חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

זיף

שבעה ק"מ דרומית-מזרחית לחברון, בגבול מדבר יהודה

"כל הניצוק טהור, חוץ מדבש הזיפין" (מכשירין פ"ה, מ"ט).
דבש הזיפין הוא דבש סמיך מאד, הבא מן המקום ששמו זיף: "מאי זיפים?... ריש לקיש אמר: על שם מקומו, כדכתיב: זיף וטלם ובעלות (יהושע טו, כד)... ור' אלעזר אומר: על שם מקומן" (סוטה מ"ח, ע"ב).

מקומה של זיף ידוע, והוא: תל זיף, שבעה ק"מ דרומית-מזרחית לחברון, בגבול מדבר יהודה. סמוכים לה המקומות: מעון, כרמל ויטה (שמו"א כג, יד-כד; תהלים נד, ב); מהם מקומות המיושבים עדיין ושמם המקראי נקרא עליהם. זיף חרבה.

בחפירות ארכיאולוגיות, בכמה מקומות בארץ, נתגלו ידיות של כדים שבורים, שעליהן טבועה הכתובת "למלך" בתוספת שם המקום זיף או חברון או שוכה ועוד. משערים שכדים אלה שימשו ככלי קיבול רשמיים לשמן או ליין, והיו מיוצרים בערים זיף, חברון, שוכה ואחרות. כולם מתקופת המקרא.

זיף היתה מיושבת גם בתקופת התלמוד:
"היום זיף כפר בדרומא... אצל חברון, מזרחה ממנה בח' מילים. שם הסתתר דוד (שמו"א כג, יד)... סמוך לה נמצאת כרמלה הנקרא הכרמל, כך נקרא עד היום, כפר של יהודים. משם נבל הכרמלי" (ספר האונומסטיקון לאבסביוס, הערכים: 462, 464 ו-465).
באזור זה, בחירבת סוסיא, נתגלה בית כנסת מתקופת התלמוד. יהודים ישבו שם גם לאחר תקופת התלמוד מאות בשנים.


מקור הערך: מעובד על פי: ב"צ סגל, הגאוגרפיה במשנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן