שנוסדה בה במאה השלישית לספירה על ידי רב יוסף בר חמא, אביו של האמורא המפורסם רָבָא. היא נכבשה על ידי הרומאים באמצע המאה הרביעית, אבל הישוב היהודי המשיך להתקיים בה כממשל עצמאי בהנהלת "ריש גלותא" עד תבוסת צבאו של מר זוטרא השני במלחמתו בפרסים בשנת 520.

החדקל ידוע בלשונות העמים בשמו היוני- פרסי: טיגריס, הרומז על מרוצו העז. וכך מסביר רש"י (בראשית ב, יד) את השם העברי חדקל: "שמימיו חדין וקלין". הערבים קוראים לו: דיג'לת, כשם הארמי: דיגלת שבתרגום יונתן (בראשית ב, יד).

מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן