חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

תמנת חרס

עיר כנענית קדומה בהר אפרים, מצפון להר געש, שם קברו את יהושע בן נון

עיר כנענית קדומה בהר אפרים, מצפון להר געש, שם קברו את יהושע בן נון בגבול נחלתו (שופטים ב, ט). לפי פירושו של רש"י נקראה בשם חרס
"על שום שהעמידו תמונת חרס (שמש) על קברו, כלומר: חבל על אדם שהעמיד החמה ומוטל בקבר" (שופטים ב, ט).

בימינו רווחת הדעה, כי העיר שימשה לכנענים מקום פולחן לאל השמש, ועל כך שמה. בכתוב המקביל שבספר יהושע (כד, ל) מכונה: תמנת סרח. היפוך סדר האותיות במלה ושינוי מקומן מצוי הרבה במקרא, כגון: כבש – כשב; שמלה – שלמה, וכיוצא בהן. אבל רבותינו דרשו:
"כתיב סרח וכתיב חרס. אמר ר' אלעזר: בתחילה (לפני כיבוש יהושע) פירותיה כחרס, ולבסוף פירותיה מסריחין (מרוב שמנן). ואיכא דאמרי: בתחילה מסריחין, ולבסוף כחרס נשמרים יפה (בבא בתרא קכב: ושם ברש"י).
רד"ק (בפירושו ליהושע כד, ל) מביא דרשת חז"ל נוספת, האומרת:
"סרח שמה, ולמה נקראת חרס? בשביל שנקבר שם יהושע שהעמיד חמה לישראל".
לדעת הפרשנים החדשים החליפו את השם תמנת חרס (מנת השמש) בתמנת סרח (מנת סרחון) כדי לשים ללעג את העבודה האלילית לשמש, כשם שקראו הנביאים לבית אל – בית און, וע' שם.

בימי יונתן החשמונאי בנה בכחידס את תמנה בתוך שאר הערים הבצורות ביהודה, ושם בה חיל מצב להצר לישראל (מקבים א, ט, נ-נא). בתקופה הרומית הייתה עיר ראשית של אחד הפלכים (הטופרכיות) בארץ יהודה (מלחמות ב, כ, ד; ג, ג, ה), ובימי מלחמת החרות נכבשה בידי אספסינוס בדרכו מקיסריה ואנטיפטרוס אל לוד ויבנה (שם ד, ח, א).

זיהוייה
יש הרוצים לזהותה עם הכפר חריס (נ.צ. 169.0 – 163.7), כ-15 ק"מ דרום מערב לשכם, ששמר על החלק השני של שם העיר הקדומה. לזיהוי זה אין אסמכתא ארכיאולוגית, ונראה כי מקורו במסורת שומרונית הקובעת שם את קבר יהושע, כדי לקרבו אל מקום שכם והר גרזים.

לפי הגרסאות השונות מוכח שעיקר השם הוא בחלקו הראשון, ועל כן מאתרים את תמנת חרס בח' תבנה. תל גבוה מוקף גיאיות עמוקים ורכסי טרשים, 14 ק"מ צפון מערב לרמאללה, על הכביש המחבר את ירושלים עם אנטיפטרוס ועם לוד. התל נתגלה על ידי הד"ר עלי סמידט בשנת 1843, שמצא בו חורבות ישוב גדול, ובהן עקבות של ישובים מתקופת הברונזה האחרונה וראשית תקופת הברזל. לאמור: מתקופת יהושע והשופטים.

בחורבות אלה נחשפו גם קברי סלעים, ובהם קבר אחד גדול ונאה בצורת חדר מרובע עם 5 כוכים בשלשת קירותיו, ופתח בקיר הרביעי שדרכו באים לחדר פנימי נוסף. המסורת מייחסת את הקבר ליהושע בן נון.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
יהושע